הפחד הוא לא הסוף הוא השער לחיים שבאמת רצינו

התחלות חדשות זה דבר מפחיד, זה דבר מלחיץ. כשאנחנו רוצים להתחיל התחלה חדשה אנחנו מהססים, אנחנו לא בטוחים. אנחנו הרבה פעמים משכנעים את עצמנו שהמקום בו אנחנו נמצאים עכשיו זה המקום הכי בטוח, הכי נכון, הכי טוב. זה המקום שלא כדאי להתרחק ממנו, זה המקום שלא כדאי ללכת ממנו.

אבל אנחנו רוצים לעשות את הצעד הזה. השינוי הזה הוא שינוי שכל כך חיכינו לו. והפחד הזה שמונע מאיתנו לעשות את זה, גם מראה כמה אנחנו רוצים את זה. ואז, ברגע שאנחנו מתגברים על הפחד וחוצים בדלת, אנחנו מגיעים לאן שכל כך חיכינו, לאן שכל כך רצינו.

וכשאנחנו נכנסים לשם, אנחנו סוף סוף מרגישים בבית, ומבינים כמה הפחד כלא אותנו. וכמה עצם זה שהתגברנו על הפחד ועשינו את הצעד הזה קדימה – הוציא אותנו מהכלא שבו היינו.

וזה מה שהרבה פעמים אזור הנוחות: כלא. כלא שאנחנו אלו שכולאים את עצמנו בו. אנחנו הסוהרים, ואנחנו אלו שלא משחררים את עצמנו ממנו. וברגע שאנחנו מחליטים לתת לעצמנו 'חנינה' במרכאות, אז אנחנו יוצאים מאזור הנוחות, מתגברים על הפחד שהוא השומר בכניסה שלא נותן לנו לצאת.

וברגע שאנחנו מתגברים עליו, אנחנו באמת יכולים להגשים את עצמנו. אנחנו באמת יכולים לממש את עצמנו, ולהגיע למקום שאנחנו באמת נועדנו להגיע אליו.

שיהיה המשך יום נפלא לכולנו.