יום חמישי, 21/11/2024
האנשים שלי
עמוד הבית » יהדות

מה זה 'שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם'? • שיעור מרתק על הגאולה

חלק מייעוד תחיית המתים בגאולה העתידה לבוא במהרה, הוא התהליך המרגש של 'איחוד המשפחות'. מי יעזור ויכוון כל אחד לביתו ולמשפחתו? שיעור מרתק

20:58 ,25/12/23
אתר לחלוחית גאולתית
קרדיט: אתר לחלוחית גאולתית
בואו לכתוב בחבּוּרֶה!

חבּוּרֶה בנויה מתוכן גולשים.
גם אתם מעוניינים לכתוב ולהשפיע?
הצטרפו והעלו עכשיו את התוכן שלכם

הצטרפות

חלק מייעוד תחיית המתים בגאולה העתידה לבוא במהרה, הוא התהליך המרגש של 'איחוד המשפחות', כל משפחה מאלו החיים בזמן התחיה עד לאבותיהם ואבות אבותיהם יתאחדו למשפחה אחת. כיצד ימצאו אחד את השני, מי יעזור ויכוון כל אחד לביתו ולמשפחתו? שאלה זו היא אחת מן השאלות במדרש התחיה, העונה על כך ששבעת הרועים ושמונת נסיכי אדם הם אלו שיעזרו ויסייעו בזה • מי הם השבעה רועים ומה תפקידם? עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מגיש שיעור מיוחד בנושא • לקריאת ולימוד השיעור

•••

חלק מייעוד תחיית המתים בגאולה העתידה לבוא במהרה, הוא התהליך המרגש של 'איחוד המשפחות', כל משפחה מאלו החיים בזמן התחיה עד לאבותיהם ואבות אבותיהם יתאחדו למשפחה אחת. כיצד ימצאו אחד את השני, מי יעזור ויכוון כל אחד לביתו ולמשפחתו? שאלה זו היא אחת מן השאלות במדרש התחיה, העונה על כך ששבעת הרועים ושמונת נסיכי אדם הם אלו שיעזרו ויסייעו בזה. מי הם השבעה רועים ומה תפקידם? על נושא זה ייסוב בעזרת השם שיעור זה.

א] כיצד כל אחד יכיר את קרובו?

השאלה והתשובה במדרש:

'הרביעית, אם כל אחד ואחד יכיר את קרובו? אמרו לו: שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם יחזרו כל אחד ואחד למשפחתו שנאמר 'והגבול אשר תתנחלו את הארץ לשנים עשר שבטי ישראל".

המדרש מבאר ששבעת הרועים ושמונת נסיכי אדם, הם יחזירו כל אחד לחיק משפחתו. וכראיה הוא מביא את הפסוק מיחזקאל (מז, יג), שמדבר על נחלת הארץ לעתיד [על פי ביאור המלב"ים], הרחבת גבולותיה וחלוקתה לפי שבטים, לשנים עשר שבטי ישראל. כהכנה לכך נדרש שכל אחד יחזור לשבטו, בכך יעזרו שבעת הרועים ושמונת נסיכי אדם.

ב] מי הם השבעה רועים?

השאלה המתבקשת, מי הם שבעת הרועים ושמונת נסיכי אדם?

המושג שבעה רועים נזכר בנבואת מיכה (פרק ה') על השלום שיהיה לישראל בימות המשיח, כחלק מנבואה זו מתנבא מיכה על שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם, שיהיו יחד עם מלך המשיח ולעזרו (המפרשים מבארים באופנים שונים מה עניינם של שבעת הרועים ונסיכי האדם).

מי הם שבעת הרועים ושמונת הנסיכים?

