לא ככה עושים מהפכה בפוליטיקה החרדית

יוחנן פלוטקין

כמו בכל מערכת בחירות, תנועת 'נבחרות' שוב דורשת מהמפלגות החרדיות לשלב נשים ברשימתן, בטענה שהן ידעו טוב יותר לקדם נושאים שחשובים לאישה החרדית.

יש אכן מקום לשלב נשים בעשייה החרדית-ציבורית כדי שהן יתרמו מהמבט היחודי שלהן. אבל אם ב'נבחרות' היו באמת רוצים לחולל שינוי היסטורי ולשלב נשים בפוליטיקה החרדית, הן היו מתמקדות בשלב ראשון ברשויות המקומיות. כל אחד מבין שמהפכה גדולה לא מתבצעת ביום אחד אלא בהדרגה. להיות חברת מועצה מטעם ש"ס בנתיבות זה גם דבר דמיוני, אבל עדיין מעט יותר ריאלי מלהיות חכי"ת.

חברות מועצה חרוצות יעזרו לבוחרים שלהן לקבל שירותים עירוניים טובים, ויקדמו נושאים קרובים לליבן כמו תקצוב מעונות יום, הקמת גינות משחקים ועוד. בכך יווצר התקדים והן יוכיחו שנשים יכולות להיות משרתות ציבור טובות לא פחות מגברים. הדרך משם להשתלבות בפוליטיקה הארצית, אם זה חשוב להן, כבר תהיה ריאלית יותר.

אבל ל'נבחרות' אצה הדרך והן מאתגרות את המפלגות החרדיות ישר ברמה הארצית. חוסר הסבלנות הזה נותן את התחושה שמה שחשוב להן באמת הוא מאבק עקרוני על מקומן של נשים במפלגות חרדיות, ולא המטרה העניינית של קידום צורכי האשה החרדית. זה כבר מעורר אנטגוניזם, ומעלה תהיות אם אין גם ארגונים פרוגרסיביים שדוחפים מאחור. לכן גם אנשים ברחוב החרדי שפתוחים לחשיבה מחדש, מתקשים להזדהות איתן.

לגופו של נושא, אני מאלה שחושבים שהכנסת היא זירה אלימה ונכלולית שגם גבר נורמלי ישמור נפשו ממנה, קל וחומר אשה. ומבחינה פרקטית, מי זו שתרצה להיות חכי"ת במפלגה שתיאלץ לקבל אותה בכוח? מי תתנדב ללכת כל בוקר למקום עבודה שלא מעונין בה? זו עוד סיבה לחשוב שלא התועלת לאוכלוסיית הנשים היא המטרה, אלא סתם חלק ממאבקים עקרוניים של התנועה הפמיניסטית שמצאה לה חזית חדשה.