טו באב שמח!

ימים לא פשוטים עוברים עלינו כעם, כמדינה, כחברה. יש הרבה חוסר סבלנות וסובלנות אחד לשני. חוסר קבלת דעות שונות משלנו, חוסר כנות עצמית, צביעות, כעס וזעם, פחד אחד מהשני. כול צד מרגיש שהשני מרמה אותו, רוצה לגזול ממנו הכול, ולרדות בו.

אנחנו מפולגים בצורה מאוד גדולה. האמנם?

נכון שאנחנו במצב רגיש, נכון שהשיח משני הצדדים נהיה אלים ולא בריא. אך לדעתי אנחנו עדיין מאוחדים. לא משנה כמה קיצוניים משני הצדדים יגידו שזה לא נכון, עדיין אנשים אחים אנחנו. עדיין אף צד לא באמת רוצה לפגוע בשני. עדיין כול צד יעזור לשני במידת הצורך. ועדיין יש אהבה בנינו. אני מתבונן באנשים במדינה, מחוץ לרעש, לחדשות, לפוליטיקה, לשיח המסית משני הצדדים. מחוץ לקיצוניים. כולנו רוצים לחיות את חיינו. כולנו רוצים לשמור על המשפחות שלנו. כולנו רוצים להיות חופשיים במדינתנו, להיות עם חופשי בארצנו.

אני רואה איך כשרוצים, אפשר לדבר, לפתור מחלוקות, להגיע לפשרות, וליישב סיכסוכים בצורה טובה ונכונה, ולהיות סבלניים וסובלניים אחד כלפי השני.

בלי קשר לכן רפורמה לא רפורמה, דתיים, חילוניים, ערבים, יהודים, ימנים, שמאלנים, עלינו תמיד לזכור שצריך לשמור על שיח מכבד. שצריך לכבד את הצד השני בדיוק כמו שאנחנו מכבדים את עצמינו. ברגע שאנחנו מזלזלים, פוגעים, או "נוקמים" בצד השני, אנחנו לא יותר טובים ממנו, ובראש ובראשונה אנחנו לא מכבדים את עצמינו. כשאנחנו מעריכים ומכבדים את עצמינו, אנחנו יודעים גם לשמור על הערכים ועל העקרונות שלנו, וגם להיות בשיח מכבד לצד השני, בלי התלהמויות, בלי אלימות, ובלי להכליל.

אז נכון שהיום זה יום האהבה, והוא מיועד בעיקר לזוגות, אך בואו ננצל את היום הזה להזכיר לעצמנו, שלאהבה יש הרבה יותר כוח מאשר לשנאה. ושאור חזק הרבה יותר מחושך. בואו לא נחכה שהצד השני ישנה את ההתנהגות שלו. בואו אנחנו נשנה את החלק שלנו. בואו אנחנו, כול אחד בסביבתו, נתנהג בצורה סבלנית יותר, סובלנית יותר, אוהבת  ומכילה יותר. גם כלפי אחרים, וגם כלפי עצמינו. בלי לשפוט, בלי להאשים, תוך שמירה על הערכים שלנו.

ולמשפט סיום, כמי שגדל על סרטי דיסני, יש משפט במלך האריות שמאוד מתאים לתקופה הזו. כשסימבה מלך האריות מביט על הלביאות של זירה האוייבת שלו, ואומר "הם" הבת שלו קוטעת אותו ואומרת "הם, אנחנו. הם אנחנו. אין באמת הבדל, כולנו איש אחד". וזה נכון. אנחנו נוטים להסתכל על דברים כ "הם ואנחנו" אבל בסופו של יום, ואם מזיזים קיצוניים מכול הצדדים, רובנו דומים יותר משאנחנו שונים. אנחנו אוהבים את המדינה, אנחנו רוצים לדאוג למשפחה שלנו, אנחנו לא רוצים שיכפו עלינו דעה של מישהו אחר, אנחנו רוצים לחיות בכבוד, ואנחנו רוצים שיכבדו אותנו.

אם רק נדבר במקום להתלהם, אם ננהג בסבלנות כלפי מי שמולנו, ולא משנה מי הוא,  נראה איך אנחנו רואים שאפשר להשיג הכול.

שיהיה לנו טו באב שמח, שנאהב ולא נשנא, ושיהיה המשך יום נפלא לכולנו! אמן כן יהי רצון 🙂