דעת הגמרא

חכמינו זכרונם לברכה מביאים את הפסוק הנזכר בגמרא, ומגלים מי הם השבעה רועים ושמונת הנסיכים:

מסכת סוכה, נב:

והיה זה שלום אשור כי יבוא בארצנו וכי ידרוך בארמנותינו והקמונו עליו שבעה רועים ושמנה נסיכי אדם. מאן נינהו שבעה רועים? – דוד באמצע, אדם שת ומתושלח מימינו, אברהם יעקב ומשה בשמאלו. ומאן נינהו שמנה נסיכי אדם – ישי, ושאול, ושמואל, עמוס, וצפניה, צדקיה, ומשיח, ואליהו.

לאן נעלם יצחק אבינו?

מבאר רש"י: שבעה רועים ושמנה נסיכים – לא ידעתי בהם טעם, כמדומה לי דאמרינן בעלמא: ויצחק להיכן אזל – להציל בניו מדינה של גהינם, כדכתיב כי אתה אבינו

ליצחק אבינו יש באותה שעה תפקיד חשוב מאד, נעלה ביותר, כפי שעולה מהאופן בו מתארת הגמרא, את הדין ודברים שיהיה בין הקדוש ברוך הוא לאבות לעתיד לבוא, להצלת בני ישראל מדינה של גהינם. יצחק אבינו יהיה היחיד שיענה תשובה שכביכול 'תניח את דעתו' של הקדוש ברוך הוא, ותציל את בני ישראל מרדת גהינם. זו הסיבה לכך שיצחק אבינו לא נמנה יחד עם שבעת הרועים כי יהיה עסוק באותה עת בתפקיד חשוב זה.

מסכת שבת פט:

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך?

בפסוק זה נאמר 'אתה' אבינו', ומדגישים שתואר זה אינו מופנה לאברהם ולישראל (יעקב), מובן אם כן שהכוונה ליצחק, מדוע?

לעתיד לבוא יאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם: בניך חטאו לי. אמר לפניו: רבונו של עולם – ימחו על קדושת שמך. אמר: אימר ליה ליעקב דהוה ליה צער גידול בנים, אפשר דבעי רחמי עלייהו. אמר ליה: בניך חטאו. – אמר לפניו: רבונו של עולם, ימחו על קדושת שמך. – אמר: לא בסבי טעמא, ולא בדרדקי עצה.

בתשובתם, מודים האבות אברהם ויעקב לקדוש ברוך הוא, שאכן מגיע עונש לחוטאים, שימחו חס ושלום בגלל קדושת שמו של ה' [בחידושי אגדות של המהרש"א מפרש באופן נוסף, שכוונת לומר שתמחה להם בגלל קדושת שמך, ועיין שם]. והקדוש ברוך הוא לא שבע רצון מתשובה זו.

אמר לו ליצחק: בניך חטאו לי. – אמר לפניו: רבונו של עולם, בני ולא בניך? בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע, קראת להם בני בכורי, עכשיו בני ולא בניך? ועוד, כמה חטאו? כמה שנותיו של אדם – שבעים שנה. דל עשרין דלא ענשת עלייהו – פשו להו חמשין. דל עשרין וחמשה דלילותא – פשו להו עשרין וחמשה. דל תרתי סרי ופלגא, דצלויי ומיכל ודבית הכסא – פשו להו תרתי סרי ופלגא. אם אתה סובל את כולם – מוטב, ואם לאו – פלגא עלי ופלגא עליך. ואם תמצא לומר כולם עלי – הא קריבית נפשי קמך.

יצחק אבינו עונה לקדוש ברוך הוא, הרי בני ישראל הם בניך! בנוסף מחשב יצחק שבפועל מכל שנותיו של האדם נשארים לו בשלימות, שנים מועטות אותם מנצל במילואן. את החטאים שחטאו בזמן זה, אקח חצי על עצמי וחצי עליך, ובאם אינך מוכן לקחת עליך אקח הכל על עצמי, והרי אני מסרתי את גופי למען קידוש שמך ולכן תמחל להם. מייד נענה הקדוש ברוך הוא לדברי יצחק ומוחל להם.

