הלימוד היומי בתורת מרן | יום שני כ"ו בניסן ה'תשפ"ג

א. מצות ספירת העומר מעומד, וסמכו חז״ל דין זה על הנאמר (בפרשת ראה טז, ט) ״מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות״, אל תקרי בקמה אלא בקומה. ומכל מקום אם מנה מיושב יצא.

ב. זקן או חולה שקשה להם לעמוד רשאים לספור העומר לכתחלה כשהם יושבים, שכל שעת הדחק כדיעבד דמי.

ג. מצוה על כל אחד ואחד מישראל לספור ספירת העומר בעצמו, שנאמר ״וספרתם לכם״, בלשון רבים, שתהיה ספירה בפי כל אחד. ומכל מקום אם נתכוון לצאת בספירת השליח צבור, וגם השליח צבור נתכוון להוציאו, יוצא ידי חובתו בשמיעה, שהשומע כעונה. ונוהגים שהשליח צבור או רב הקהל מברך וסופר העומר תחלה ואחר כך שאר יחידי הקהל.
(חזון עובדיה יום טוב)

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן