פרשת ההדלפות בשב"כ: בכיר חשוד בהעברת מידע מסווג לעיתונאי

בתפנית דרמטית בפרשה ביטחונית רגישה, המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) הודיעה היום על הסרת צו איסור פרסום שהוטל על חקירה רגישה במיוחד, לאחר שלטענתם "הופר הצו ברגל גסה". במוקד הפרשה עומד איש שירות הביטחון הכללי (שב"כ) שנעצר בחשד להדלפת מידע מסווג לגורמים בלתי מורשים.

על פי הודעת מח"ש, ב-9 באפריל 2025 נעצר החשוד, שהינו איש שב"כ, בחשד לביצוע עבירות ביטחוניות חמורות. החשד המרכזי הוא שהחשוד ניצל את תפקידו הביטחוני ואת הגישה שהייתה לו למערכות השב"כ, ומסר מידע מסווג במספר הזדמנויות לגורמים שלא היו מורשים לקבלו.

"בשל חומרת העבירות המיוחסות לו, נעצר החשוד ואף הוצא נגדו צו למניעת מפגש עם עורך דין, אשר כבר הוסר", נמסר בהודעת מח"ש החתומה על ידי ליהי שקלרניק, דוברת המחלקה לחקירות שוטרים.

מפרטי הפרשה שפורסמו עולה כי מדובר בבכיר בשב"כ לשעבר, שנחקר בחשד שהדליף מידע רגיש לעיתונאי עמית סגל ולשר עמיחי שיקלי. על פי החשד, המידע שהודלף כלל פרטים על כך שראש השב"כ הורה לחקור חשש מ"השתלטות של הכהניזם" על המשטרה נושא רגיש ביותר מבחינה פוליטית וביטחונית.

הפרשה מתפתחת לכדי סערה פוליטית, כאשר החקירה המשותפת מנוהלת על ידי צוות חשיפה של מח"ש ושירות הביטחון הכללי, ומתמקדת בנטילת מידע ממערכות השב"כ והעברתו לגורמים לא מורשים. לפי הפרסומים, ראש השב"כ עצמו מנהל את החקירה בשיתוף עם היועצת המשפטית לממשלה וגורמי מח"ש.

פרט מטריד במיוחד שעלה מהפרסומים הוא הטענה שהשב"כ ביצע האזנות ממושכות לעיתונאי עמית סגל, אליו הודלף לכאורה המידע המסווג. כמו כן, דווח כי על הבכיר שנחקר נאסר לפגוש עורך דין במשך שבעה ימים, הגבלה חריגה המאפשרת לחוקרים לבצע חקירה אינטנסיבית ללא התערבות משפטית.

בהודעתה הדגישה מח"ש כי "במסגרת החקירה לא נגבו עדויות מעיתונאים", כנראה בניסיון להרגיע חששות מפני פגיעה בחופש העיתונות וחיסיון מקורות עיתונאיים.

מנגד, הפרשה הציתה תגובה נזעמת מצד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, יו"ר מפלגת עוצמה יהודית, שפרסם הודעה חריפה בה האשים גורמים בכירים במערכת המשפט והביטחון בפעולה זדונית נגדו ונגד גורמי ימין אחרים.

"אחרי שהנחו 'לאסוף חומרים' נגדי כדי לעשות לי סיכול ממוקד, אחרי שריגלו נגד מפכ"ל המשטרה ונגד נציב שב"ס, אחרי שתפרו תיקים לקציני משטרה מצטיינים שכל חטאם שקיימו החוק ומדיניות השר, אחרי שתפרו ותופרים תיקים לרה"מ ואנשיו, אחרי ששיקרו לביהמ"ש – אחרי כל זה מה זה עבור הפושעים להאזין לעיתונאי?" כתב בן גביר בהודעתו.

השר הוסיף: "כמה הזהרתי מהם, מתחילת הדרך. רונן בר, גלי ביהרב מיארה וקרן בר מנחם – שלושה אנשי דייפ סטייט – שחוצים כל גבול", בהתייחסו ככל הנראה לראש השב"כ, ליועצת המשפטית לממשלה ולראשת מח"ש.

יו״ר ועדת החוקה חה״כ שמחה רוטמן הגיב ואמר ״מסתבר שרונן בר יודע לגייס את כל משאבי השב"כ, לפעול בנחישות וללא מורא, בלי מעצורים ובלי לראות בעיניים. ‏הוא יחתור למטרה, ויפעל עד לניצחון המוחלט. וגלי בהרב מיארה לא מטרידה אותו בשטויות של תנאי כליאה או זכויות אדם. מגויסת גם היא. ‏על פעילות אל ג'זירה בישראל היא ואנשיה הגנו יותר מאשר על החיסיון העיתונאי של עמית סגל או של צביקה קליין. ‏אם הם רק היו עושים את כל זה לפני ה-7 באוקטובר ואל מול האויב האמיתי של מדינת ישראל…״

הפרשה, המכונה בתקשורת "פרשת ההדלפות בשב"כ", מעלה שאלות נוקבות בנוגע למתח שבין ביטחון המדינה לבין חופש העיתונות, וכן לגבי הגבולות המותרים בחקירת אנשי ביטחון החשודים בהדלפת מידע רגיש. האזנות לעיתונאים מעלות חששות כבדים לפגיעה בחופש העיתונות ובחיסיון העיתונאי, שהוא אחד מעמודי התווך של דמוקרטיה מתפקדת.

החשד להוראה מצד ראש השב"כ לחקור "השתלטות של הכהניזם" על המשטרה מלמד על מתח עמוק בין הארגון הביטחוני לבין הדרג הפוליטי המפקח על המשטרה, ובראשו השר לביטחון לאומי בן גביר, המזוהה עם הימין הקיצוני והיה תלמידו של הרב מאיר כהנא ז"ל.

פרטים נוספים על זהות החשוד והיקף המידע שהודלף טרם פורסמו. מח"ש והשב"כ הדגישו כי החקירה עדיין מצויה בעיצומה, ויש להניח שפרטים נוספים ייחשפו בהמשך.

למרות הסרת צו איסור הפרסום החלקי, קיימים עדיין פרטים רבים בפרשה שנותרו חסויים, וייתכן שחלקם יישארו כך נוכח רגישותם הביטחונית. ההחלטה להסיר את איסור הפרסום התקבלה, לדברי מח"ש, רק לאחר שהצו "הופר ברגל גסה", ו"במטרה לבלום את המשך הפצת המידע המוטעה".

עם התפתחות החקירה והמשך חשיפת פרטים, צפויה הפרשה להמשיך ולהעסיק את מערכת הביטחון והמשפט, כמו גם את המערכת הפוליטית בישראל, בימים ובשבועות הקרובים.