פתחו ואמרו: אתה אבינו. אמר להם יצחק: עד שאתם מקלסין לי – קלסו להקדוש ברוך הוא, ומחוי להו יצחק הקדוש ברוך הוא בעינייהו. מיד נשאו עיניהם למרום ואומרים אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך.

על כך מודים עם ישראל ליצחק ואומרים לו 'אתה אבינו' בכך שלקחת את החטאים שלנו עליך, והוא מבקש מהם להודות לקדוש ברוך הוא, והם פונים ואומרים 'אתה ה' אבינו גו".

לכן יצחק אינו נמצא יחד עם שבעת הרועים, מאחר שבאותו זמן עסוק בהצלת כלל ישראל שזהו תפקיד חשוב ביותר.

ביטוי זה, שתפקידו של יצחק חשוב משל כולם, נזכר בחז"ל במסכת כלה

כלה רבתי ז, ד

תנו רבנן, לעתיד לבוא, בן דוד באמצע, אדם שת ומתושלח מימינו, אברהם יעקב ומשה משמאלו. מאי טעמא דשבקיה ליצחק, אמר רבא יצחק עדיפא מינייהו קא אתי, דאמרי ליה כל ישראל, כי אתה אבינו,

עד כאן נלמדו דברי חז"ל בגמרא, לפיהם הרועים הם: דוד, אדם, שת מתושלח, אברהם, יעקב ומשה. שמונת נסיכי אדם: ישי, ושאול, ושמואל, עמוס, וצפניה, צדקיה, ומשיח, ואליהו.

דעת הקבלה והחסידות

בתורת החסידות מוזכר רועה נוסף על אלו הנמנים בגמרא והוא 'אהרן הכהן', החל מלקוטי תורה במספר דרושים בהם מוזכר אהרן כאחד משבעת הרועים, וכן בדרושים נוספים של רבותינו נשיאנו.

תורה אור לב, ב

הנה כנסת ישראל נקרא בשם מנורה, והיא מקשה שכל ישראל הם באחדות, והיא מתחלקת לשבעה נרות. כי דרך פרט יש ששים ריבוא ניצוצות כלליים שכל ניצוץ מתחלק לששים רבוא נצוצות פרטיות כמבואר בתניא ודרך כלל נכללו בשבעים נפש שירדו אבותינו למצרים.

וכלל מן הכלל נקרא בשם שבעה נרות, דהנה אהרן שושבינא דמטרוניתא הוא אהרן כהן לקל עליון משבעה רועים המפרנסים ומשפיעים אלוקותו יתברך בכנסת ישראל.

ליקוטי תורה, כט, ג

והנה אהרן הוא המדליק את הנרות הללו, לפי שהוא משבעה רועים הממשיכים חיות ואלוקות לכללות נשמות ישראל והוא ממשיך להעלות אהבה עזה לה' ולהגדיל מדורת אש האהבה כרשפי אש שלהבת מתלהטת בקרב איש ולב עמוק.

דברי אדמו"ר הזקן מעוררים שאלה, מניין המקור לכך שאהרן הכהן הוא אחד משבעת הרועים, מאחר שבגמרא לא נזכר שמו שעניין זה? את השאלה הזו שאלו מהרבי מלך המשיח, שענה על כך במכתב (מימי הסליחות תשי"ט). מכתב זה מתחלק לשני חלקי ביאור א' – מענה על השאלה הנ"ל. ב' – עניינם התוכני של הרועים.

א] מענה על השאלה הנזכרת

נקודת הביאור בשני אופנים:

א' – המקור לכך הוא מהזוהר, שם נמנים הרועים הקדושים כסדר הזה: אברהם, יצחק, יעקב, אדם הראשון, אהרן דוד ושלמה. בכך מתחדש שגם יצחק ואהרן הם רועים.

