תנועה במילכוד

בס"ד
התקציב הנוסף לשנת 2023 עבר כצפוי בכנסת אבל גרם לזעזועים בתוך הליכוד
שכמה מחבריה ניסו לקפוץ על ההזדמנות ולהביך את ראש הממשלה נתניהו
התיסכול במפלגת השלטון מדבק כמו נגיף הקורונה
זה התחיל מברקת שהדביק את דיכטר וגמליאל שהדביקו את אדלשטיין
בדרך כלל בכל העברת תקציב בכנסת יש איומים משר כזה, או מחבר כנסת אחר, והם עובדים בשיטת סחוט כפי יכולתך בטח אם מדובר בקואלציית מיעוט שאז כל חבר כנסת מלך
במקרה שלנו של תיקון התקציב בשל המלחמה שנכפתה, היה
אמור להיות סביב זה קונצנזוס בלי לערבב פוליטיקה, אבל כמו שגנץ דאג לעשות פוליטיקה מהיום הראשון שנכנס לממשלה , כך גם חברי הליכוד, הראשון שהתחיל זה השר ברקת שהתנה את תמיכתו בדרישה לכספים עבור העסקים הקורסים
אחריו בא השר דיכטר שדרש כספים עבור החקלאים הסובלים , במקרה של השניים זה נגמר בפשרה והאיום הוסר,
לא לחינם התנאים והאיומים מגיעים ממי שקופחו, דיכטר למשל זוכר לנתניהו שלא קיבל לידו את תיק הביטחון, ברקת שגם שבע מהבטחות מנתניהו
נמאס לחכות שהבוס ילך והוא החל לחמם מנועים מה7 לאוקטובר לרשת אותו, חבר הכנסת אופיר כץ יו"ר הקואליציה שמסתובב בימים האחרונים עם מטף חשב לתומו שהשרים ברקת ודיכטר אחרונים
וקיווה שלא יהיו תקלות נוספות מצד חבריו בליכוד, הוא עוד לא סיים לקוות
וקיבל הודעה שאדלשטיין החליט שהוא יצביע בעד רק לכספי מלחמה בלבד, כל מה שלא קשור למלחמה קרי הכספים הקואליציוניים שאמורים לעבור לחרדים לתוכנית אופק חדש שירד מסדר היום
כץ לא מבין מאיפה זה נופל עליו לא מספיק יש לו את גנץ שמשחק בפוליטיקה קטנה שיודע שהתקציב יעבור בלעדיו, ומאיים להנאתו שיצביע נגד, שאגב במקרה שלו האיום נגמר בזה שהוא וחברי סיעתו לא נכחו במליאה בשעת ההצבעה, ובכך גנץ יצא בסדר עם מחנה הרל"ב שמשגיח על כל צעד שעושה,
בניגוד לדיכטר וברקת שסחטו כספים עבור משרדיהם
אצל אדלשטיין זה חמור יותר
וזה הסתיים בסוף שאחרי האיום שלו שיצביע נגד התקציב, בסוף הוא הצביע בעד ואץ רץ לתקן זאת לנמנע ועשה מעצמו בדיחה, מאז שאדלשטיין דורדר לעשיריה השנייה בליכוד ולא מונה לתפקיד חייו יו"ר הכנסת וגם לא מונה לשר, החליט לחפש את נתניהו בפינה ולנקום, רק שהפעם זה לא צלח לו, אין לדעת אולי יצליח לו יותר בתקציב 2024
בשונה מאדלשטיין, השרה גמליאל שקלטה שתקציב משרדה קוצץ החליטה לא לבוא להצבעה בכנסת והגדילה לעשות שלא ענתה לטלפונים, היא מבינה שיהיו לכך השלכות והתקווה של כולם שזה יהיה בסגירת המשרד המומצא והמיותר שלה שכספו ילך לצרכי המלחמה בעורף ובחזית
נתניהו מבין שעד לתקציב 2024 הוא יצטרך לתחזק קשרים ולרכך את המתוסכלים במפלגתו שהולכים וגדלים
אם יש חבר כנסת שגם זכה בעבר לתואר המתוסכל והיום
יושב בשקט הוא שר האנרגיה ישראל כץ שנותן גיבוי מלא לנתניהו ומחכה ליום שאחרי להתמודד להנהגת המפלגה
כץ מבין שלצאת נגד מנהיג פופולרי בעת מלחמה זה התאבדות פוליטית ופועל בתבונה, הוא מחכה בסבלנות בחודש הבא להחליף את שר החוץ אלי כהן לפי ההסכם ולהשיג דרך הערוץ הדיפלומטי עוד הישגים פוליטיים לעתיד
דווקא מי שמרגיש נוח בממשלת החירום הוא המתוסכל בדימוס גדעון סער שמאז שנכנס לממשלת החירום נרשמה התקרבות בינו לבין היריב המר נתניהו, הוא כמובן מכריז שהוא שם נטו בגלל המלחמה אבל בשל השידוך שלא עלה יפה עם גנץ והחיפוש אחר בית פוליטי לגור בו, לא מן הנמנע שסער ימצא את הדרך לחזור למחנה הימין ולתנועה שלא מזמן הוא היה אחד מנסיכיה, סביר להניח שאם זה יקרה זה יהיה אחר עידן נתניהו אבל בפוליטיקה הכל יכול לקרות והאויבים שהיו אתמול, הם יהיו חברים מחר,
(עיין ערך דרעי ואיוט שהמלחמה הפשירה את היחסים בין השניים
איוט כבר לא מטנף על החרדים כבעבר, דרעי זוכר לאיוט את הימים הטובים ואין לדעת אולי החרדים ישכחו לאיוט את האמירות האומללות והשיתוף פעולה בין המפלגות ששייכות לאותו מחנה עוד יחזור ) מה שבטוח שסער האחרון שיפרוש מהמשלה בטח לא לפני הניצחון שיהיה בעז"ה וככל הנראה גם לא אחרי.