יום חמישי, 21/11/2024
האנשים שלי
עמוד הבית » פנאי

"יבוא האור": ספר מרתק על נושא מורכב ורגיש

ספר חדש

18:56 ,13/11/24
יח
קרדיט: יח"צ
בואו לכתוב בחבּוּרֶה!

חבּוּרֶה בנויה מתוכן גולשים.
גם אתם מעוניינים לכתוב ולהשפיע?
הצטרפו והעלו עכשיו את התוכן שלכם

הצטרפות

'הדגל שחור. הגלים המתנפצים אלינו מתגרים', מתכתבים עם הסערה שבפנים. "בואי", לוחש לי הענק האדיר הזה, "בואי, תשליכי את הכאב ותני לך לחיות". העוצמה שבים קוראת אליי להשליך אל המצולות את כאבי. אני משאירה את נוי על החוף ונענית. נכנסת פנימה, רק מטר אחד. המים מכסים אותי עד צוואר. אני מרפה. עוצמת עיניים ונותנת לשצף לטלטל אותי.
(מתוך הספר)

בעקבות סדרת טלטלות אישיות ומשפחתיות שוקעת תחיה לדיכאון עמוק ומתאשפזת במחלקה פסיכיאטרית, משאירה בביתה את בעלה בנימין ואת שלושת ילדיהם הקטנים. מילדותה ועד אשפוזה במחלקה, דרך רגעי השיא והשפל של חייה, מתגלה תחיה בכנות, בפתיחות ובשנינות ומספקת לקורא הצצה חד פעמית מקורית למחלה שקופה.

לעיתים היא בודדה אבל אף פעם לא לבד. בעזרת בני משפחה, בעלה התומך בנימין, חבריה למחלקה והצוות הרפואי, מנסה תחיה להשתקם ולמצוא בתוכה את הכוחות להתמודד עם הגלים המתנפצים על חייה ולשוב לתפקד כאם וכרעיה.

ראשית הירשפלד, רעיה ואימא, סופרת, יוצרת, זמרת ומרצה, משתדלת להשפיע טוב. בוחרת בכל בוקר מחדש לקום, להתמודד ולנצח. ברגישות, באומץ ובכנות גדולה משרטטת ראשית בקווים עדינים את העולם השקוף, הכואב ומלא הגבורה של מתמודדי הנפש ובני משפחותיהם. יבוא האור הוא ספר הביכורים שלה.

המחברת מספרת על הרקע לכתיבת הספר כי "הספר מבוסס על סיפורי האישי והתחיל להיכתב כשהשתחררתי מהאשפוז הראשון לפני שנה. בהתחלה כתבתי אותו לעצמי כיומן אישי, ולסביבתי הקרובה כדי לאפשר להם להבין יותר את מה שעובר עלי. אבל איפשהו סביב עמוד 20 הבנתי שבעצם אני כותבת ספר. מתוך הדברים שפגשתי כמתמודדת נפש ומתמודדים נוספים שפגשתי. דברים שהביאו אותי להבנה כמה חשוב לקרוע את מסך השתיקה והבדידות המתלווים למחלות האלה. רציתי לתת הצצה לעולם השקוף הזה, לתת למתמודדים ולסביבתם כוחות, הבנה ואומץ לשתף ולקבל כוח.

לדבריה "התחלתי לכתוב את הספר חודש לפני שמחת תורה, כשפרצה המלחמה. בתור תושבי העוטף עברנו טלטלה משמעותית, בימים הראשונים עד שחולצנו מהיישוב ובשלושת החודשים שאחר כך כמפונים עד שחזרנו הביתה. התקופה הזאת שאבה אותי לעולם לגמרי אחר, וחיים בתחושה הישרדותית וימיומית שלא אפשרו לי להמשיך בתהליך הכתיבה. כשחזרנו הביתה במקביל לתהליך של אשפוז יום שהתחלתי חזרתי לכתוב.

"כמו שהכתיבה התחילה מתוך דחף אינטואיטיבי ותחושת שליחות היא גם הסתיימה באחת הנסיעות הארוכות מירושלים הביתה בשעת שקיעה עם הדי פיצוצים ועשן סמיך שעולה מכיוון עזה לצד שדות מוריקים ורעננים עם כתמי שמש של שבט כשהאוויר נקי נקי, פתאום הגיעה תחושת השלמה וסיום תהליך ובלי להתכוון בכלל נכתבו לי מילים אחרונות לספר.

"אני מקבלת על הספר תגובות נרגשות מאוד. מסתבר שהעוצמה שבו נוגעת במעגלים הרבה יותר רחבים ממעגל המתמודדים ובני המשפחה שכיוונתי אליו לכתחילה, והוא נוגע בכל אדם בהתמודדויות שהוא פוגש", היא מסכמת.

יח

קרדיט: יח"צ

יח

קרדיט: יח"צ

חבּוּרֶה מספקת פלטפורמה לכותבי תוכן ואינה אחראית על איכות ואמינות התוכן ובכלל. לדיווח על טעות או הפרת זכויות ולכל דיווח על התוכן לחץ כאן. ייתכן שהתמונות בכתבה יהיו כפופות לזכויות יוצרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות של משה ניסנבוים
עוד באותו מדור
ajax loader
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
האפליקציה שלנו מחכה לכם התקינו עכשיו