ב' – בזוהר מבואר שאהרן ומשה ענינם הוא התכללות זה בזה, וכל פעם מוזכר אותו אחד שענינו עיקרי בהתאם לתוכן הדברים, שלכן בוודאי שגם אהרן משבעת הרועים, אלא שנזכר שמו של משה מאחר והוא עיקרי באותו ענין.

אגרות קודש, חלק י"ח אגרת ז' כ"ג

והמקור על זה יש לומר בשנים: א] בזוהר חדש (בסופו. תיקונים קד, א): קם רעיא מהימנא על רגלוי ואמר רעיין קדישין אברהם יצחק ויעקב ואדם קדמאה ואהרן ודוד ושלמה.

ועל פי זה מתורץ גם כן: 1) בתורה אור (פב, א) – דאברהם הוא הרועה הראשון ובסוכה אדם הראשון. 2) בתורה אור (לג, ג) משמע דגם יצחק בכלל הרועים.

ב] בזוהר חלק ב (כו, ב): הוא (ל' יחיד) אהרן ומשה – לאכללא דא בדא. להעיר מתענית פ, א. ויש לומר דלכן בהנ"ל לא נמנה רק א' מהם – העיקרי באותו ענין. וקל להבין.

מכך עולה המסקנא, שאכן אהרן הוא משבעת הרועים, אלא שבעניין זה בא בהתכללות יחד עם משה רבינו.

ג] עניינם של הרועים והנסיכים

במכתב הנזכר מתייחס גם לעניינם התוכני של הרועים ושייכותם לכללות ישראל. (לפי זה מעלה במכתב שאלה נוספת, אך אין כאן המקום להאריך בזה). לרועים והנסיכים ישנו תפקיד רוחני וגשמי, בשייכות לכלל ישראל.

תפקידם הרוחני

תפקידם הרוחני של הרועים והנסיכים מתמקד בהשפעת אלוקות לנשמות ישראל. משפט אחד המסכם ומבטא את תוכן עניינם נמצא בדברי רבינו הזקן בתניא:

פרק מ"ב

אלא הענין הוא כי כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחינת משה רבינו עליו השלום, כי הוא משבעה רועים הממשיכים חיות ואלהות לכללות נשמות ישראל שלכן נקראים בשם רועים

החילוק בין הרועים לנסיכים

כפי שמובן מדברי חז"ל ישנה חלוקה, רועים ונסיכים, כלומר שעניינם שונה, במה מתבטא השינוי ביניהם? בכללות מבואר שהרועים שייכים לשבעת קני המנורה שבמקדש (בעלת שבעה קנים), ואילו הנסיכים שמספרם שמונה, שייכים לשמונת ימי החנוכה [להבנת תוכן השייכות של שבעת הרועים למנורת המקדש, ושמונת נסיכי אדם לימי החנוכה, רצוי לעיין במאמר שבתורה אור ובמצוות נר חנוכה המצוינים במקורות שבשיעור. לא הוכנס כאן ביאור זה, מאחר ואין כאן המקום להאריך בזה]. כשם שמנורת המקדש וימי החנוכה שונים בתוכנם כך גם השפעתם הרוחנית של הרועים ונסיכים שונה של אלו מאלו.

תורה אור לג, ג ואילך

והנה ענין העלאת הנרות שהיו במקדש ז' נרות הוא כנגד שבעה מדרגות שיש בכללות עובדי ה'. יש שעבודתו בבחינת אהבה. ויש שעיקר עבודתו בבחינת יראה כו'. ונמשכים מבחינת שבעה רועים המפרנסים כללות נשמות ישראל. (דאף על פי שכל אחד מקבל מכל השבעה רועים, מכל מקום יש מי שבחינה זו גוברת בו יותר כו' כמו שכתוב בזוהר בנוי דאברהם כו' בנוי דיצחק כו').

