פצצת אנרגיה במקרר הביתי.

בס"ד

פצצת אנרגיה במקרר הביתי.

גזר, מלפפון, סלק, פלפל ותפוח – מי המציא את השילוב הזה, ומה קורה כשהוא נכנס אל תוך מסחטת פירות, ומשם, למערכת הדם? איך מרימים ברזל שצנח לרצפה, ואיך הופכים אם בישראל ממצב נגרר לגורר איך הופכים חומרים הכי זמינים לפצצה של בריאות.

מהמטבח של הרבנית קניבסקי, היישר למטבח הביתי שלנו. 

–

"כצליאקית, אני כמעט תמיד רעבה" מספרת אילה דויטש ממודיעין עילית. "תוסיפי לזה את הכוח שהאמהות דורשת, ואת הרצון להתנזר מדברים משמינים מדי, ותקבלי מתכון לעייפות כמעט תמידית.

בוקר אחד פגשתי את שכנתי המקסימה רותי שרמן. 'את נראית כל כך טוב' אמרתי לה בקורטוב של קנאה. פניה היו זוהרות וחלקות, ומשהו חיוני היה בהן, למרות התקופה הלא קלה שהיא עברה לאחרונה. רותי שלחה אלי את אחד מחיוכיה הטובים ואמרה: "זה? כנראה בזכות המיץ. הוא משפיע על העור, רוצה שאכין לך גם? אני מכינה כבר לכמה שכנות".

הנהנתי בחיוב. מזמן שמעתי גדולות ונצורות על המיץ המופלא, שהרבנית קניבסקי נהגה להעניק ולהמליץ עליו לכל אשה שנזקקה לזריקה של כוח. רק הטרחה והלכלוך והמקום שהמסחטה והתהליך ידרשו ממני, הרתיעו אותי.

סיכמנו על ביקור יומי בשעת בוקר. רגע לפני הריצה להסעות של הילדים עשיתי גיחה בביתה של רותי, הוזמנתי פנימה אל הבית המטופח והנאה, (אולי כשאהיה בת גילה, גם ביתי יראה ככה? המחשבה הזו הצליחה איכשהו לעודד אותי). בירכתי שהכל ונתתי לנוזל האדמדם להספג בתוך גופי עמוק בתוך מרוץ הבוקר ולפזר בו את השפעתו הברוכה. המנהג הזה הפך קבוע.

'ביום שישי תקבלי מנה כפולה, גם לשבת' הבטיחה לי רותי ביום חמישי. 'כמו המן', חייכתי אליה בהכרת תודה, מביטה אחורנית אל השבוע שחלף עלי, אין ספק שהיו שם פחות עצבים, פחות עייפות, והרבה יותר חיוניות.

בעקבות אילה פניתי לרותי שרמן, מנהלת סוכנות הנסיעות המצליח "לפיד טורס" במודיעין עילית מזה שנים רבות;

ספרי לי על ההכירות הראשונה שלך עם המיץ הזה, ומה מביא אותך לטרוח על הכנתו מדי בוקר, לא רק עבורך, אלא גם למעגל לא קטן של שכנות.

לא קל לרותי לחזור אחורה אל תחילת הסיפור, לפני חודשים ספורים.

"יום אחד בעלי חלה מאד והובהל לבית החולים. הייתי שם בשבילו לסעוד אותו, שפכתי תפילות רותחות, ובתוכי הרגשתי מרוקנת. מצבי הנפשי היה רדוד. הסביבה שלי הציעה לי לצרוך תרופות הרגעה, וכיוון שאינני חסידה גדולה של תרופות כימיות, התנגדתי.

אל תוך האופל הזה נכנסה יהודית טולידאנו היקרה.

זה התחיל בהשגחה פרטית מופלאה. היא נזקקה בסך הכל למספר טלפון של דמות מסויימת, אחרי חיפושים רבים, הייתי אני זו שהיה לי המספר והענקתי לה אותו. היא כל כך שמחה במספר הזה, והרגישה צורך להחזיר לי משהו כהכרת הטוב.

