איטליה וספרד שולחות ספינות מלחמה ללוות את המשט לעזה

ישראל ניצבת בימים אלו בפני אחד המשברים המדיניים החמורים בתולדותיה מול מדינות אירופה, כאשר איטליה וספרד הודיעו על שליחת ספינות מלחמה ללוות את משט "סומוד העולמי" בדרכו לעזה. מדובר בצעד חסר תקדים שמעורר חשש ממשי לעימות ישיר גם אם סמלי בין כלי שיט של צה"ל לבין ספינות קרב אירופאיות בלב ים התיכון.

המשט, הכולל כחמישים כלי שיט אזרחיים, יצא לדרכו כשעליו פעילים בינלאומיים, משפטנים, אנשי ציבור וחברי פרלמנט ממדינות שונות. בין המשתתפים גם הפעילה הסביבתית גרטה טונברג, שכבר הוכרזה בישראל "פרסונה נון גראטה". לדברי המארגנים, מטרת המשט היא "לשבור את הסגר" שמטילה ישראל על רצועת עזה, אך בירושלים רואים בו מהלך פרובוקטיבי מסוכן שנועד לפגוע בלגיטימציה של המדינה.

שר ההגנה האיטלקי, גוידו קרוסטו, הודיע כי מדינתו שולחת שתי פריגטות כדי להעניק סיוע והגנה לאזרחים איטלקים המשתתפים במשט. "אין כאן הכרזת מלחמה או פרובוקציה," הדגיש, "אלא מחויבות בסיסית של מדינה להגן על אזרחיה". דבריו באו לאחר דיווחים על תקיפת אחת הספינות ברחפנים ששחררו רימוני הלם וחומרים מגרדים כשלושים מיילים ימית מהאי גבדוס שביוון.

בעקבות התקיפה, גם ספרד הודיעה כי היא שולחת ספינת קרב ללוות את המשט מהלך שמעמיד את ישראל במצב רגיש ביותר מול מדינות אירופה. ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'יה מלוני, שנחשבה עד לאחרונה לבת ברית קרובה של ישראל, מנסה לשדר מסר כפול: מצד אחד היא מבטיחה כי הכוחות האיטלקיים לא יעשו שימוש בכוח, ומצד שני היא מותחת ביקורת חריפה על עצם קיומו של הסגר והטיפול הישראלי בעזה. "המשט מסוכן ומיותר," אמרה, "אך גם התגובה הישראלית איננה עומדת בנורמות ההומניטריות".

בישראל הגיבו בתקיפות להאשמות. בהודעת משרד החוץ בירושלים נאמר: "ישראל לא תאפשר לכלי שיט להיכנס לאזור לחימה פעיל ולא תאפשר את שבירת הסגר הימי החוקי. האם מדובר באמת בסיוע או בפרובוקציה פוליטית?". גורמים ביטחוניים הוסיפו כי הוצעה לאנשי המשט חלופה הומניטרית פריקה בקפריסין והעברתו לרצועה בפיקוח בינלאומי אך המארגנים מתעקשים על המשך ההפלגה.

האירוע הנוכחי מחריף עוד יותר את הקרע הדיפלומטי בין ישראל לבין איטליה. מלוני, שבמשך חודשים הביעה תמיכה בישראל במאבק מול חמאס, הפנתה עורף והאשימה את ישראל מעל בימת האו"ם בביצוע "טבח אזרחי בעזה". לדבריה, "מדינה שמערבת באופן לא פרופורציונלי את האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית מפרה נורמות הומניטריות בסיסיות".

מעבר לכך, מלוני הודיעה כי איטליה תסיר את הווטו שהטילה עד כה במוסדות האיחוד האירופי, מהלך שעלול לאפשר לנשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין לקדם סנקציות כלכליות כבדות נגד ישראל. אם ייושמו, מדובר יהיה בבידוד מדיני וכלכלי חסר תקדים, שעלול לפגוע אנושות בכלכלה הישראלית וביחסי החוץ שלה עם המערב.

חבר הפרלמנט האיטלקי ארטורו סקוטו, שנמצא בעצמו על אחת הספינות, חשף כי המארגנים דנים ישירות עם הוותיקן על אפשרות שהסיוע יעבור דרכו, ולא מול ממשלת רומא. "המצב הוא כזה שלא סיכה אחת נכנסת לעזה. לכן כל יוזמה ראויה לדיון," אמר. בכך הוא שופך אור על הפערים בין עמדות השלטון לבין אלו של משתתפי המשט, שחלקם שייכים לאופוזיציה באיטליה.

ביום חמישי בבוקר דיווחו מארגני המשט כי כלי השיט שטים במים הטריטוריאליים של יוון במהירות נמוכה, לאחר לילה נוסף שבו חוו "פעילות רחפנים מתונה". לפי התכנון, הם אמורים להיכנס בהמשך למים בינלאומיים צעד שיחייב את חיל הים הישראלי להגיב ולהיערך לאפשרות של מגע ישיר עם ספינות הקרב האיטלקיות והספרדיות.

הדינמיקה הזו מציבה את ישראל בפני דילמה קשה: מצד אחד היא אינה יכולה להרשות פריצת סגר שעליו היא מתעקשת כצעד ביטחוני הכרחי, ומצד שני היא נדרשת להתמודד מול שותפות אסטרטגיות באירופה שמעדיפות להציג קו עצמאי ואפילו עוין כלפי מדיניותה. במערכת המדינית בישראל מזהירים כי אם המשבר ימשיך להסלים, ייתכן שירושלים תעמוד בפני מציאות דיפלומטית חדשה כזו שבה גם ידידות קרובות יהפכו למבקרות חריפות ואולי אף למובילות צעדי ענישה.

המשט הנוכחי אינו רק מבחן של מדיניות חוץ אלא גם מבחן של עצבי ברזל: ישראל, איטליה וספרד אינן מעוניינות בהסלמה צבאית, אך עצם הנוכחות הצבאית האירופאית בסמוך לעזה הופכת כל תקרית פוטנציאלית למסוכנת בהרבה. האם מדובר באיום ממשי של התנגשות ימית או במשבר פוליטי שייגמר במחוות דיפלומטיות על כך יתברר בימים הקרובים.