השלכות הקורונה: מחקרים מצביעים על פגיעות משמעותיות למחלימים

ועדת הבריאות בראשות ח"כ עידית סילמן קיימה היום דיון תמונת מצב של תחלואת קורונה והטיפול בפוסט קורונה.

יו"ר הוועדה, ח"כ עידית סילמן, הציגה בפתח הדיון את הדברים בהם יש לשפר את היערכות משרד הבריאות אודות להימשכות הקורונה. לדבריה, ארה״ב תתחיל לחסן ילדים עד גיל 5 ביום 21 ביוני 2022. גם אצלינו יש לאשר מראש ולהתחיל לחסן ביחד איתם כי לוקח 13 שבועות מחיסון להגנה מלאה. צריך להיערך וכמה שיותר מהר" עוד אמרה כי אושרו מאה מיליון ש״ח לפריסת מסנני HEPA במערכת החינוך ו קריטי לסיים את הפריסה עד תחילת שנת הלימודים הקרובה, "זה זול ויעיל נגד כל סוגי הנגיפים ומחוללי המחלות והאלרגיות הנישאים באוויר". עוד דרשה ממשרד הבריאות מידע לגבי מי שלקה בדלקת כבד חריפה בילדים לאחר קורונה, "נלקחו ביופסיות כבד חריפה בילדים. מה התוצאות ומה הנתונים? האם יש פה סכנה גדולה והאם מעדכנים בכך את הציבור?"

בנוגע למחלימים עם פוסט קורונה, אמרה יו"ר הוועדה כי "המרכז לבקרת מחלות בארה״ב (CDC) העריך לאחרונה שאחד מחמישה נדבקים בקורונה מעל גיל 18 עשוי לסבול ממצב רפואי חדש, כגון מחלות מוח או נפש, כשל כלייתי או בעיות בלב, כלי-הדם, ריאות, עצמות ועוד. שנה ומעלה מהדבקה, הסיכון למחלות שונות אצל נדבקים מכל הסוגים, כולל בריאים לחלוטין, עלה לעומת הביקורת. מחקרים אחרים מצאו שיעור משמעותי של תסמינים ארוכי-טווח דומים גם אצל ילדים ובני-נוער, בעיקר לא מחוסנים מלא. יש פערים משמעותיים בין היקף התופעה לבין הידע ואופציות הטיפול בשטח. חייבים לפתוח מרפאות מחלימים בפריסה ארצית ולקיים הכשרות רופאים לנושא. כמו כן על הביטוח הלאומי לדעת איך להכיר בכאלו שסובלים מהתופעה. יש ליצור מדגם מייצג קבוע של אזרחי ישראל לבקרת קורונה ארוכת טווח בשת״פ של משרד הבריאות ולמ״ס: נשאות, תסמינים, השפעות חברתיות ותעסוקתיות ועוד, שישמש גם לניטור מחלות עונתיות ומגיפות חדשות. להרחיב את מערך מרפאות קורונה כרונית למבוגרים וילדים לפריסה ארצית קבועה, כולל הכשרות מהן לרופאים. יש לשפור את ההסברה על סיכוני הקורונה לילדים ומבוגרים, בדגש על אמצעים לזיהוי מהיר של תסמינים דורשי טיפול. יש לתגבר מאוד ובאופן קבוע את מערך בריאות הנפש, כולל מענה מתאים לצוותים הרפואיים עצמם. כמו כן יש למנות פרויקטור חיסונים לאומי, בדגש על חיסון ילדים כנגד קורונה בשגרה במערכת החינוך ובטיפות חלב".

ח"כ טטיאנה מזרסקי: "ההדרה של רופאי משפחה מהסיפור היא קריטית פה ואם לא נקבל את זה ממשרד הבריאות , לא נוכל לעזור למחלימים שעדיין חולים. המשדר צריך לנהל את הנושא וקופות החולים צריכים ליזום סקר בין כל המחלימים".

