המשב"ק חושף סודות מהחדר: כשהרבי בכה בתשנ"ד בשמיעת המאמר..

הרב משה הלוי קליין שימש כאחד המשב"קים הקרובים ביותר לרבי מלך המשיח (כולל מכ"ז אדר תשנ"ב עד ג' תמוז תשנ"ד), ובאמתחתו סיפורים נדירים מהקודש פנימה • 'שההקלטה הגיעה לקטע זה של תחילת המאמר, הרבי לקח חתיכת בד סביב אצבעותיו, כמו שנוהג לעשות בעת חזרת מאמר חסידות, ופניו השתנו לרציניים מאוד, וכך הקשיב כל המאמר.. הרבי בכה ממש ודמעות ירדו ונפלו על לחייו הקדושות, והיה מבהיל ממש לראות את פני קודשו בזמן ההוא' • צוות ארגון 'לחלוחית גאולתית' מגיש סיפור שחשף המשב"ק מאירוע מרטיט שקרה במחיצת הרבי בשנת תשנ"ד (בהמשך לסיפור שחשפנו באתר 'לחלוחית גאולתית') • לסיפור המלא

•••

הרבי החזיק במטפחת, ובכה בעת אמירת המאמר חסידות..

מחודש אלול תשנ"ג עד כ"ה אדר תשנ"ד הנהיגו (ר' לייבל אלטיין על ידי הרופא הרב קופער, שהיה מנהל כללי על כל עניני הרפואה של הרבי), שבכל יומא דפגרא הביאו לחדר של הרבי מלך המשיח, סרט וידיאו או הקלטה בטייפ של התוועדות של הרבי מיום זה בשנים עברו (כגון ח"י אלול, ליל ערב ראש השנה, י"ט כסלו וכו'), וכך הרבי ישמע את ההתוועדות.

מאז חודש תשרי תשנ"ד המצב הרפואי היה בירידה, והרב קליין חשב לעצמו שיהיה יותר מידי קשה עבור הרבי להתרכז ולהקשיב לטייפ שמונח באמצע החדר, ולכן החל מי"ט כסליו – הוא הביא איתו טייפ קטן (WALKMAN) עם אוזניות, וכך יוכל הרבי לשמוע את ההתוועדות ישירות באוזניו. והרבה פעמים הרבי שליט"א היה מחזיק את הטייפ בידיו הקדושות ומקשיב להתוועדות דרך האוזניות.

בליל יו"ד שבט תשנ"ד, הביא לו הרב אלטיין 'קסטה' עם הקלטה של ההתוועדות הראשונה של יו"ד שבט תשי"א, בעת קבלת הנשיאות של הרבי ותחילת הדור השביעי. הרב קליין שאל את הרבי האם היה רוצה לשמוע את ההתוועדות של יו"ד שבט תשי"א, ששם נמצא גם המאמר הראשון שאמר הרבי 'באתי לגני', וזה היה מעמד קבלת הנשיאות של הרבי? והרבי נענע בראשו לאות 'כן'.

מכיון שהטייפ הזה היה לפני העיבוד הטוב, שהוציאו את כל הרעשים וסידרו את איכות השמיעה, היתה ההתוועדות הזו עם רעשים, ובמילא הקול היה עולה ויורד, והיה קשה לשמוע היטב. לכן הוא נתן אוזניה אחת לרבי ואוזניה אחת לעצמו, ואחז ידו על הכפתור המגביר והמחליש את הקול, וברגע שעלה הרעש או הקול מיד הוריד קצת, ואחר כך הגביה, וחוזר חלילה, כעבד המשמש את רבו.

כך הרבי הקשיב לשיחות הראשונות. אחד הקטעים המרכזיים בהתוועדות, זה ללא ספק כאשר הרבי אומר: 'אין דעם מאמר.. צו יום ההסתלקות הויבט אן דער רבי באתי לגני [= במאמר שהרבי הריי"צ נתן עבור יום ההסתלקות – מתחיל הרבי במילים 'באתי לגני']', ואחר כך שורר שקט כחצי דקה, והרבי מתחיל 'באתי לגני' עם הניגון הידוע של המאמר.

ואכן כשההקלטה הגיעה לקטע זה של תחילת המאמר, הרבי לקח חתיכת בד סביב אצבעותיו, כמו שנוהג לעשות בעת חזרת מאמר חסידות (לכרוך את ידיו עם מטפחת), ופניו השתנו לרציניים מאוד, וכך הקשיב כל המאמר (באמצע המאמר הרב משה קליין שאל כמה וכמה פעמים באמצע האם להפסיק, והרבי נענע בראשו שלא).

בהמשך המאמר (ניתן לשמוע בהקלטה), הרבי מספר סיפורים מכל נשיאי חב"ד על מסירות נפשם עבור עם ישראל, וכאשר הרבי מספר על אדמו"ר האמצעי, שהפשיל את שרוולו והראה לאברך שעורו התכווץ והתייבש מחמת העבירות שלו, שומעים בהקלטה שהרבי בכה אז בעת אמירת המאמר בשנת תשי"א. כמה התפלא הרב קליין, אך כשהסתכל על פני הרבי בי' שבט תשנ"ד – ראה שגם במעמד זה הרבי בוכה!..

תופעה מרגשת ונפלאה זו, שהרבי בוכה בשנת תשנ"ד בזמן שהוא נשמע בוכה בהקלטה של תשי"א, חזרה על עצמה שוב ושוב. כמו לדוגמא בסיפור של הרבי מהר"ש, ואחר כך בקטע של 'ידע אינש בנפשיה שיש לו שטות למטה מזה וכו". ואחר כך בקטע 'צדיקא דאתפטר.. והרי היו קושיות לפני זה גם כן, אבל לא היה מספיק והיו צריכים שיהיה 'צדיקא דאתפטר', והכל בכדי שיהיה אסתלק דקודשא בריך הוא' (כאן בכה הרבי מאוד בעת אמירת המאמר), וגם אחר כך בקטע ש'והוא מחולל' וכו'.

בכל המקומות הללו הרבי בכה ממש ודמעות ירדו ונפלו על לחייו הקדושות, והיה מבהיל ממש לראות את פני קודשו בזמן ההוא, וכל פעם שבכה חשש המשמש המסור מפני ההתרגשות של הרבי, והוא שאל את הרבי האם להפסיק? והרבי נענע בראשו הקדוש לאות 'לא'. הרב משה קליין מספר כי עד היום נמצאות אצלו למשמרת, כמה וכמה ניירות בד שניגבו את עיניו הקדושות של הרבי. אחרי המאמר הוא שאל את הרבי האם להמשיך? ונענע בראשו הקדוש לאות 'לא'.