וענין שמונה נרות דחנוכה הם כנגד שמונה נסיכי אדם וכמו שכתוב במיכה (סימן ה) אשור כי יבא בארצנו וכו' והקמונו עליו שבעה רועים ושמנה נסיכי אדם ובגמ' דסוכה (דף נב:) פי' שבעה רועים אברהם יעקב משה כו'. ושמונה נסיכי אדם ישי ושאול כו' ומשיח ואליהו. ולהבין זה שהנרות דחנוכה הם כנגד שמונה נסיכי אדם.

רועים – השפעה פנימית

והענין כי הנה רועה.. לשון מפרנס לאחרים כמו רוענו זוננו.. כי הן המפרנסים כנסת ישראל. אברהם באהבה כמו שכתוב אברהם אוהבי, ששרשו מחסד עליון שהוא בחינת אהבה ומשפיע מבחינה זו לכנסת ישראל. ומשה רבינו עליו השלום משפיע בחינת דעת כו'. ונקרא רעיא מהימנא שמפרנס את האמונה על ידי שממשיך דעת ה'. ויעקב משפיע רחמים.

והנה בחינה זו של הרועים היא המשכה בבחינת פנימית שזהו ענין ותורתך בתוך מעי וכמו השגת התורה שיהיה מושג ונתפס בשכלו פסק הלכה וכן בהתבוננות שיהיה מושג גדולת הבורא יתברך.. וזהו כמשל הרועה שמאכיל ומשקה את הצאן שזהו השפעת החיות בפנימיות וכן בכל דור הם ראשי אלפי ישראל המלמדים אותם תורה.

נסיכי אדם – השפעה בדרך מקיף

אך ענין הנסיכי אדם היינו שאינן בחינת רועים ומלמדים לישראל כמשה והאבות רק הם צדיקים תמימים כמו ישי שמת רק בעטיו של נחש. ולא מצינו זה אפילו במשה רעיא מהימנא. ועם כל זה הרי משה הוא רבינו. וכתיב זכרו תורת משה מה שאין כן בישי שלא היה רועה על דרך משה כו', ואף על פי כן נמצא בו מעלה יתירה שהיה תמים, עד שמת רק בעטיו של נחש כו'. ומהם נמשך גם כן כח לנשמות ישראל בעבודה בדרך בחינת מקיף..

וכמו הנסיך שהוא ענין מלוכה שהוא בחי' מקיף ששמו נק' על האנשים שבמדינתו כו'. ואינו השפעה בפנימיות ממש. (רק הוא על דרך משל כמו אחד מתפעל מתפלת אדם צדיק המתפלל בדחילו ורחימו ומסירת נפש שעל ידי זה מתפעל גם הוא. והיא הארה מבחינת המקיף שהרי לא קבל ממנו בפנימית השכלה וחכמה על ידי דבור שהוא השפעה בפנימית כי אם שנתפעל מצדקתו והרי צדקתו ואהבה ויראה שלו הוא בבחינת ריחוק ממנו בחי' מקיף).

נסיכי אדם – השפעת המקיף נעלית ביותר ומסמאת עיני החיצונים

אך נודע שהמקיף הוא מבחי' גבוה יותר מהפנימי כי המקיפים שרשן מסבב כל עלמין והפנימים מבחינת ממלא כל עלמין.. ולכן נאמר אשור כי יבא כו' והקמונו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם שעל ידי שמונה נסיכי אדם ידחו הרע בבחינה אחת יותר מעל ידי הרועים.. המשכה משמונה נסיכי אדם בחינת מקיפים שהמקיף מסמא עיני החיצונים כו'..

דוגמא לחילוק בין הרועים לנסיכים מסיפור הגמרא על רבי יוחנן בן זכאי ורבי חנינא בן דוסא

ויובן יותר ענין ההפרש בין הרועים לנסיכי אדם על דרך שמצינו בר' יוחנן בן זכאי שהיה שר התורה המלמד תורה לישראל, ועם כל זה אמר לר' חנינא בן דוסא בקש עלי רחמים שתפילתו גדולה יותר הרבה משלו, עד שאלמלי הטיח רבי יוחנן בן זכאי כו' ומרבי חנינא בן דוסא לא נמצא שהיה מלמד תורה על דרך רבי יוחנן בן זכאי ולא נמצא משמו דינים במשנה.