באותו יום דפק אחד מילדיה בדלתי עם בקבוק של מיץ אדום לא מזוהה. "אמא שלי שלחה את זה, זה המיץ של הרבנית קניבסקי", אמר. לא היה לי שמץ מושג במה מדובר, רק שמה של הרבנית קניבסקי, הדמות שליוותה אותי וחיזקה אותי בשנים הלא קלות של ההסתגלות לארץ (גרנו  לפני כן  במשך עשרים וארבע שנים בליקווד), היה זה ששכנע אותי לטעום את המיץ. סגולות לישועות לא מיותרות לי עכשיו, אמרתי.

שתיתי את תכולת הבקבוק עד תומו, הרגשתי שחיים חדשים זורמים בעורקיי. אחר כך שמעה יהודית שבעלי חולה מאד, והמשיכה להשקות אותי במיץ הזה במשך שלשה שבועות, שבמהלכם בעלי נפרד מאתנו לעולם שכולו טוב, ישבתי שבעה וחוויתי אבל כבד.

לא היה קל. ואני יכולה לומר בפה מלא שהמיץ הזה היה השליח מאת ה' להחזיק אותי על הרגליים, להעניק לי פוש של אנרגיה בכל בוקר מחדש, וסייע לי בס"ד לחזור, למרות הכאב הצורב, לשגרת העבודה המבורכת.

ואז רכשת מסחטה…

עם תחילת החזרה לשגרה, בער בי רצון עז להפוך ממקבלת – לנותנת, להמשיך את מעגל החסד הזה, ולתת כוח לעצמי ולסביבה שלי. סיפרתי על המיץ הזה לשכנות שפגשתי, והצעתי להן שרות של מיץ טרי היישר מהמסחטה מדי בוקר. שכנה ועוד אחת באו, שתו, התלהבו וקיבלו כוח.

אין כמו הנתינה כדי לשמח ולתת כוח. אני מאושרת בזה שאני יכולה לעזור לנשים הנמצאות בתוך שנות האמהות הצעירה שלהן. לראות פנים חוורות מקבלות פתאום צבע, זיק חיוני חדש נדלק בעיניים, לנשים יש פתאום כוח לומר בחיוך 'בוקר טוב', הן מלאות אנרגיה ומספרות לי מדי בוקר כמה גדול הוא השינוי שהן חוות. 'הייתי צריכה ארבע – חמש כוסות קפה מדי בוקר, כדי להתעורר לגמרי' אמרה לי אחת הנשים במטבח אפוף ריח המיץ, תוך כדי מזיגת הנוזל אל תוך כוס קרטון. 'כיום אני בקושי שותה אחד'.

"אחרי שבועיים של שתיית המיץ באופן עקבי", מספרת אילה דויטש, אחת ה'לקוחות' של רותי שרמן, "אני יכולה לספר לך שהרעב התמידי שלי נרגע באופן משמעותי. בבוקר אני שבעה למשך כמה שעות, ואחר כך לא צריכה יותר מארוחת בוקר קלה שמשביעה אותי עד הצהריים. גם מהערב נעלמה התחושה הזו שעוד רגע אני מתעלפת מרעב….".

יהודית טולידאנו, עוסקת בקירוב רחוקים במודיעין עילית:

את זכית להתחיל את מעגל החסד הזה, איך הגעת את אל המיץ, או שאולי הוא זה שהגיע אלייך?

"לראשונה שמעתי על המיץ הזה לפני 16 שנים, כשחיפשתי דרכים להעלות את רמת הברזל שלי, שהיה נמוך באופן שגרתי", מספרת יהודית. "לא ידעתי הרבה על המוצר הזה. ידעתי רק שהוא לא מאד טעים, ושצריך להשיג מסחטת פירות קשים בשבילו, ואם שותים אותו תקופה ממושכת הוא מאד עוזר להעלאת רמת הברזל.

אחרי שנים למדתי את הקורס של הרבנית רות שמש, (קורס ממולץ מאד, המהווה תחנת כוח לכל המשפחה). הקורס הזה חייב אותי לשפר ולהשתפר בכל מני תחומים. התחלתי לקום מוקדם יותר בבוקר, השקעתי הרבה יותר בבית. עם סיום הקורס חגגנו בר מצווה לבן שלי, עם כל מה שזה דורש.

