הלימוד היומי בתורת מרן | יום רביעי ט"ו באדר ה'תשפ"ג

א. עיירות המסופקות אם היו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון אם לאו, קוראים בארבעה עשר בברכה, כמו שקוראים ברוב העולם, ובחמשה עשר קוראים בלי ברכות. ולכן אמרו (במגילה ה:) חזקיה קרי בי״ד ובט״ו בטבריא, והיינו טעמא מפני שהיא בספק אם יש לה דין מוקפת חומה. וכן נהגו מכבר לקרות בחברון בי״ד ובט״ו. וכן נהגו כיום בכל העיירות העתיקות שבארצנו הקדושה לקרות בי״ד ובט״ו, כגון ביפו ועכו וצפת ולוד ובאר שבע וחיפה. והטעם, כי אפשר שנבנו רחוק ממקומם הראשון. ובעיר בני ברק יע״א מכיון שהיא סמוכה ברצף הבתים לעיר יפו, טוב שיקראו גם ביום ט״ו בלא ברכה.

ב. בן עיר שחיוב קריאתו ביום י״ד, ונאנס ולא קרא בי״ד, קורא בט״ו בלא ברכה.

ג. אפילו בעיירות המסופקות אם נאנסו ולא קראו בי״ד, לא יברכו על קריאתה בט״ו
(חזון עובדיה פורים)

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן