קואליציה בתקומה

רוה"מ נתניהו לא ציפה שיגיע לפתיחת כנס החורף של הכנסת ה25 כשהוא מחוזק מדינית ומחוסן פוליטית, המושב הנוכחי נפתח מחד, תוך כדי מלחמת תקומה שישראל מצויה בה מכמה חזיתות במקביל, שלדאבוננו הרב גובה מאיתנו אבידות כואבות של חיילנו הגיבורים שנפלו בשדה הקרב בשעה שמסרו נפשם למען הגנת המולדת, ואזרחינו הקדושים שנרצחו בפעולות איבה נפשעות הי"ד, והוא נפתח מאידך עם הישגים מרשימים בחסדי שמיים על אויבינו מצפון, מדרום וממזרח ועוד היד נטויה.
משבר הגיוס המלווה אותנו כל מושב מחדש, פלוס משבר הרפורמה שפוררה את אזרחינו, והשיא במחדל השבעה באוקטובר שנולד בין היתר בשל הקרע שנפער בתוכינו, כל אלו מהווים איום ברור לחייה של הממשלה, ולמרות זאת, ממשלת ה68 החדשה של נתניהו פותחת את מושבה השלישי עם יציבות פוליטית והיעדר אלטרנטיבה שלטונית שלא היה כמותה מאז כינונה, אין ספק שהמזל מאיר פנים לממשלתו של האיש שאף פעם לא מאבד תקווה, תשאלו את מקורבו יריב לוין, עת ממשלת ההונאה ז"ל קמה לה ונראה שאבדו הסיכויים להפילה, ראה לוין איך נתניהו כיו"ר האופוזיציה כבר מיומה הראשון, למרות שאין ברשותו רוב, לא נח לרגע בניסיון להפריד ולגרום לה להתפורר, ואכן בסוף זה קרה והיא נעלמה כלעומת שבאה.
נתניהו נכנס למושב החורף כשהוא מחוסן היטב נגד מחלות החורף ששותפיו מתכננים לו, ולולי זה שהוא נוסק בסקרים ואין לשותפיו אלטרנטיבה שלטונית, סביר להניח שהמאבקים של גולדקנופף ודרעי מצד אחד בעניין חוק הגיוס וסבסוד המעונות, והמאבקים של בן גביר מהצד השני בעניין גירוש משפחות המחבלים והעברת חוק הרבנים, היו ממוטטים לו את הממשלה והיינו נכנסים למערכת בחירות רוויה בהסתה פרועה לקראת חג הפסח תשפ"ה.
כאחד שמכהן שנים רבות כרוה"מ, כתם ה7 באוקטובר דבוק בו גם אם לא במישרין אז בוודאי שבעקיפין, אבל נתניהו בתבונתו הצליח לשנות את הנרטיב אצל חלקים לא מבוטלים בעם לטובתו, וזה קיבל ביטוי בסקרים האחרונים שהחזירו אותו להיות יו"ר המפלגה הגדולה בפער מהמתחרות.
נתניהו מתחיל את המושב השלישי של הכנסת ניחוח מאי פעם, מהפן המדיני הוא מביא השיג של חיסול גדולי אוייבינו, מנסראללה בצפון ועד סינוואר בדרום, הוא הצליח לשקם אט אט את ההרתעה שנפגעה אנושות מאז השבעה באוקטובר, זה התבטא בין היתר בטיהור מעוזי הטרור מגבלי'ה בצפון רצועת עזה ועד בינת ג'בייל בדרום לבנון, והשיא הגיע בתקיפה הישראלית בראש התמנון האיראני שהצליחה ב"ה לשתק אנושות את מערך הטילים וההגנה האווירית שלה ואין להקל בכך ראש.