שלשה שבועות אחרי הבר מצווה מצאתי את עצמי לא מתאוששת. אכלתי המון שאריות של עוגות, לא היה לי כוח לקום בבוקר, הייתי עייפה ועצבנית ולא הצלחתי ליצור שום סדר יום. לא הצלחתי לגמור מטלות, לא הצלחתי להתמקד, לא הכרתי את עצמי ככה. מערכת העיכול שלי חגגה, הייתי מרוקנת לגמרי, ולא היה לי כוח אפילו לגשת למרפאה.

הייתי במצב נגרר, (שמעתי משפט חכם ממנחת הורים: אמא אינה מתעייפת מלגרור, היא מתעייפת מלהגרר… קניתי את המשפט הזה). המליצו לי על רכישה מרוכזת של ויטמינים חזקים, בשווי 1000 ₪. התלבטתי קשות בגלל המחיר, אולם ידעתי שאני חייבת לטפל בעצמי, המצב הזה לא יכול להמשך.

בחנוכה, מול הנרות, מצאתי את עצמי דומעת ומתפללת לה': נתת לי משפחה, תן לי כוחות לגדל אותה!

ואז, נזכרתי בבת אחת בהמלצה הרחוקה ההיא: תערובת מוזרה של מיץ גזר, תפוח, פלפל ולא זוכרת מה עוד… יותר זמין, הרבה יותר זול, אם לא יועיל לא יזיק…

הרעיון נשמע לי הזוי. על כל הכלים שעל השיש, נוסיף גם מסחטה?

החלטתי לנסות. מסחטה הייתה לי בבית: משפחה שעזרתי לה בערב פסח, רצתה להחזיר לי משהו בתמורה, ושאלה אם אהיה מעוניינת במסחטת מיץ שתופסת להם מקום מיותר. לקחתי את המסחטה רק כדי לגמור את הגזרים שנשארו לי במוצאי פסח מחלוקת הקמחא דפסחא.

נוסטגליה מבית סבתא

מאז ומתמיד הצטייר בעיני מיץ הגזר כמשהו לא נוח שסבתא דוחפת לפה… בהיותי ילדה ישנתי לפעמים אצל סבתא שלי, כשקמתי, אמרה לי: את צריכה לשתות. אמרתי בסדר, אני רוצה שוקו. סבתא הזדעזעה:

את יודעת? הקקאו גונב את הסידן מהחלב.

אמרתי טוב, אשתה שוקו לבן…

אמרה לי סבתא: הסוכר, אוי הסוכר. הוא שודד את כל הסידן מהעצמות.

אמרתי לה טוב, אשתה בלי סוכר,

אמרה לי: אויש, החלב הזה מלא באנטביוטיקה ובמים, מה כבר נשאר בו?

אשתה רק מים, ניסיתי להרגיע את סבתא שלי הטובה, אבל היא, רדפה אחרי עם כוס מיץ גזר ואני רק פחדתי שאקיא את התכולה בבית הספר.

בתקופות שהייתה לי מסחטה לא הכרחתי איש לשתות ממיץ הגזר, וגם אני בעצמי בקושי טעמתי ממנו.

באותו חנוכה, כאמור, נזכרתי במילים הטובות של הרבנית רות שמש, שאמרה שהמיץ הזה הוא דווקא טעים… וכי מי שתשתה את המיץ הזה תקופה ממושכת, יהיה לה כוח להכין בעצמה את סעודות הברית של ילדיה. נזכרתי גם בעקרון עשרים – שמונים.

עשרים אחוז שמשפיעים על יתר השמונים

את משקיעה עשרים אחוז מזמנך בלילה, כדי למיין בגדים לארונות? יתר השמונים אחוז יהיו מסודרים, למרחת יהיה לך בוקר יעיל יותר. לא תרדפי אחרי עצמך ולא תחפשי גרביים פרודות.

את משקיעה עשרים אחוז מכספך לצדקה? אין ספק שיתר שמונים האחוז מתברך עשרת מונים.

