הלימוד היומי בתורת מרן | יום חמישי כ"ט בניסן ה'תשפ"ג

א. נאמר (דברים טז ט) ״שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות״, דהיינו משעת קצירת העומר, בזמן הזה שאין לנו קצירת העומר, ולא את קרבן העומר שהיה קרב בבית המקדש ביום טז ניסן, אין מצות ספירת העומר אלא מדברי סופרים, זכר למקדש. וכן היא דעת רוב הפוסקים.

ב. לפיכך אין ראוי לומר בנוסח הלשם יחוד, ״הריני בא לקיים מצות עשה של ספירת העומר כמו שכתוב בתורה וספרתם לכם ממחרת השבת״ וכו', מאחר שספירת העומר בזמן הזה מדרבנן. וביותר יש להקפיד בלילה האחרון כשמזכיר הפסוק ״שבע שבתות תמימות תהיינה״. ומכל מקום הנוהגים לאומרו גם בליל מ״ט לספירה ,אין למחות בידם. אבל יותר נכון להשמיט מהנוסח של ״לשם יחוד״ אמירת הפסוק הנ״ל, בכל לילות הספירה.
(חזון עובדיה יום טוב)

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן