הלימוד היומי בתורת מרן | יום חמישי י"ב אלול תשפ"ב

א. אם הזמן מצומצם ואי אפשר לומר כל הפיוטים שבסליחות, ידלגו ״אם אפם רובע הקן״, ויתחילו, זכרון לפניך בשחק. וכן ידלגו ״בזכרי על משכבי״, וכן ״למתודה חטאתיו״, וכן ״אליך ה׳ נשאתי עיני״, כפי הצורך. כי ברור שמעלת אמירת יג מדות עולה על חשיבות פיוטי הסליחות הללו.

ב. רבותינו נחלקו במנין יג מדות הרחמים שבפסוק ויעבור, מהיכן מתחיל מנינן ומה הוא סדרן, ומכיון שאין בידינו להכריע בדבר, אין לנהוג למנות המדות באצבעותיו, אלא יאמרם בסתם, ורחמנא לבא בעי.

ג. כתב מרן בשלחן ערוך, שליח צבור (בפרט בימים הנוראים) צריך שיהיה הגון, ריקן מעבירות, ושלא יצא עליו שם רע אפילו בילדותו, וצריך שיהיה עניו ומרוצה לקהל, ומעביר על מדותיו, וקולו ערב, ורגיל לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים, ותהיה לשונו צחה לבטא את כל האותיות כתקנן. אבל אם קורא אות ח כמו אות כ רפויה, או אות ע כמו אות א, ואות ק כמו אות ב דגושה, אין ראוי למנותו לשליח צבור (מגילה כד:). ואם אין הגון כמותו לשמש שליח צבור, מותר למנותו, ורק ישתדל להרגיל עצמו לבטא האותיות כהוגן.
(חזון עובדיה ימים נוראים)

נערך ע"י המרכז למורשת מרן – להבין ולהשכיל

קרדיט: המרכז למורשת מרן