שמעתי מהגב' יעל זלץ, שלכל אחד מאיתנו 20 האחוזים הספציפיים שיכולים לברך את יתר שמונים אחוזי החיים, עלינו לחפש אותם ולהשקיע בהם.

העקרון הזה יכול לחול על חצי שעת ההשקעה שלי בהכנת המיץ. אמרה לי אשה אחת שהחלה לצרוך אותו: אני משקיעה חצי שעה ביום, ומרוויחה שלש שעות כבונוס.

באותו יום החלטתי פשוט להתחיל…

העמדתי את המסחטה על השיש העמוס של יום חמישי. לכלכתי את המסחטה שסחטה לי שתיים וחצי כוסות מיץ. שתיתי, מיד אחר כך ניקיתי אותה. בהבזק של מרץ ניקיתי גם את כל הכיור והשיש ובלי לשים לב עברתי אל הכיור השני. רגעים ספורים לאחר מכן, היה לי נסיון מעצבן עם השכנה, ולא הבנתי, מנין יש לי הכוח לא להגיב לה, בלי לאכול את עצמי מבפנים?

למחרת קמתי בחמש לפנות בוקר. התחלתי להתכונן במרץ לכבוד שבת בלי לחכות לעזרה מהסביבה ומהמשפחה. בבקרים שאחר כך התחלתי להעיר את הילדים עם שירי בוקר נחמדים, נזכרתי פתאום בשירי התכניות הסמינריות שלנו, נשבה בי רוח צעירה. הבוקר התחיל אחרת, כל האווירה נעשתה אחרת. תוך שבוע הרגשתי חוסר צורך ואפילו דחיה מסוכר, קפה ושוקולד,  קמתי בכל בוקר בחמש לפנות בוקר, ומיד אחרי שתיית המיץ התיישבתי להתפלל בלי להרדם באמצע 'אהבה רבה' למשך שעה.

אחרי שבוע, כבר היה לי כוח לגשת למרפאה.

ניגשתי למרפאתו של דר' מיכאל פקטרוביץ' רופא חרדי ידוע במודיעין עילית, הראתי לו את תוצאות בדיקות הדם שערכתי יומיים לפני תחילת שתיית המיץ. אמרתי לו ששבוע אני שותה את המיץ של הרבנית קניבסקי. "כנראה בזכות זה, את לא נראית כמו שהבדיקות שלך מדווחות" הוא אמר, ופטר אותי מהצורך לקחת תוספת ברזל, מסתפק רק בתוספת של מעט ויטמינים אחרים שחסרו לי בתקופה רגישה זו.

הילדים נכנסו לעסק

התחלתי לשלב את הילדים במפעל. הם נהנו לקום בבוקר מוקדם, לעזור לי לשטוף את הירקות, להכניס אותם למסחטה ולראות איך מיץ הסלק אינו מתערבב עם מיץ הגזר. בכוסות שקופים ניתן לראות את יצירת האמנות הזו – שכבות שכבות של צבעים שאינם מתערבבים.

באותה תקופה, כשילדי ראו כל כך הרבה ירקות טריים מול העיניים,  הם התחילו להפתח לטעמים חדשים. התחלתי לקבל בקשות לירקות חיים ומבושלים וכשהכנתי על השולחן פלטות של ירקות, הם התחילו לחסל אותם.

"על המיץ הפלאי הזה אני מאמין את הכל"

אחרי תקופה ממושכת של שתיית המיץ הרגשתי שיפור משמעותי מאד ביכולת הריכוז שלי, הוא עבד עלי לא פחות מריטלין. העבודה התייעלה וכל ההתנהלות שלי קבלה דחיפה קדימה. הרגשתי הרבה פחות פגיעה, ונמלאתי בס"ד בכוחות חדשים להתמודד עם נסיונות ועם עומס החיים הגובר.

אם בתקופה שבה אכלתי בלי להשקיע מחשבה, הוורידים כאבו לי באופן שלא יכולתי לעמוד על רגלי במשך חצי שעה בלי גרבים אלסטיות, ובתקופה זו יכולתי לעמוד בימי שישי במשך 12 שעות וכשהרגל פתאום גרדה לי, נזכרתי שלא גרבתי את הגרביים האלסטיות.

