ממשל ביידן זועם: כמות הסיוע ההומניטרי לעזה לא מספקת

ממשל ביידן הדגיש כי הציפייה מישראל הייתה להגדיל את הסיוע בעקבות פנייתם הרשמית של שר ההגנה האמריקני, לויד אוסטין, ומזכיר המדינה, אנתוני בלינקן. השניים שיגרו מכתב לישראל לפני כשבועיים, ובו הצהירו כי יש צורך דחוף להגביר את קצב אספקת הסיוע לצפון הרצועה בפרט. במכתב צוין כי במידה ולא יחול שינוי משמעותי תוך 30 ימים, הממשל עשוי לבחון את מדיניות אספקת הנשק לישראל, מהלך בעל השלכות מדיניות כבדות.

על פי דיווח בתוכנית "הבוקר הזה" בכאן רשת ב', ביום הקודם נכנסו כ-25 משאיות דרך מעבר ארז, ו-46 נוספות דרך מעבר כרם שלום. מספר זה נמוך באופן משמעותי מהציפייה האמריקאית, וגורמים אמריקניים הדגישו כי הוא מהווה התעלמות מהאזהרה המפורשת שהועברה לישראל.

הדרישה האמריקאית נתמכת גם מצד מדינות וארגונים בינלאומיים, אשר הביעו דאגה מהמצב ההומניטרי בעזה, במיוחד לאור התקרבות עונת החורף. החשש הוא כי ללא תוספת סיוע ניכרת, תושבי עזה יעמדו בפני חורף קשה במיוחד, מה שיכול להוביל ללחץ נוסף על ישראל בקהילה הבינלאומית. דיפלומטים זרים ציינו כי "הקושי הגדול טמון בהעברת הסיוע בתוך הרצועה", והוסיפו כי חלק ניכר מהאספקה, לאחר שנכנסה לעזה, נבזז ולא הגיעה לאזרחים הזקוקים לה. כ-700 משאיות חונות במעברים, ללא יכולת להעבירן אל תוך הרצועה בשל החשש מבזיזה.

ראש השב"כ, רונן בר, הביע עמדה מתנגדת להגדלת כמות הסיוע לעזה במהלך התייעצויות ביטחוניות. בר הדגיש כי יש לשמור על הכמות המינימלית הנדרשת לפי הדין הבינלאומי, במטרה להשתמש בכך כמנוף לחץ במשא ומתן. לדבריו, "אין צורך להצטיין בנושא ההומניטרי; יש לספק את המינימום ההכרחי בלבד".

עם זאת, איום האמברגו האמריקאי על העברת נשק לישראל מעלה את השאלה האם עמדת השב"כ תישאר בעינה, או שמא ייעשה ניסיון להיענות לדרישות האמריקניות מתוך רצון לשמור על שיתוף הפעולה הביטחוני והאסטרטגי בין המדינות.