הוא משחית את השיח מבפנים. אבל זה לא אשמתו.

שי הדס הגיע בחודש האחרון לצעדת תמיכה בנפתלי בנט.

 

למי שלא מכיר, שי הדס הוא אחד מפעילי שמאל הבולטים ביותר בשנים האחרונות. בלפוריסט על מלא, שמדי פעם גם מחזיק דגלי פלסטין.

האם שי הדס דמיין שאי פעם הוא יהיה מתומכיו הנלהבים של נפתלי בנט? כנראה שלא.

זה לא היה קורה, איש הימין נפתלי בנט איננו מסוגל להסכים אפילו לא על עובדות פשוטות עם שי הדס.

למה זה קרה,אתם שואלים? נכון מאוד, ביבי.

 

עכשיו בואו נדמיין את זה אחרת, אם נתניהו היה ממליך את נפתלי לראש הממשלה בישראל (ברוטציה, כמובן) האם היה איזשהו סיכוי ששי הדס היה מגיע לצעדת התמיכה בבנט? האם הייתה איזושהי היתכנות לכך?

למה לא? מה מונע בעצם משי הדס כיום לומר את דעתו על נפתלי בנט?

נכון מאוד, ביבי.

 

זו דוגמא קטנה, אבל היא מספרת את כל הסיפור, מתחילתו ועד סופו, איך הושחת מחנה השמאל בישראל, איך לאט לאט התחלנו לנהל את חיינו סביב איש אחד.

 

זה לא נגמר במחנה השמאל, גם למחנה הימין יש חלק במה שעברנו בשנים האחרונות.

בואו נלך לקצה אחר, משה מירון העלה בחשבון הטוויטר שלו בחודש האחרון סרטון שבו הוא נוכח בצעדת חומש, עם עוד אלפים אחרים.

משה מירון ככל הנראה (הערכה) לא ביקר שם בשתים עשרה השנים האחרונות.

הוא לא היה מעז להראות את פרצופו שם, ולו רק בגלל שהוא יודע על כמות הפעמים שמאחז חומש פונה בזמן נתניהו.

ולא רק משה מירון, הוא לא היחיד.

גם העיתונאי ינון מגל נזכר בחודשים האחרונים שיש דבר שנקרא "חומש", האם הוא היה מעז בכלל לדבר על מאחז כל שהוא בתקופת כהונתו של נתניהו? הרי גם הוא יודע שפונו אין סוף מאחזים בזמן נתניהו. (גם אז בגלל בג"ץ, וגם עכשיו בגלל בג"ץ.)

 

יש עוד המון דוגמאות, אבל כולן נובעות מאותה הסיבה, הפוזיציה.

הפוזיציה היא תכלית הכל, הפוזיציה היא זו שגורמת לבן כספית לא להזכיר את תביעות ההתעמרות בעבודה נגד מירב מיכאלי, הפוזיציה היא זו שגורמת לינון מגל לא להכיר בעובדה שנתניהו הצביע בעד ההתנתקות והחזיר את חברון, הפוזיציה היא זו שגורמת להשחית את השיח.

 

והפוזיציה מאיפה? נכון מאוד, שוב, בנימין נתניהו.

 

אבל תתפלאו, נתניהו לא אשם בזה, הוא למד במשך שנים איך למשוך את האש עליו, לגרום שהשיח תמיד ישאר לגביו, אבל קשה להאשים אותו בזה.

הקטבים שבשני הצדדים, הם הגורמים לכך.

כל ציוץ של בלפוריסט על כך ש"ראש הממשלה שלי הוא נפתלי בנט",

כל טור דעה של ביביסט על זה ש"ביבי מושלם וכל מי שנגדו שמאלני", כל אלו משחיתים את השיח שלנו מבפנים, גורמים לנו להיפרד לשתי מחנות, הופכים את הויכוח שלנו לזהות ולא למהות.

 

לא ניתן כיום להיות אמצע, אין דבר כזה, אתה חייב לבחור איפה אתה, "ישראל הראשונה או ישראל השניה", בעד או נגד, כן או לא.

 

אנו, אנשי האמצע – שהם מרבית האוכלוסיה, כאלו המעוניינים בדיון ענייני ומהותי גם בזירה הפוליטית בישראל, לא מקבלים את הבמה לכך, ולא את המיקרופון הראוי לנו. 

או במילים אחרות נשארים די מאחור בכל מה שנמצא בין ימין ושמאל, שמרנות אל מול ליברליות.