ח"כ אורי מקלב: "בפניות שמגיעות אלינו עולה כי מתעלמים מאותם חולים שעברו קורונה, אלו אנשים שסובלים מאוד, ללא הקורונה אם היו מגעים עם הדברים האלה היו מקבלים טיפול. זה לא דמיון אלא מקרים ומחקרים שנעשו בשטח. הגיע הזמן לבחון מענק של נכות או פיצוי מהביטוח הלאומי נפגעים, יש מקום להחיל לפחות כעת נכות זמנית לנפגעים"

פרויקטור הקורונה, פרופ' סלמאן זרקא התייחס בפתח הדיון להתפשטות הזן החדש BA5 אשר לדבריו הוא קרוב ל50% מהחולים כעת – "הזן מייצר יחסית מחלה קלה בקרב הצעירים, אבל רואים עליה באשפוז בבתי החולים. החשיבות היא לשמירה על אוכלוסיית בסיכון ואוכלוסייה של גיל 60 ומעלה. BA5 תופס את מקומו והוא ילך ויתחזק ויהיה הזן המשמעותי. אם בדלתא – החיסון עבד ב90% ובאומיקרון 30% מהמחוסנים נדבקו, בזן החדש החיסון כבר פחות עוזר להדבקה אך כן מגן ממחלקה קשה. כל המאושפזים הם אנשים מכל גיל 60, חלקם קיבלו מנה רביעית. עיקר האוכלוסייה קיבלה את הממנה הרביעית סביב ינואר ואנחנו כבר אחרי כחמישה חודשים ומכירים את התופעה של דעיכת החיסון. על פי המידע הזמין לנו בישראל ובעולם טרם הצלחנו לומר את זה בצורה ברורה האם לתת מנה חמישית אבל אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הנתונים. אנחנו ממליצים לציבור להישאר עם מסכות בחללים סגורים. ככה אני עושה וכך אני אומר לכל מי שסביבי גם לא בבית החולים. יש מחשבה להחזיר לתקנות מחייבות עטיית מסכות. צריך לבחור את התזמון. אני לא חושב שזה מעמסה שהציבור לא יכול לעמוד בה. ממליצים ביותר לאוכלוסיה בסיכון לעטות מסכה. עוד אמר זרקא, "במשרד עובדים להרחיב את עמדות הבידוק לקראת שבוע הבא.

בנוסף, אנחנו מקדמים בדיקה ביתית מפוקחת – נערכנו מול הרבה חברות בנושא ונבקש בשני הקרוב מהוועדה לאשר תקנות שיאפשרו בדיקה ביתית מפוקחת שתעשה דרך הטלפון וכך גם אלו שעושים בדיקה ביתית, יהיו מוסדרים ורשומים במערכות ומשרד הבריאות".

אילנה גנס, ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות אמרה בדיון כי ישנם מגוון רחב של תסמינים, הפוגעים באיכות החיים גם שבועות לאחר ההחלמה מקורונה – החל מעייפות וחולשה ועד נשירת שיער. התסמונת עלולה להופיע גם בקרב מי שחלה בצורה קלה בקורונה, או אפילו בצורה אסימפטומטית. לדבריה, מחלימים שאינם מחוסנים, הינם בסיכון גבוה יותר לפתח את התסמונת מאשר מחלימים מחוסנים.
גנס הוסיפה כי קיים קושי באבחון התסמונת ומתוקף כך בהערכת השכיחות שלה באוכלוסיה. "בשלב זה, אין הערכה מדויקת של שכיחות התופעה בקרב ילדים ומבוגרים בישראל".
בהציגה את הידע הקיים במשרד הבריאות אודות מחקרי לונג קוביד, אמרה כי מחקרים מראים כי למחלימי קורונה סיכון גבוה לפתח תסמיני פוסט-קורונה, אשר עלולים להימשך גם שנה ויותר לאחר ההידבקות ומרבית התסמינים הממושכים שדווחו הן בילדים והן במבוגרים הם עייפות/תשישות, כאבי ראש, הפרעות בחוש הטעם והריח, שינויים במצב הרוח ובעיות שינה. תסמינים נוספים שדווחו באופן תדיר בקרב אנשים מעל גיל 18 היו קוצר נשימה, בעיות קוגניטיביות (בעיקר זיכרון וריכוז) ובעיות מנטליות (כגון חרדה ודיכאון). מספר מחקרים שהסתמכו על בדיקות רפואיות מראים כי: ילדים שהחלימו מקורונה נוטים לפתח בעיות בתפקוד הריאות (פגמים בוונטילציה ובפרפוזיה), במבוגרים הודגמו שינויים מבניים במוח וכן בעיות לבביות לאחר הידבקות.
גנס הוסיפה כי מחקר בריטי מצביע על בעיות לבביות בכ-1/5 מחולי לונג-קוביד גם כשנה לאחר מחלת הקורונה. מחקר שפורסם כ-pre-print באפריל 2022 ע"י מספר קבוצות מבריטניה מדווח על בעיות לב באנשים שסובלים מפוסט-קורונה כשנה לאחר שחלו. שורת מחקרי מעבדה ומחקרים קליניים מצביעים על כך שמחלימים מהמחלה עלולים לסבול מנזקים קוגניטיביים (שכליים) מתמשכים לאחר ההחלמה, כגון פגיעה בזיכרון ובחשיבה, וזאת גם אם מחלתם הראשונית הייתה קלה ואף עלולים לסבול מנזקים מוחיים מבניים. מחקר מגרמניה על כ35,000 מחלימי קורונה, הראה כי לחולי קורונה יש סיכון גבוה ב-28% לפתח סוכרת.

