הפסקת המלחמה בעזה או החזרת החטופים?

מתחילת המלחמה בעזה, צה"ל וראש הממשלה ידעו שניצבים בפניהם שני אתגרים קשים – מיטוט חמאס והחזרת השבויים.

בתחילת הדרך, האמינו בצבא בלב שלם שניתן להשיג את שני היעדים גם יחד, כך הם גם שידרו לחברי הקבינט.
ככל שחלף הזמן והתבררה לה המלחמה הקשה וחוסר היכולת להגיע לחטופים בדרך צבאית, החלה לחלחל התודעה גם בקרב המצביאים הגדולים שצריך להחליט מה חשוב יותר. האם ממשיכים בלחימה חרף החטופים או שעוצרים את הלחימה לחלוטין ובכל תנאי כדי לשחרר החטופים.

אם נהיה כנים לרגע, לחלק מאיתנו הדילמה קשה ומייסרת. גם בקרב חברי הקבינט ישנם חברים שעד לרגע זה מתחבטים ומתייסרים מה עדיף ונכון לעשות, אך נדמה שראש הממשלה הבהיר השבוע בפתח ישיבת הממשלה את עמדתו הברורה.

הלחצים המופעלים על בנימין נתניהו הם רבים ומגוונים:
מטה משפחות החטופים מפעילים את כל הקולות והלחצים האפשריים כדי לעצור את המלחמה ובכל מחיר. גם בקרב הקבינט המצומצם יש הדוחקים בו ללכת "עד הקצה" ולהסכים לוויתורים קשים מנשוא רק כדי שישוחררו חטופים נוספים. ומעל הכל, המכבש האמריקאי, שמיצר את צעדי הלוחמים ומעדיף שבשנת בחירות מלחמת עזה תרד לתהום הנשייה.

כולנו ערים לעסקת החטופים שמתדפקת על דלתות הקבינט. אך השבוע, בפתח ישיבת הממשלה, ראש הממשלה הבהיר שוב מה חשוב ומה קודם מבחינתו, וכי "היעד ההכרחי הוא קודם כל מיטוט חמאס ולא נסכים לכל עסקה ולא בכל מחיר"

אמירותיו המפורשות של ראש הממשלה יכולות לעלות לו בהמשך הדרך בפירוק ממשלת האחדות ובחזית נוספת מול האמריקאים. אך מבחינתו, נכון לכרגע- אין שום סיכוי שהמלחמה בעזה תסתיים!

למזלנו הרב, גם החמאס גואלים אותנו מייסורינו ומציבים לראש הממשלה פעם אחר פעם תנאים בלתי אפשריים לעסקה ולכן לעת עתה הלחימה נמשכת במלוא עוזה.

בואו נניח לרגע את הפוליטיקה בצד. גם אם בכללי אתם נגד ראש הממשלה, צריך בהחלט להעריך אותו על העמדה הנחושה והנכונה למען כלל אזרחי ישראל, חרף כל הלחצים.