וזהו על דרך ההפרש שבין הרועים לנסיכי אדם כו', כי רבי יוחנן בן זכאי היה רועה ומפרנס לישראל כמו משה רבינו עליו השלום. ורבי חנינא בן דוסא לא היה בו בחינה זו, אבל היה צדיק תמים בלי שום דופי. עד שאמרו רז"ל שלא נברא העולם הבא אלא בשבילו והיו מקבלים ממנו נשמות ישראל דרכי העבודה והחסידות

מובן אם כן, שלרועים ולנסיכים ישנו אופן עבודה המייחד כל אחד מהם. בכללות: הרועים – המשכה פנימית לנשמות ישראל, נסיכים – המשכת המקיף לנשמות ישראל.

מעלת הנסיכים על הרועים

מאחר ובכתוב נאמרו קודם הרועים ואחר כך הנסיכים, מובן שלנסיכים ישנה מעלה על הרועים, שלכן הם באים אחריהם להשלים את מה שהרועים לא פעלו. במה מתבטאת מעלתם? עניין זה מבאר הרבי הצמח צדק, במצות נר חנוכה, להלן נקודה מהביאור. תוכן הדברים, היות והרועים עניינם הוא המשכה פנימית, עלול להיווצר ברוב ההשתלשלות מצב של יניקה לחיצונים. כדי להכניע את החיצונים ויניקתם, מגיעים שמונת הנסיכים שעניינם אור מקיף המבטל את יניקת החיצונים לגמרי.

דרך מצוותיך, מצות נר חנוכה

ומפשט לשון הכתוב משמע שהנסיכים יכולים לפעול יותר מהרועים, שמתחלה והקימונו עליו ז' רועים, ואם יהיה בלא יועיל, הרי ח' נסיכי אדם. וזה יפלא, שהרי מבואר מי המה הרועים שהאבות ומשה בודאי גדולים יותר מעמרם ישי כו'?.. ומכל מקום באחת מעלת הנסיכים עודפת, שעם היותם מבחינה חיצונית לגבי הרועים, הנה הם חיצונית מעולם העליון מן העולם של הרועים ובעבור זה היו מנוקים משום חטא ואשמה.. 

הנסיכים שורשן מבחינת מקיפים ולכן הם ח' כי שרשן משמנה מזלות דאריך אנפין הראשונים שהם בחינת מקיפים.. ולכן הם יכולים יותר לגרש הרע מהרועים כי מהפנימיות נמשך אחר ריבוי הצמצומים יניקה לחיצונים כידוע בענין אברהם שיצא ממנו ישמעאל.. אבל המקיף יכול לדחות החיצונים. וזהו והקימונו עליו ז' רועים ואם עם כל זה לא יוכנע כל כך, אזי יבאו ח' נסיכי אדם. ובפניהם לא יוכל לעמוד כנזכר לעיל.

אליהו הנביא משמונת הנסיכים, מכין את עם ישראל ל'ומלתם את ערלת לבבכם'

אפיזודה נוספת, מאיר הרבי מלך המשיח בעניינם של פעולת הנסיכים בקשר לימות המשיח, במכתב בו מבאר את עניינם של אברהם ואליהו (אברם משבעת הרועים, ואליהו משמונת הנסיכים). אליהו הנביא שייך לעניין הברית מילה בשלימותה, תוכן ענין המילה בשלימותו הוא הפריעה והגילוי, פריעה בעבודת ה' משמעה גילוי אור נעלה ביותר.