כשספרתי לדר' פקטרוביץ על השינוי שחל בי בעניין הורידים, הוא אמר: "על המיץ הפלאי הזה אני יכול להאמין הכל".

גם יהודית, כמו רותי שרמן, לא שמרה את המתנה הזו לעצמה. "אחרי תקופה קצרה התחלתי להכין מיץ למעגל ידידות ושכנות. ספרה לי שכנה אחרי שתיית המיץ, שכבר 17 שנים לא הייתה לה העמסת סוכר כל כך יפה.

למלא פיהן מיץ  

יהודית טולידאנו מוזמנת לעתים קרובות להרצות לקבוצות נשים, בעניין חשיבה חיובית. "כאשר אני מרצה בכנסי 'כאחד' במפגשי נשים, ומתבקשת לדבר ולחזק בענייני שלום בית, אני ממליצה להן בכל פה לשתות את המיץ. כשהגוף חזק הנפש מתחזקת ויש לה יותר כוחות להתגבר. "במקום לומר לאשה, מלאי פיך מים, אני ממליצה לה למלאות פיה מיץ…".

שמעתי בשם הרבנית קניבסקי, שלמיץ הזה יש את צבע הדם כי יש בו את כל הרכיבים של הדם, וזו הסיבה לכך שהוא נספג כל כך מהר.

מהו באמת סוד התרכובת של המיץ הפלאי? האם הרבנית בעצמה המציאה אותו?

יהודית אינה יודעת, אולי אחת הרבניות לבית קניבסקי תדע את הסוד.

פניתי לאחת מבנותיו הגדולות, הרבנית לבית קניבסקי החפצה בעילום שמה.

אני מבקשת לשמוע על המיץ הפלאי, מתי הוא התחיל ואיך עבד המפעל הגדול, שהעניק כוח לכל כך הרבה נשים בישראל.

"המפעל התחיל לפני שנים רבות, ולא, אין לי מושג מי המציא את התרכובת" אומרת הרבנית. "לפני שנים רבות מאד, לא יודעת מספר מדויק, התחילה אמא לסחוט את המיץ עבור אנשים חולים וחלשים, שרמת הברזל בדמם לא הצליחה לעלות בדרכים קונבציונליות. כאלו שסבלו מבעיות ספיגה בברזל, דווחו על שיפור ואף בדיקות הדם סיפרו את זה.

בתחילה היא הייתה מכינה את זה לבד: משרה את הירקות בלילה בתוך קערה גדולה עם מעט סבון כלים,  ובבוקר, בחריצות האופיינית לה, משפשפת מעט ומכניסה למסחטת פירות קשים.

בהמשך, כשהביקוש גדל וגדל, היו שם נשים שסייעו לה טכנית עם הכנת המיץ, לצד העזרה הכללית שלהן בקבלת הקהל הגדול.

זה התחיל במעגל קטן של ידידות ומכרות, שאמא ע"ה שמעה שהן לא מרגישות טוב. יולדות שסבלו מחולשה אופיינית, ועם השנים הלך מעגל החסד וגדל.

הכרתי ידידה שבעלה היה חולה מאד במחלה במשך תקופה ממושכת, וההמוגלובין שלו נשק לרצפה. אמא ע"ה שלחה לו את המיץ בעקביות מידי יום ביומו. לבסוף, למרבה הצער, הכריעה אותו המחלה. אולם בדיקות הדם האחרונות סיפרו כי כל הערכים שלו עמדו על 0, מלבד ההמוגלובין שהיה גבוה.

אחת מקרובות המשפחה סבלה מברזל נמוך בצורה קריטית. הרופאים המליצו על 12 עירויי ברזל. העירויים לא השפיעו על האשה, עקב בעיות בספיגה. אחת מבנות המשפחה שהכירה את המלצתה החמה של אמא ע"ה, התחילה להכין לה את המיץ במסירות, יום אחר יום, במשך 3 חודשים. בסיום התקופה ילדה האשה תינוק בריא בשעה טובה, והתקשרה לספר שרמת ההמוגלובין שלה עם השחרור מבית החולים עמדה על 14!

