מתווה טראמפ: הוצאת אורניום והקפאת טילים

המאמצים להביא לסיום המלחמה בין ארצות הברית לאיראן נכנסים לשלב רגיש במיוחד, כאשר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מקדם מתווה רחב היקף הכולל שורה של צעדים דרמטיים שנועדו לבלום את תוכנית הגרעין והטילים של הרפובליקה האסלאמית. על פי הפרטים שפורסמו, מדובר בתוכנית בת 15 סעיפים, אשר שלושה מהם מוגדרים מרכזיים במיוחד ועשויים לקבוע את גורל המהלך כולו.

הסעיף הראשון והמשמעותי ביותר עוסק בעצירת העשרת האורניום. עד כה, איראן סירבה באופן עקבי לדרישה זו, אך לפי טענת טראמפ, הפעם חל שינוי בעמדתה. מקורות המעורים בפרטים מסרו כי מתקיימים מגעים להוצאת האורניום המועשר משטח איראן, כאשר רוסיה משמשת כמתווכת מרכזית בתהליך. מדובר במהלך בעל משמעות אסטרטגית עמוקה, שכן פינוי החומר המועשר יקטין משמעותית את יכולתה של איראן להתקרב לייצור נשק גרעיני.

הסעיף השני מתמקד בהקפאת תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן לתקופה של חמש שנים. בארצות הברית רואים במהלך זה תנאי הכרחי ליציבות אזורית, אך גורמים שונים מטילים ספק ביכולת לאכוף התחייבות מסוג זה לאורך זמן. שאלת הפיקוח והאימות של יישום ההסכם נותרת פתוחה, ומעוררת חששות הן בקרב גורמים אמריקנים והן בקרב גורמים ישראליים.

הסעיף השלישי נוגע למצר הורמוז אחד מעורקי התחבורה הימית החשובים בעולם. טראמפ טוען כי האיראנים צפויים לפתוח את המצר בקרוב, צעד שעשוי להשפיע באופן ישיר על שוקי האנרגיה העולמיים ולהפחית את המתיחות הכלכלית שנוצרה בעקבות הלחימה.

במקביל להתקדמות במגעים, מתברר כי פקיסטן ממלאת תפקיד מרכזי בניסיונות התיווך בין הצדדים. על פי גורמים ישראלים וזרים, קיימת אפשרות כי פסגה מכרעת תיערך כבר בימים הקרובים בעיר איסלמבאד, בהשתתפות בכירים משני הצדדים. סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי. די. ואנס, צפוי לקחת חלק בשיחות לצד יו"ר הפרלמנט האיראני.

רמז משמעותי להתקדמות במגעים התקבל כאשר מטוס ממשלתי איראני המריא בסוף השבוע האחרון מטהראן לאיסלמבאד, למרות סגירת המרחב האווירי האיראני בעקבות התקיפות. על פי ההערכות, המטוס נשא גורמים רשמיים המעורבים במשא ומתן, וישראל אף אישרה את הטיסה לאחר שעודכנה בפרטי המגעים.

בישראל עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות, אך מביעים ספק עמוק לגבי סיכויי ההצלחה של המהלך. גורמים ישראלים הדגישו כי "לא יכול להיות הסכם בין וושינגטון וטהראן, הם הפרו הסכמים בעבר והם יעשו את זה בעתיד". לדבריהם, ניסיון העבר מלמד כי איראן עשויה לנצל הסכמים לצורך קניית זמן בלבד.

גם במערכת הפוליטית בישראל קיימת הבנה כי במידה ותושג פריצת דרך, יהיה קשה להתנגד ללחץ האמריקני. ביקורו האחרון של השר לשעבר רון דרמר בפלורידה, מקורבו של ראש הממשלה, מעיד על עומק המעורבות הישראלית במגעים ועל הצורך בתיאום הדוק עם וושינגטון.

בזירה האזורית, מצרים מפעילה לחץ כבד לקידום הסכם, מתוך חשש להשלכות כלכליות חמורות. גורם מצרי המעורה בפרטים ציין כי בקהיר סבורים ש"חייב להיות הסכם. א"א להפיל את השלטון באיראן באמצעות תקיפות מהאוויר ופלישה קרקעית תהווה קטסטרופה". לדבריו, הנזק שכבר נגרם ליכולותיה הצבאיות של איראן צריך לשמש מנוף להשגת הסדר מדיני.

החשש המצרי נובע בין היתר מהאפשרות להחרפת המשבר הכלכלי, במיוחד אם גורמים נוספים כמו החות'ים בתימן יצטרפו לזירה הימית ויגבירו את הפגיעה בנתיבי הסחר. גם מדינות ערב נוספות מפעילות לחץ על טראמפ לקדם את המגעים, מתוך רצון לייצב את האזור ולמנוע הידרדרות נוספת.

עם זאת, חרף כל המאמצים הדיפלומטיים, ההערכות בקרב גורמים ישראליים ואמריקניים כאחד הן כי הסיכוי להגיע להסכם כולל עדיין נמוך מאוד. לפי הדיווחים, המגעים נמשכים כבר כשבועיים, אך טרם ברור האם מדובר בפריצת דרך אמיתית או במהלך טקטי שנועד להשפיע על שוקי הנפט או לקנות זמן בזירה הבינלאומית.

בשלב זה, התמונה נותרת מורכבת: מצד אחד, מתווה מפורט, תיווך בינלאומי ולחץ אזורי הולך וגובר; מצד שני, חוסר אמון עמוק בין הצדדים והיסטוריה של הסכמים שלא החזיקו מעמד. השאלה המרכזית היא האם הפעם מדובר בהזדמנות אמיתית להסכם או בעוד ניסיון שלא יבשיל לכדי מציאות.