בין הדוברים שתיארו את השפעת פוסט הקורונה על מצב בריאותם, אמר עוזאל ותיק: "התחסנתי שלושה פעמים ונדבקתי לאחר מכן. אני סובל מכאבים בחזה, סחרחורות. רופא משפחה אומר לי שהכל מהקורונה וצריך לחכות. עסקתי בספורט ואני לא מסוגל היום לעשות כלום. בדרכי הביתה, אני צריך לעצור פעמיים שלוש באמצע הדרך". ורד יששכר, מרפאה בעיסוק, סיפרה: "נדבקתי בעבודה. סובלת מכאבים כל היום ובכל שעה וכל הזמן חלשה כמו אחרי הצום. יש לי ירידה בקשב וריכוז בגלל הכאבים. אנשים אומרים לי שבכלל לא נראה וזה כבר עבר לך – אני מסבירה שאני לא מתפקדת וחשה אשמה. כשפניתי לטפל אצל רופא המשפחה, נאמר לי שזה יעבור וזה פוסט קורונה ואין מה לעשות". מוריה הלמן, קלינאית תקשורת: "הנזקים של לונג קוביד הם לא רק פיזיים אלא קוגניטיביים – יש לי בעיות בשליפה ובעבר גם בעיות דקדוקיות. כל מה שתיארתי לרופא, יוחס להריון שהייתי למרות שזה היה הריון שישי ולא היה לי אף פעם כאלו דברים. היום הבת שלי בת שנה ואני עדיין סובלת מכל זה. מי שלא נדבק בעבודה לא מוכר כנפגע עבודה. לא הסכימו אותי מעולם לקבל אותי לרפואת מחלימים". מיטל סלמור, עמותת מדעת: "עבור רוב האנשים הקורונה נגמר כי אין סגרים ואין מסכות. רוב האנשים לא יודעים מה זה לונמג קוביד. אב אנחנו תקועים עם זה ואין תשובות. אין גורמים שמטפלים. מגיעה לי תמיכה שיקומית ונפשית. רוצה להילחם על החיים שלי ולחזור למה שהייתי קודם. בארה"ב ובריטניה מוקמים מרכזי שיקום כאלו והגיע הזמן שגם כאן זה יקרה".

דקלה אהרון- שפרן, כתבת הבריאות כאן חדשות, שהביאה את הסיפור למודעות הציבורית, השתתפה בדיון ואמרה: "אנחנו מקבלים הרבה פניות ממטופלים שסובלים מפוסט קורונה חודשים ארוכים ועד שנה וחצי אחרי ההחלמה. הרושם הוא שהתופעה נרחבת ביותר ואכן, לפי הנתונים של משרד הבריאות, בין 5% ל10% מהמבוגרים שנדבקו בקורונה עלולים לסבול מתסמינים של פוסט קורונה. לפי מחקר של מכבי שפירסמנו, מרבית המחלימים שדיווחו על תסמינים לאחר ההחלמה – המשיכו לדווח על תסמינים גם שנה וחצי אחרי ההחלמה. הבעיה היא שרוב מרפאות המחלימים נסגרו והמטופלים נופלים בין הכסאות. רבים מהם מגיעים לקופות החולים ורופאי המשפחה אומרים להם: זה פוסט קורונה אבל אין מה לעשות עם זה. חייבים לתת מענה למטופלים הללו".