רוח בלי מפרשים, צומת ללא דרכים, וקרוסלה שלא מפסיקה להסתובב

אם ניתן לדמות את הפוליטיקה הישראלית ומערכות הבחירות שהיא מביאה איתה למשהו מסוים, אז היא דומה יותר לקרוסלה שלא מפסיקה להסתובב, כן ממש ככה, עוד בחירות ועוד בחירות, בלי אידאולוגיה, בלי ערכים, בלי קיום הבטחות, רק ביבי או לא ביבי. מפלגות קטנות ובנוניות באות והולכות אחת אחרי השניה ובמחנה לא ביבי בינתיים הצליחו איכשהו בעזרת מפלגות ימין קטנות להרכיב ממשלה זמנית שכיום היא נקראת ממשלת מעבר עד שמישהו אחר יצליח להרכיב ממשלה חדשה ויציבה בישראל.  מחנה רק ביבי והחרדים הוגלו למדבר האופוזיציוני בתקווה שנתניהו יצליח להרכיב סוף-סוף ממשלה.

התקוות הן גדולות אך סיכויי ההצלחה של נתניהו להרכיב ממשלה הולכים ופוחתים על רקע התחזקות מרצ בסקרים שמשקפים מגמה, כך שסיכוי גדול שתעבור את אחוז החסימה וזה בנוסף לשברי מפלגות קיקיוניות ימינות שרצות ויהיו משרפת קולות לגוש נתניהו. בגוש תומכי נתניהו והחרדים אין 61 מנדטים להרכיב ממשלה ובקושי 60 מנדטים ללא מפלגת הרוח הציונית בראשות איילת שקד ויועז הנדל שנזרק ע"י שותפו גדעון סער שרוצה להקים ממשלה עם החרדים ונאלץ לעשות זאת. מאחר ויהדות התורה ואולי גם ש"ס מתנגדות לישיבה עם יועז הנדל שבשבתו כשר התקשורת זלזל בגדו"י ורצה לפגוע בקומה הכשרה באמצעות רפורמה ללא התייחסות לטענות החרדים, ומאחר ומפלגת הרוח הציונית נמצאת על סף אחוז החסימה כבר בסקרים הראשונים שבדר"כ מפרגנים למפלגות חדשות ובהמשך הערכה היא כי עלולה להתרסק עוד יותר לכן אין מה לצפות למפלגה שבעיקר תטביע קולות ימניים עמוק מתחת לאחוז החסימה ותתגלה כרוח ללא מפרשים.

גם במחנה רק לא ביבי ורע"ם המצב לא מזהיר פנים במיוחד, ורק עם הרשימה הערבית המשותפת הם יכולים להרכיב ממשלה. הבעיה שהרשימה הערבית המשותפת אידאולוגית לא תשב באף ממשלה ציונית מימין ומשמאל לכן אין על מה לבנות עליה וזה גם מה שדחף את יו"ר יש עתיד יאיר לפיד להצהיר כי הם לא ישבו עם הרשימה הערבית המשותפת. אך אם יש ללפיד על מה לסמוך ולשמוח זה שהוא עוד עשוי להישאר ראש ממשלת מעבר להרבה זמן. יריבו המר בני גנץ התאחד עם גדעון סער כדי להציב אלטרנטיבה למחנה המתנגד לנתניהו מול יש עתיד אך המהלך התגלה בדיעבד כשגוי כשהפער בין יש עתיד לכחול לבן נשאר גדול. גם הטיעון של גנץ לממשלה עם המפלגות החרדיות, יש עתיד והעבודה בעלת סיכויים נמוכים מאוד לאור הריחוק האידאולוגי והיצמדות החזקה של החרדים (גם בציבור וגם אצל חלק מהפוליטיקאים) לנתניהו, זה קשר חזק שיהיה קשה להתיר כשמצד השני של המתרס הפוליטי המתנגד לנתניהו יש הרבה שונאי חרדים (ם אם חלקם מסתירים זאת, במיוחד שמרב מיכאלי מהעבודה פגעה קשות בחרדים שנוסעים בעיקר בתחבורה ציבורית באמצעות רפורמה דרך שווה שמייקרת את הנסיעה בתחבורה הציבורית בערים החרדיות. כך שלגנץ אין באמת יתרון על לפיד מבחינת היכולת להרכיב ממשלה. וגם עם עוד היה סיכוי קטן שישב בסוף עם הליכוד והחרדים כשהוא ראשון ברוטציה, בא שותפו גדעון סער יו"ר תקווה חדשה בת הארבעה מנדטים ולקח את חברי כחול לבן וראשיה כולל גנץ כבני ערובה למחוזות רחוקים של שנאה ונקמנות אישית נגד הליכוד ונגד נתניהו. לכן יאיר לפיד יכול להיות רגוע שהוא עוד יכול להיות ראש ממשלה הרבה זמן וגם אין לו יריב במחנה שלו שירצה לתפוס לו את מקום ראשותה.

אם כן מחנה המתנגד לנתניהו נמצא בצומת ללא דרכים לפחות כרגע וישאר בשלטון מעבר עד שתימצא הדרך הטובה ביותר להקים ממשלה חדשה ויציבה בישראל.