לא לחינם נתניהו עשה זאת ימים ספורים לפני הבחירות הגורליות בארה"ב, הוא נכנע ללחצים מצד הממשל שלא לתקוף מתקני נפט וגרעין, והוא עשוי להרוויח מכך עתידית, הן מהאריס והן מטראמפ, נתניהו בונה על כך שתגובה מאיראן בוא תבוא, ותגרום לו להגיב בחזרה והפעם בעוצמה עם לגיטימציה בינלאומית רחבה, והדובדבן שבקצפת מבחינתו הוא שכל זה יקרה לאחר הבחירות, אם תקוותו תתממש וטראמפ ייבחר, אז השת"פ לטפל בגרעין האיראני פעם אחת ולתמיד יהיה מתבקש מצד טראמפ ללא איומים ואולטימטומים כמו שהוא חווה כיום מהממשל הנוכחי, ואם תקוותו תקרוס והאריס תנצח, מה שהיה עם ביידן הוא מה שיהיה עם האריס, ובשל כך שהוא נעתר לבקשתם לפני הבחירות לא לתקוף את הנפט והגרעין, זה יעמוד לזכותו בתקיפה חלק ב' באיראן ששם יזכה לגיבוי ואף לעזרה מממשל האריס.
מהפן הפוליטי, נתניהו הצליח להגדיל את הקואליציה ב4 אצבעות סופר חשובות עת הצליח לצרף את יריבו לשעבר גדעון סער לממשלה, הוא גם מבין שאין לחרדים ולבן גביר אלטרנטיבה אחרת כרגע ולכן הוא חוגג על כך, ולמרות שבעה באוקטובר הנורא, והניסיון כמעט בכל דרך של הקפלניסיטים להפילו, ( חוץ מדרך הקלפי שהיא הדרך המקובלת במדינה דמוקרטית) הוא מצליח לשתות מנדטים מכל הבא ליד כאילו המדינה נמצאת על מי מנוחות.
בנוסף, נתניהו פותח את המושב בכנסת בהישג לא מבוטל בכך שהאופוזיציה מפולגת ומפוררת מאי פעם, לאחר שגדעון סער נטש אותם לאנחות, יאיר לפיד כיו"ר אופוזיציה מתחיל לראשונה לראות בסקרים מספר חד ספרתי, קריסתו בסקרים היא לא רק בשל ניהולו הכושל של האופוזיציה, אלא גם בשל כך שבכירים במפלגתו זיהו שעתיד לא נראה באופק במפלגה התל אביבית, והתחילו לזלוג למפלגות אחרות, וכצפוי, בכיר אחד מדביק בכיר אחר, ולראשונה נראה שיש עתיד שבשיא שלה לבדה בכנסת התשעה עשר הביאה 19 מנדטים, כיום נראית ללא עתיד נראה לעין.
בני גנץ מאז שפרש מממשלת החירום מאבד מנדטים ועל הדרך את הרלוונטיות שהצליח להשיג בשעתו גם בתקופת הרפורמה וגם בתקופה המעטה שהיה שותף בקבינט המלחמה, וכרגע נראה שלשכת רוה"מ מתרחקת ממנו בדומה למרחק שתפס ממנו גדעון סער. 
איוט ליברמן שהצליח בתחילת המלחמה לבסס את עצמו כמר ביטחון מהאופוזיציה והצליח לעלות יפה בסקרים, לאחר עריקתו של סער הוא נשאר עלה תאנה ימני לצידם של יאיר גולן יאיר לפיד ואיימן עודה, תשומת הלב שנהנה ממנה נשאבה ממנו להצלחות הכבירות של צה"ל והממשלה בחזיתות השונות, ואפילו להמליץ על חיסול של מישהו מאויבינו אין לו כרגע, כי כל מי שהוא צייץ בחסדי שמיים חוסל, אם איוט יתמיד בסירובו לא לעבוד יחד עם נתניהו, גם אם הסקרים המחמיאים יתממשו, הוא ייאלץ להתייבש עם המנדטים שיביא באופוזיציה ולגרום להם להתאדות, הוא מבין שממשלת הונאה 2 שהיה שותף לה בקולותיהם של האחים המוסלמים לא תקום שוב.
