סמכות בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים- דרושה הכרעה

סוגיית המזונות לילדים במסגרת הליך הגירושין בישראל הפכה לאחת מהמחלוקות המשפטיות המרכזיות והמורכבות בתחום דיני המשפה במדינה. לאחרונה, פסקי דין וחקיקה חדשה עוררו סערות ציבוריות ומשפטיות, לגבי סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים. סוגיה זו נמצאת במוקד מחלוקות נרחבות בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט לענייני משפחה, ובימים אלה ממתינים תיקי מזונות רבים להכרעה משפטית. במספר תיקים אף הגיעו למצבים בהם לא התקיימו כיבוד בין הערכאות השונות מה שנותן כבר את הרמת הדגל האדום הזועק שהגיעה העת להכרעה

הרקע של הנושא הועלה לראשונה בשנות השבעים מאז ועד היום קיים מצב של בלבול בקרב המתגרשים  הרבים עורכי הדין הדיינים והשופטים ומענה יתקבל בקרוב בהכרעת בג"צ ההמתנה והמתח בשיאו

במרכז הדיון המשפטי נמצאת ההלכה שנקראת "הלכת שרגאי", שהתקבלה בשנות ה-70. הלכה זו קבעה כי הסמכות לדון במזונות ילדים היא בידי בתי המשפט לענייני משפחה בלבד, וזאת על מנת להבטיח את טובת הילדים ולמנוע מצב שבו הורים מנצלים את ההליך המשפטי לרעתם של הקטינים. ההלכה התבססה על תובנה משפטית שמטרתה למנוע מצבים שבהם הורים, במיוחד אימהות, נאלצים להתפשר על סכומי המזונות בבתי הדין הרבניים כדי להיחלץ מנישואין כפויים.

ב-2019, בית המשפט העליון חזר על קביעתו כי הסמכות לדון במזונות ילדים נתונה אך ורק לבית המשפט לענייני משפחה, למעט תביעות להשבת הוצאות. מאז, נוצר מצב שבו בתי הדין הרבניים, ובראשם בית הדין הרבני הגדול, החלו להכריז כי יש להם סמכות לדון במזונות ילדים, גם במקרים שבהם לא ניתנה הסכמה מפורשת מצד ההורים.

                                                    חידוש הסמכות בבתי הדין הרבניים

ב-10 באוקטובר 2021, פסק בית הדין הרבני הגדול כי יש לו סמכות לדון במזונות קטינים שמוגשים במסגרת תביעת גירושין, בניגוד להלכות המוכרות מהעבר. פסק דין זה עורר התנגדות רבה ופרשנויות סותרות על סמכויות השיפוט. במקביל, ישנם כיום המון תיקים בבתי המשפט ובבתי הדין הרבניים הממתינים להכרעה בנוגע לסמכות, כאשר כל צד ממתין להבין היכן יוכל לכרוך את תביעת מזונות הילדים כדי לשרת את האינטרס האישי שלו.

                                                                הבג"צ

 הבג"צ הקיים אליו כולם נושאים עיניהם כרגע  בציפייה דרוכה ביקש להסדיר את המצב המשפטי ולהחזיר את סוגיית המזונות למערכת המרוץ הסמכויות בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט לענייני משפחה. הבג"צ מעורר התעניינות  רבה, בעיקר מצד אלו הנמצאים בהליך הגירושין  אך יש המצביעים כי הוא עשוי למעשה לפגוע בגברים. מדובר במצב שבו בעבודה לפי המשפט העברי, האבות יישאו בנטל המזונות באופן כמעט בלעדי, בעוד שבבתי המשפט לענייני משפחה חלה רפורמה אשר מאפשרת שוויון בין ההורים בהקשר לנטל המזונות.

                                                 המחלוקות המשפטיות

המאבק המשפטי הנמשך בין ההורים ועורכי הדין מצביע על כאוס משפטי ואי-ודאות רבה בנוגע לסמכות שיפוטית. מקרה שהתנהל בבאר שבע, שבו בית הדין הרבני קובע כי יש לו סמכות לדון במזונות ילדים, מדגיש את המחלוקות הפנימיות ואת ההשלכות האפשריות על ההורים והילדים עצמם. הסוגייה מורכבת עוד יותר כאשר ישנם היבטים חברתיים וכלכליים שמעורבים במאבק, שכן הנטל הכלכלי יכול להשפיע על עתיד הילדים ועל מצבן של המשפחות המתמודדות עם הליך הגירושין. אי כיבוד בין הערכאות נרשמה גם בבית המשפט לענייני משפחה בחדרה במקרה בו שלמרות שתביעת מזונות ילדים הוגשה בבית הדין הרבני קנתה השופטת על דעת עצמה לכאורה סמכות לדון במקרה. עדות חיה עד כמה הכאוס משתולל .

                                                 המבט לעתיד

נראה כי  בהעדר הכרעה סוגיית המזונות לילדים לא תיפסק בקרוב, והמאבקים המשפטיים בין הערכאות רק יילכו ויתגברו. ההכרעה בבג"ץ בנוגע לסמכות בתי הדין הרבניים עשויה לשנות את המפה המשפטית ואת התנהלות ההליכים בגירושין בישראל. נדרשת כבר הכרעה ברורה שתגדיר את סמכויות השיפוט ותסדיר את הסוגייה באופן שיבטיח את טובת הילדים ויביא לסיום הבלבול הקיים.

                                                          סיכום

במצב הנוכחי, חוסר הוודאות המשפטית והחוקים המשתנים יצרו מערכת שבה כל צד נאלץ להילחם על זכויותיו, ולעיתים קרובות תוך פגיעות בטובת הילדים. חשוב כי ההכרעה כבר תינתן ע"מ שהתמונה תהייה ברורה לכולם  בכדי  להשיב את האיזון בין בתי המשפט ובתי הדין הרבניים ותבהיר את סמכויותיהם, כדי להבטיח שהמזונות וצרכי הילדים לא יהפכו לעוד כלי במאבק הכוח בין ההורים.