כיום עבודת ה' היא בקו הפנימי של סדר ההשתלשלות – בחינת אברהם 'מילה'. בימות המשיח יתקיים 'ומל ה' אלוקיך את לבבך' גילוי באופן של 'פריעה', ההכנה לכך תעשה על ידי אליהו הנביא – 'הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בו יום ה' גו" . ומדוע? מאחר ואליהו הוא משמונת הנסיכים השייכים להשפעת האור המקיף – גילוי אור המקיף = פריעה, לכן אליהו הוא זה שיכין את עם ישראל למעמד ומצב זה.

אגרות קודש, חלק א' אגרת כ"ו

'אבל אחר כך ניתנה גם מצות פריעה, כדי שיוכל להיות גם גילוי אור הנעלה.. ובעבודה הענין דמילה ופריעה – גילוי דחיצוניות ופנימיות הלב, ומלתם ומל ה' אלקיך (אגרת הקודש סימן ד'. מאמר 'ביום השמיני עצרת' עת"ר) אשר עתה הוא רק ומלתם, אבל ומל ה' אקיך בכללות העולם, יהיה בימות המשיח.. וזהו נעשה על ידי אליהו, הבא 'להכין ליבם' של ישראל (לשון הרמב"ם סוף הלכות מלכים). וכמו שכתוב והשיב לב גו".

מסיכום הדברים עולה, שעבודת הרועים והנסיכים היא, להמשיך את הגילוי האלוקי בשלימות, בעולם ובנשמות ישראל. האור הפנימי על ידי השפעת הרועים, והאור המקיף על ידי השפעת הנסיכים. שילובם יחד מביא לשלימות גילוי האור האלוקי בעולם, כפי שיהיה בעזרת השם בימות המשיח.

תפקידם הגשמי של הרועים והנסיכים

בנוסף לפעולה הרוחנית הנזכרת, יהיה לרועים ולנסיכים תפקיד גשמי כפי שנזכר במדרש שבפתיחת השיעור 'שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם יחזרו כל אחד ואחד למשפחתו'. תפקיד זה ייחד במיוחד את מלך המשיח, כפי שפוסק הרמב"ם בהלכות מלכים:

הלכות מלכים פרק י"ב הלכה ג'

'בימי המלך המשיח כשתתיישב מלכותו ויתקבצו אליו כל ישראל, יתייחסו כולם על פיו ברוח הקודש שתנוח עליו שנ' וישב מצרף ומטהר וכו', ובני לוי מטהר תחילה ואומר זה מיוחס כהן וזה מיוחס לוי ודוחה את שאינן מיוחסין לישראל. הרי הוא אומר ויאמר התרשתא להם וכו' עד עמוד כהן לאורים ולתומים. הנה למדת שברוח הקודש מתייחסין המוחזקין ומודיעין המיוחס. ואינו מייחס ישראל אלא לשבטיהם, שמודיע שזה משבט פלוני וזה משבט פלוני, אבל אינו אומר על שהן בחזקת כשרות, זה ממזר וזה עבד שהדין הוא שמשפחה שנטמעה נטמעה'.

ד] מלך המשיח, מאחד בתוכו שני עניינים

נקודה מעניינת עולה מדברי הרבי מלך המשיח, אודות עניינו של מלך המשיח הכולל בתוכו שני בחינות, הן את בחינת הרועים והן את ענין הנסיכים (בדומה למשה ואהרן ששני ענייניהם כלולים זה בזה, ובכל פעם מודגש מי שעניננו הוא העיקרי).

אגרות קודש חלק ג', אגרת תרלה.

