מה קרה שלא היה לרב ניסים יגן חזן לימים נוראים?

הרב משה גברא ידוע בשתי כובעים 

ראש כולל "חזון חיים" בישיבתו של הרב דוד בצרי

וחזן ופייטן בישראל ולמעלה מ15 שנה החזן הראשי של קהילת חלאב שבלונג איילנד

אלבום הסליחות  הידוע שלו  "אליך ה' " שמכר למעלה מ30 אלף עותקים 

והספיק לעשות הרבה רעש בתחנות הרדיו השנות 

שפגשנו אותו לראשונה הוא סיפר לנו אייך התחיל את דרכו בעולם הפיוט והחזנות  

הרב מספר :

לפני כ-30 שנה הופתע הרב גברא לקבל טלפון בערב ראש השנה מהרב יגן – ראש הכולל שלו, שבאותה תקופה היה חולה מאוד ושהה בחו"ל לצורך טיפולים. "הרב הודיע לי בטלפון: 'אתה החזן שלי בשנה זו'. ניסיתי להגיב ולומר: 'אבל אף פעם לא הייתי חזן בימים הנוראים', והוא פשוט לא ענה, מבחינתו זה היה סגור וחתום. לא נותרה לי ברירה וכך מצאתי את עצמי לפני התיבה".

אבל באותה שנה קרה גם דבר נוסף: "ביום כיפור, אחרי קריאת התורה, הרב יגן פתאום קם והתחיל לשוחח אתנו. הוא אמר לנו: 'תלמידיי היקרים, אני לא יודע כמה זמן נשאר לי לחיות בעולם, ואני בוכה ומתחנן לפניכם, כעת, לפני תפילת מוסף, בבקשה תתחננו להקב"ה שייתן לי חיים. אני רוצה להמשיך לזכות את הרבים, אני רוצה להמשיך להשפיע ולא לעצור. הרב התחיל לבכות וזה היה נראה כמו תשעה באב. כולם געו בבכי אתו ביחד. ואז התחילו להתפלל את תפילת מוסף.

"אני זוכר את חזרת הש"ץ של אותה תפילה. התפללתי כחזן וכשהגעתי לקטע של 'ונתנה תוקף' נתקעתי בכזה בכי שבחיי לא בכיתי. לא הצלחתי להמשיך. במזרח ישב מורי ורבי שרק לפני רגע התחנן לכולנו שנתפלל בעדו ופתאום המשמעות של המילים 'חיים ומוות' הפכה לחיה ומוחשית. חשבתי גם על הרב שאינו מבקש חיים כדי ליהנות מתענוגות העולם הזה, אלא מה שמעניין אותו הוא לחיות כדי לזכות את עם ישראל. את התחושות של אותם רגעים לא אשכח משך כל חיי ועד היום, כשאני מגיע ל'ונתנה תוקף' בתפילה עולה מול עיני רוחי דמותו של הרב יגן זצ"ל".

מה הכי מרגש אותך באלבום הסליחות ועל התיבה כחזן?

כמובן הפיוט "לך אלי תשוקתי"  שפותח את יום כיפור

מוסיף הרב גברא :

מקווה שבורא עולם יתן לי עוד כח להמשיך 

ולחדש את הפיוטים בגירסה יותר קלילה 

 מסיים הרב :

מי יתן והשנה החדשה תפתח לנו את הגאולה הקרובה

והמשיח ובית המקדש  יגלה לנו במלוא תפארתו 

וברכת שנה טובה לכולם

קרדיט: משה גברא / אלבום סליחות "אליך ה' "

קרדיט: תמונה יח"צ / הרב משה גברא

קרדיט: חיים דניאל / מתוך חופה וקידושין