אומרים שכאשר אדם גדול נפטר, מסתובבים המצוות שלו ומידותיו הטובות, וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול. אחרי פטירתה של אמא ע"ה, הגיעה אחת מקרובות המשפחה ורצתה להמשיך את דרכה המיוחדת של האשה הגדולה. מאז ועד היום היא מכינה את המיץ ושולחת אותו לאנשים שזקוקים לחיזוק.

הרבנית לבית קניבסקי מנפצת את המיתוס, שהטרחה סביב הכנת המיץ היא כל כך גדולה: אין צורך לקלף את הירקות, גם לא את הסלק. כיוון שהמסחטה סוחטת רק את המיץ ומשאירה למעלה את הפסולת. כל שנדרש הוא לשטוף את הירקות ולשפשף אותם. גם ניקוי המסחטה אינו כל כך קשה: הרי ירקות אינם שומניים ואינם נדבקים לדפנות חלקי המסחטה. לכן, אם נשטוף אותה מיד אחרי השימוש, אין צורך אפילו בסבון כדי להחזיר אותה למצב מבריק.

  

• לילדים הסובלים מתולעי מעיים, יש משיכה מטורפת לכל הווראציות של מיני מתיקה, וצריכת מיני המתיקה מעצימה כידוע את התרבות התולעים. שתיית המיץ מרגיעה את המשיכה למתוק ומאזנת.
• ילדים שובבים נרגעים במידה משמעותית.
• המיץ מרגיע ומאזן בתקופות של מתח וסטרס.
• הוא אנטי בקטריאלי ומסייע בניקוי הגוף.
• המיץ מאד מרווה ומשביע, מומלץ לשתיה לפני צומות, חוסך משמעותית כאבי ראש, סחרחורות, רעב וצמאון.
• זרימה מהירה – הגוף מרגיש מהר מאד שהוא מקבל את מנת החיוניות שלו, לכן ההשפעה היא חיובית גם עם שתיה חד פעמית.
• חשוב: אנשים סוכרתיים וכאלה הנוטלים תרופות, צריכים להתייעץ עם יועץ תזונה מוסמך לגבי השימוש במיץ.

(מתוך הספר "בית אמי" על הרבנית קניבסקי ע"ה)

ביום בדיקת חמץ, הגיע אברך לשאול דבר מה את הגאון ר' חיים קניבסקי שליט"א. הרבנית, שידעה כי אשתו ילדה בשעה טובה, שאלה את האברך: מה שלום היולדת?

חלשה קצת, אמר האברך.

הרבנית לא התבלבלה, היא הוציאה מהארון את מסחטת המיץ. ארגנה תערוכת ירקות על השיש הנקי לפסח וסחטה במהירות את המיץ הפלאי שלה, אורזת אותו למשלוח עבור היולדת החלשה.

הנה המתכון המדויק של המיץ הפלאי:

הוא לא לגמרי מתכון מדויק. כי אם אתם אוהבים את טעם הסלק דומיננטי במיץ, קחו סלק גדול.
אם אתם רוצים מיץ מתקתק, קחו תפוח גדול ומתוק, כמו בראש השנה.
לסוכרתיים שמעתי שמומלץ להמעיט בתפוח, ולהעדיף תפוח מזן גרנד. (רק שמעתי!
איני רופא ולא לוקחת אחריות. אם אתם סוכרתיים עשו נא את הבירור אצל תזונאי מוסמך).
המתכון הבסיסי למנת מיץ הוא:
2 גזרים,
1 תפוח,
1 מלפפון,
1 סלק,
1 פלפל.
לגבי המסחטה, הבנתי שמסחטה מחברת סול היא הכי מומלצת, יש לה 800 וואט והיא מכינה מיץ תוך חצי דקה. אנחנו רכשנו אחת כזו בקבוצת רכישה, והמחיר יצא מוזל.
אם אתם רוצים להצטרף לקבוצה השאירו אצלינו את פרטיכם (בטופס צור קשר) ונפנה אתכם אל האנשים הנכונים.
נ.ב. הכתבה הזו אינה מהווה התוויה רפואית, אנא התייעצו אם גורמים מוסמכים בעת הצורך.

בברכת בריאות שלימה