קואלציה בעירבון מוגבל

למרות שלא רואים בחירות באופק, ראשי המפלגות נמצאים עמוק בקמפיין וכל אחד בתורו פונה לבייס שלו,
הראיון שהעניק השר בן גביר לעיתון האמריקאי וול סטריט ג'ורנל שבמהלכו ביקר את הנשיא ביידן ופרס את משנתו ליום שאחרי ברצועת עזה, גרר כצפוי גינויים מכל הקשת הפוליטית שחלקם שעטו לצייץ ברשתות תודות לדוד סם שמעניק מתנות בלי סוף למדינת ה51 שלו,
לא לחינם נתניהו שלח את המשקיף והיועץ הבכיר בקבינט אריה דרעי לצייץ הערכה רבה לביידן, לממשל בבית הלבן ולא מהיום, מייחסים חשיבות רבה למה שדרעי אומר וזה לחלוטין מסייע בהרגעת הרוחות,
מבחינתם הקו המתון שדרעי נוקט לאורך השנים נותן להם תחושה שהוא בין הדעות השפויים בקבינט, נתניהו שזקוק מאוד ליציבות שלטונו, נזהר בלשונו כלפי בן גביר לאחר הסערה שחולל בדבריו, ומבלי להזכיר מפורשות את שמו אמר בתגובה שאיננו זקוק לעזרה בניתוב היחסים עם ארה"ב והוא מסתדר יופי,
אין ספק שבן גביר נמצא על הגל הוא מרשה לעצמו להגיד מה שבא לו, מתי שבא לו, ועל מי שבא לו, בהתקפה שלו על ביידן הוא בעצם קרץ לבייס הסרוג וביסס את מעמדו, למרות ההבנה שלו שמה שהיה הוא מה שיהיה, חברי הקבינט מודעים לעובדה שלמרות המחלוקות בין הידידות הכי טובות, כל עוד הממשל בבית הלבן מסייע ומחמש את ישראל, בטח שמדובר בממשל דמוקרטי שהיחס שלו לעזתים שונה בתכלית מהממשל הרפובליקני, הקבינט בכלל, ונתניהו בפרט כפופים לו, והסיוע ההומניטרי ההזוי שנכנס לרצועה בכמויות שיכולות לאחסן רזרובות לכמה שנים לארגון הרצחני ימשיך להיכנס למורת רוחם של המשפחות האומללות שמנסות לחסום את כניסתו במעברים,
הקו שהממשל הדמוקרטי מוביל כלפי רצועת עזה בדגש על שני הנקודות הבוערות היום שאחרי 'והבלתי מעורבים' לא ישתנה, נתניהו יודע זאת והוא בצומת דרכים, העסקה השנויה במחלוקת שהולכת ומתרקמת בפריז לא תורמת להרגעת הרוחות, ואף מערערת לו את הקואלציה, מדינה שלימה מחכה למוצא פיהם של חמאס חו"ל בראשות הנייה שמחכה לתשובה מחמאס עזה בראשות סינוואר, שמצד אחד גלנט טוען שישראל יושבת לו על הזנב, ומהצד השני סינוואר מרשה לעצמו להתעלל בכולם ולהחריף את התנאים להשגת מתווה, המכנה המשותף של הנייה וסינואר שהם משחקים עם כולם ונהנים מכל רגע מהעיסוק בהם באולפנים במה תהיה תשובתם למתווה המוצע, ואיך ישראל תתמודד עם ההשלכות, במקום שיקרה ההיפך הגמור, חמאס יציע מתווה, ישראל תייבש אותו עד למתן תשובה, והוא יצטרך להתמודד עם ההשלכות,
עד כתיבת שורות אלו ( יום שלישי) לא ניתנה תשובה חמסית וכדי ביזיון וקצף,
הניסיון לצרף את לפיד לממשלה במקומם של בן גביר וסמוטריץ, הוא פיתרון בשביל נתניהו לטווח הקצר כדי להעביר את העסקה לכשתהיה,
אבל מסנדלת אותו לטווח הארוך, קרי ברגע שיתאפשר ללפיד וגנץ הם יפורר את הממשלה מבפנים, יחברו למורדי הליכוד ויגישו אי אמון קונסטרוקטיבי שיזיז את נתניהו הצידה, הרצון והלהט של לפיד להיכנס לממשלה לא נובע מאכפתיות יתר לחטופים, הכניסה שלו לקבינט המלחמה תניב לו רווח פוליטי מהבייס שברח לגנץ, ומטה המשפחות השבוי ירים אותו על הכתפיים ויעשה לו קמפיין פוליטי בחינם, ולכן הראשון שינסה לתקוע מקלות לכניסתו זה גנץ והסיבה ברורה, גם יציאה של בן גביר החוצה (אם תקרה לבסוף) תניב לו רווח פוליטי מהבייס שחזר אליו מסמוטריץ ולא רק, אבל תסנדל אותו בהמשך בכל ממשלה שתקום, האחרון שיקראו לו אם בכלל זה יהיה בן גביר, ולכן לא רק נתניהו נמצא בצומת דרכים, אלא גם השותף שאומנם בכוחו להפיל את נתניהו, אבל בסוף יגרום גם להפיל את עצמו ויהפוך להיות לא רלוונטי בעתיד.