והנה כמה סוגים בנשיאים: אלו אשר השפעתם בבחינת פנימיות, ואלו אשר השפעתם בבחינת מקיף. ובזה גופא חילוקים: אם השפיעו בתורת הנגלה או הנסתר או בשניהם יחדיו, לימדו דרכי העבודה והחסידות, המשיכו השפעות גשמיות וכו' וכו' וישנם כאלו, שהיה בהם כמה מבחינות הנ"ל, או גם כולם. ובהערה: דבמשיח יש ב' הבחינות, דרועים ונסיכים, ובש"ס נחשב בנסיכים. יש לומר מפני שזהו העיקר בו

אופן נוסף שמבאר הרבי את העניין, הוא בביאורו על הפסוק 'ועבדי דוד מלך עליהם.. ודוד עבדי נשיא להם לעולם', ששני תוארים אלו שייכים למשיח עצמו האחד כפי שהוא בבחינת – מלך (עם כל ענייני המלוכה המבוארים ברמב"ם בהלכות מלכים). והשני – רב שילמד תורה את כל ישראל. בעניינו של רב, משייך זאת לעניין הרועים המשפיעים תורה והרי גם דוד (כפי שמוכנה משיח בפסוק זה) נמנה בין הרועים. ומסיק שבמשיח ישנם שתי הבחינות כנ"ל.

לקמן נקודת הדברים:

ליקוטי שיחות, חלק ל"ג שיחה ג' לפרשת ויגש, הערה 28 בשולי הגליון

'שעל שם ענין זה ייקרא משיח בשם 'נשיא', על דרך שמצינו בלשון חכמים, שראש הסנהדרין 'הוא שקורין אותו החכמים נשיא בכל מקום והוא העו­מד תחת משה רבינו' ועל דרך זה יש לומר, שזה שמשיח נקרא 'נשיא' הוא לפי שהוא 'ילמד כל העם ויורה אותם דרך השם". ובהערה: ועל פי זה מובן מה שנשיאות מלך המשיח מתייחסת לדוד המלך.. כי דוד נמנה.. בין הרועים, וזהו על דרך ענין ה'נשיא'.

ובשולי הגליון: ואף שמשיח לא נמנה בסוכה שם בין הרועים (אלא בין הנסיכים) – ראה 'תורה אור' שם (לד, ריש עמוד ב') ד'במשיח יש ב' הבחינות' (וראה ספר המצוות להצמח צדק שם פרק ג' (וכן מאמרי אדמו"ר הזקן שם) שמשיח יהיה רב ומלך). ומה שנמנה בגמרא שם רק בין הנסיכים, יש לומר לפי שזהו העיקר בו. ודוחק.

אמנם הרבי מסיים ב'ודוחק', ענין הדורש עיון נוסף בכוונתו זו. מכל מקום מובן, שבמשיח ישנם שני הבחינות, ומודגש מה שהוא עיקרי יותר.

לסיכום השיעור:

במענה לשאלה, כיצד יכיר כל אחד את קרובו ומשפחתו, אומר המדרש ששבעת הרועים ושמונת נסיכי אדם יחזירו כל אחד למשפחתו. נתבאר מי הם הרועים ונסיכי האדם, מה עניינם בשייכות לישראל הן בעבודת ה' והן בפעולתם הגשמית. במלך המשיח יהיו שתי הבחינות בהתכללות.

מושגים בגאולה, שנזכרו בשיעור זה:

שבעה רועים ושמנה נסיכי אדם, דין ודברים לעתיד לבוא בין הקדוש ברוך הוא לאבות, יאמרו ליצחק כי אתה אבינו, ייחוס ישראל לשבטיהם, ומל ה' אלוקיך את לבבך, שתי בחינות במלך המשיח, עבודת אליהו בהכנת ישראל לגילוי דימות המשיח.

חבּוּרֶה מספקת פלטפורמה לכותבי תוכן ואינה אחראית על איכות ואמינות התוכן ובכלל. לדיווח על טעות או הפרת זכויות ולכל דיווח על התוכן לחץ כאן. ייתכן שהתמונות בכתבה יהיו כפופות לזכויות יוצרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות של לחלוחית גאולתית חבד
עוד באותו מדור
ajax loader
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
האפליקציה שלנו מחכה לכם התקינו עכשיו