מיהו הריבון?

אחת הסיבות המרכזיות שמדינת ישראל הפכה ימנית יותר ויותר עם השנים קשורה לכך שאשליית השלום התנפצה שוב ושוב אל מול גלי המציאות. ויתורים אחרי ויתורים, לא רק שלא הולידו את השלום המיוחל אלא אף הגבירו את גלי הטרור.

נראה כי השמאל הישראלי המצטמצם לא הבין זאת בזמן אמת, ואף כיום רבים מתוך מחנה השמאל שוגים עוד באשליה הזאת. לעומת זאת, כלפי אחיהם מימין מחנה השמאל למד את הרעיון היטב. כניעה מביאה לעוד כניעה. התקפלות מביאה לעוד התקפלות. משא ומתן שכולל ויתורים מצד אחד בעוד הצד השני כלל אינו מעוניין לגשר על הפערים, לא רק שנועד לכישלון נקודתי, הוא נועד לכישלון רוחבי עם השלכות לטווח ארוך מאוד.

שלושת החודשים האחרונים היוו כישלון קולוסאלי מצד מנהיגי הימין. זחיחות, בוז, וחוסר הבנה עד כמה השמאל הישראלי לא יוותר על משאבי הכוח שלו כל כך בקלות. למרבה הצער, במקום להסיק כיצד מתנהל משא ומתן לאורך ההיסטוריה, בשבועות האחרונים הימין קרס שוב ושוב תחת הלחץ.

במקום להשיג את התוצאה המיוחלת של רגיעה, הימין קיבל מצב שבו הלחץ מועצם והדרישות עולות. כאשר בהתחלה ראשי המחאה והאופוזיציה התחננו רק להידברות, לאחר שהלחץ צלח התחנונים הפכו לדרישה לעצור, וכיום, לאחר שהימין נכנע שוב ושוב, הוא מקבל מחאה מועצמת פי כמה בדרישה לגניזת החוק. יתר על כן, הדרישה היא כבר בעצם חיזוקה וביצורה של מערכת השפיטה המעוותת הישראלית.

הלקחים עוד יופקו בהמשך. אך התחושה הרווחת בימין היא כי קול ימני לא שווה כמו קול מהשמאל. האליטות ו"ישראל הראשונה" הם בעלי דם כחול אשר ברצותם ישביתו את המדינה וברצונם יפתחוה. מצב זה הינו ערעור מוחלט של יסודות הדמוקרטיה. כאשר המוסכמה שבסיסה של דמוקרטיה תלויה ברצון העם מתערערת, אזי הדמוקרטיה הופכת למילה חלולה ונטולת משמעות.

מצידו האחד של המשוואה מונח העתיד של ישראל כמדינה נטולת ריבונות אמיתית והיא נשלטת באמצעות שופטים שלא נבחרים ולא מייצגים את העם, ובתמיכת תקשורת בובות של אומרי "הן", ומצד שני קיים עתיד אחר, יפה יותר, מאוזן יותר, צודק יותר ובעיקר חכם יותר. על אף כי אחים אנחנו, ויש לנו ערבות האחד לשני, אנחנו בזמן שנקרא ה"מאני טיים". מחד, אל לנו להתעלם מקריאות שבר אותנטיות שאף אם לדעתנו נעוצות בהנדסת תודעה, אחים אנחנו. אך מאידך, אם ברצוננו לשמור על מדינה דמוקרטית ויהודית באמת, צו השעה הוא להראות מי הריבון, מיהו הרוב שעל פיו תנווט הספינה.

אי אפשר להתעלם מכך, שהפגנות מייצרות מסה אשר משפיעה על דעת נציגי הציבור, וזה מה שאנחנו רואים ביממה האחרונה. אלפי מפגינים שאולי מגיעים יחדיו לשלושה מנדטים משבשים מדינה שלמה בעידודה של התקשורת. הזדמנות אחת אחרונה לפני האפוקליפסה המתרגשת עלינו היא לייצר מסה קריטית כנגד אשר תעניק תמיכה לנציגי הימין ותרגיע את חששותיהם.

כניעה מביאה לעוד כניעה. עמידה איתנה על העקרונות ואמונה בצדקת הדרך הם אלו הדברים אשר מביאים בסוף לתוצאות החיוביות והנכונות ביותר לעתידנו.

עולים לירושלים למחות. היום. עכשיו.