יאיר גולן שניסה להביא רוח חדשה לשמאל בישראל וחשב להוות אלטרנטיבה לנתניהו, בקושי מצליח לקבל מספר דו ספרתי בסקרים שמחברים גם את מפלגת העבודה וגם את מרץ שתי מפלגות שחוו מוות קליני ומנסות לקום לתחייה בחזרה, ימים יגידו האם גולן ישבור את הנאחס של קודמיו בתפקיד שבהתמדה רבה הקריסו את השמאל הפוליטי בישראל, ויצליח להחיות אותה מחדש, או שילך בדרכם ויעמיק את קריסתה, המפלגות הערביות מפולגות ולא מחויבות לאף אחת, במצב שכזה הסיכוי שתהיה אלטרנטיבה בכנסת הנוכחית דומה לסיכוי שתהיה אלטרנטיבה בליכוד לנתניהו בכנסת הנוכחית.
ולמרות כל הטוב שנפל עליו, נתניהו מבין שהוא חייב להרגיע ולספק את צרכיהם של שותפיו הסרוגים ובעיקר החרדים הנאמנים לו מזה עידן ועידנים כבעל הנאמן לאשתו, וכל עוד תפוח האדמה הלוהט של הגיוס לא נפתר, שקט לא יהיה לו בגזרה הפוליטית, ופה נכנס לתמונה שר הביטחון גלנט שאומנם גופו בליכוד אבל ראשו עמוק אצל גנץ, אייזנקוט ושו'ת, וכל עוד הוא עומד בראש מערכת הביטחון חוק הגיוס לא ישוחרר, וכאן ראש הממשלה יצטרך להכריע האם סוף סוף להחליפו ולשחרר את המקלות שתקע בקידום החוק, או להישאר תקוע איתו ועם החוק כמו קוץ בגרון עד שיגיע משיח צדקנו ויגאלנו מצרת הגיוס שמסרבת לעזוב אותנו.
נתניהו מבין שגלנט הוא לא הבעיה היחידה שלו בליכוד, ומנסה לעצור את סחף הסוררים אחריו שמנסים למצוא תשומת לב ציבורית מהתנגדותם לחוק, כיום שמעמדו של נתניהו התחזק בליכוד ומחוצה לו, קל יותר מבחינתו לשכנע את החכי"ם הסוררים לחזור בתשובה, כי במקודם או במאוחר הם יבינו שלא משתלם להם פוליטית להפר משמעת סיעתית וקואליציונית משתי סיבות, האחת החוק בסוף יעבור בלעדיהם, שתיים, התנגדותם טומנת בחובה סנקציות לא נעימות, ולכן מהלך שכזה יגרום להם במקרה הטוב לקבל בפריימריז הבאים מקום בעשיריה ה3 או במקרה הפחות טוב להיפלט החוצה.
רוה"מ דורש מהחרדים להצביע בעד תקציב המדינה עוד קודם שיעבור חוק הגיוס, מבחינתו תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם, כידוע סגולתו של תקציב המדינה שהוא מאריך את חייה של הממשלה, ומי לא רוצה זאת? ובשביל שהחרדים יתמכו בתקציב הקרוב, נתניהו וסמוטריץ יצטרכו לטפל בחוק סבסוד המעונות שהיעוץ המשפטי תוקע ולדאוג להעבירו בוועדת השרים בתקווה ששופטי בג"ץ לא יפסלו אותו, ואז לטפל בחוק הגיוס בתפילה ליושב במרומים שיעבור במושב הנוכחי ולא יתגלגל למושב הקיץ הרותח, וזה תלוי הרבה ברצון להגיע להסכמה רחבה ככל שניתן ברשות המחוקקת, ובמציאות שאנו נתונים בה כיום בעיקר הסכמה רחבה ברשות השופטת שהחליטה על דעתה לנגוס, ויש אומרים לדרוך, על רשות המחוקקת שהיא הריבון.