קמלה האריס וישראל: האם הנשיאה העתידית תהיה ידידותית?

לאחר הודעתו של הנשיא ג'ו ביידן על פרישתו מהמירוץ לנשיאות והבעת תמיכתו בסגניתו קמלה האריס כמועמדת המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, עולה השאלה כיצד תשפיע האריס על יחסי ארצות הברית-ישראל ועל היהודים בכלל.

אם תיבחר לנשיאה, צפויה קמלה האריס להמשיך את מדיניותו של ביידן בשורה של נושאים בינלאומיים, אך הבדל עיקרי בינה לבין טראמפ הוא התמיכה במלחמה באוקראינה. הדמוקרטים תומכים במאבק נגד ניסיונות ההתפשטות של הגוש המזרחי, בייחוד סין ורוסיה, בעוד הרפובליקנים תומכים בסיום המלחמה באוקראינה תוך התפשרות עם הרוסים לגבי השטחים הכבושים.

בנושא הישראלי, לא צפויים שינויים גדולים ממדיניות ביידן, אך השינויים הקטנים עשויים שלא להיות לטובת ישראל. קמלה האריס, על אף היותה נשואה ליהודי, לא בהכרח תשפיע על המדיניות בצורה חיובית. היא פחות מחויבת לישראל מאשר ביידן ומקורבת יותר לצד הפרוגרסיבי במפלגתה, שהפך להיות אנטי-ישראלי באופן משמעותי.

במשך כהונתה כסגנית הנשיא, האריס הייתה בין המבקרים החריפים יותר של ישראל בממשל ביידן. היא עשתה מאמצים לעצור את הלחימה בעזה לפני סיום המטרות שהוגדרו ואף התבטאה כי ישראל תשלם מחיר אם תיכנס לרפיח. לעומת זאת, כאשר איראן תקפה את ישראל, היא הביעה תמיכה ברורה בישראל.

היחס של האריס לישראל מושפע גם מהמתח הפנימי בתוך המפלגה הדמוקרטית. בעוד שביידן הגדיר עצמו ציוני ונפגש רבות עם מנהיגים ישראלים, האריס נחשבת למקורבת לצד הפרוגרסיבי במפלגה, שאינו אוהד במיוחד את ישראל. היא צפויה לבקר בחריפות את מדיניותו של נתניהו אם תיבחר והמלחמה בעזה עדיין תימשך.

לסיכום, לא ניתן להגדיר את קמלה האריס כאישיות אנטי-ישראלית, אך יש לציין שהיא פחות מחויבת לישראל מאשר ביידן. התמיכה שלה בישראל קיימת, אך היא גם נוטה לבקר בחריפות את מדיניות הממשלה הישראלית הנוכחית, במיוחד בנושא עזה. יחסה ליהודים ולישראל תלוי גם במידה רבה בהשפעת הצד הפרוגרסיבי במפלגתה.

האריס צפויה להמשיך ולתמוך בישראל במאבקה נגד איראן ובתחומים נוספים, אך הביקורת הפנימית והלחץ מהאגף הפרוגרסיבי עשויים להשפיע על מדיניותה כלפי ישראל. כל זאת מחייב את ישראל להיערך לתרחישים שונים ולחזק את הקשרים עם מגוון רחב של גורמים בארצות הברית, כדי להבטיח תמיכה רחבה ויציבה בעתיד.