הלימוד היומי בתורת מרן | יום רביעי כ"ה אלול תשפ"ב

א. מנהג יפה על פי המקובלים לומר בליל ראש השנה קודם הקדיש האחרון לדוד מזמור ומלואה (תהלים כד), שהוא סגולה שלא תחסר פרנסתו ומזונותיו במשך כל ימות השנה. ואחר המזמור אומרים התפלה שעל הפרנסה.

ב. התפלות בראש השנה יהיו בשמחה ובטוב לבב, ובנעימה קדושה, ומתוך כוונה שלימה, כי בטוחים אנחנו בישועת הקב״ה שיכתבנו ויחתמנו לחיים טובים. ולא כאותם שמביאים עצמם לידי בכיה בתפלות ראש השנה, שהרי ראש השנה יום שמחה הוא, וכמו שנאמר ושמחת בחגך, ונאמר תקעו בחודש שופר בכסא ליום ״חגנו״, איזה חג שהחדש מתכסה בו, הוי אומר זה ראש השנה (ר״ה ח:). וכן נאמר בספר עזרא, שכאשר היה עזרא קורא בס"ת היו כל העם בוכים, ונאמר על זה בנחמיה (פרק ח פסוק ט), ויאמר נחמיה… ועזרא הכהן הסופר לכל העם, היום קדוש לה׳ אלהיכם אל תתאבלו ואל תבכו, כי בוכים (היו) כל העם כשמעם את דברי התורה, ויאמר להם, לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו, כי קדוש היום לאדונינו.
(חזון עובדיה ימים נוראים)

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל
להצטרפות שלחו את המילים "הלימוד היומי" למספר – 033080794

קרדיט: המרכז למורשת מרן