עסקה וקוץ בה

לא לחינם המתווה שביידן הציג  באישור הקבינט המצומצם, שהוא דומה יותר למתווה לשיפור דעת הקהל האמריקאי, לא דלף החוצה, הרי הכלל ידוע שכל מסמך או מתווה שלא דולף על ידי אחד מהנוכחים הוא לא יוצא ידי חובת הדלפה כמתחייב בתקנון, השרים בן גביר וסמוטריץ הוציאו את השבת ולא הבינו מאיפה זה נופל עליהם, שהם כחברי קבינט (המורחב) לא מודעים לטרללת הזאת, הם לא חשדו לרגע שבגלל שביידן הציג את זה בשבת הם לא ידעו מכך, הסיבה הרשמית שיצאה מבית מדרשו של נתניהו שמחשש להדלפה מצידם הם לא עודכנו.
נתניהו בפלונטר, הוא מבין מחד שהמתווה שהוא עצמו אישר יכול לגרום לו לבסוף לאכול ללקות ולשלם, הוא עלול גם להפסיד את ממשלתו, גם לחטוף מהבייס הזועם וגם לחטוף מהשמאל, ומאידך הוא לא יכול לסרב לכל שלבי המתווה ולצאת האיש שמסנדל כל הזדמנות לשחרר את החטופים ולחטוף מכל כיוון.
נתניהו גם יודע שהמתווה שהוא אישר בקבינט הוא לא בדיוק אותו מתווה שביידן הציג לאומה, ובנוסף הכדור כרגע אצל סינוואר, ששוב נהנה מכל החגיגה ולא בטוח בכלל שיאשר אותו, ואז חוזרים שוב לנקודת ההתחלה.
נתניהו מבין שבמגרש שלו הבעיה באישור המתווה נמצאת בעיקר אצל השרים הסרוגים שמסתכלים על התוצאה בטווח המיידי ולא חושבים לטווח הארוך, לעומתם השרים החרדיים המתונים יותר יתמכו במתווה המוצע ואף יסייעו לנתניהו להעבירו.
הסיכון למקרה שהסרוגים יחליטו לפרוש נלקח בחשבון ע"י נתניהו, ועם זאת הוא מנסה כדרכו להרוויח מכל העולמות, כן לצאת לדרך עם המתווה בדגש על השלב הראשון שלה, ובכך גם לרצות את הסרוגים, גם להשאיר את גנץ וגם להרגיע את הלחץ הציבורי המופנה כלפיו. 
לגבי שני השלבים הבאים הוא לא מתחייב, בטח לא להפסקת הלחימה באופן סופי, ופה סלע המחלוקת בינו לבין ביידן, האחרון מעוניין בהפסקה טוטאלית של הלחימה כדי להרגיע את הלחץ בדעת הקהל האמריקאי, ונתניהו מעוניין במקביל למתווה, להמשיך את הלחימה עד להשגת היעדים כדי להרגיע את את דעת הקהל הימני. 
בדומה לגנץ, סמוטריץ מזהה שמהסכם הכניעה כלשונו יש לו הזדמנות לצאת החוצה ולקושש רווח פוליטי על גבו של בן גביר, סמוטריץ לא מלקק דבש במשרד האוצר, ולכן מצידו הוא מוכן לצאת כבר מתחילת המתווה ולא תוך כדי, ובכך לרצות את הבייס הסרוג בתקווה שבכך הוא יראה את אחוז החסימה באופן קבוע מלמעלה ולא מלמטה.
לבן גביר לעומתו, יהיה קשה לראות את כל מעשי ידיו במשרד לבט"ל טובעים בים, החגיגות בפרישתו בשמאל ובמטה הארצי יזכירו את חגיגות העצמאות, ולכן יהיה לו קשה לתת להם את התענוג, ואם יפרוש זה יהיה ככל הנראה בשלבים מאוחרים של המתווה וכשהוא יבין שאכן נתניהו מורח אותו, בנוסף, בן גביר מבין שבכל ממשלה אחרת שתקום הוא לא יהיה חלק ממנה, ולכן במקרה שלו האלטרנטיבה גרועה יותר.
גנץ מצידו משקיף על הפלונטר שנתניהו נמצא ונהנה מכל רגע, הוא מחכה להוראה מהבית הלבן מתי לפרוש ועל איזה טיקט, יש לו בארסנל שני טיקטים מכובדים, אחד סאגת הגיוס הנפיצה שנראה שגנץ, לפיד ואיווט מתחרים מי יצליח להסית יותר נגד החרדים ועל הדרך לקטוף דיבידנדים, כרגע איווט מוביל ונוגס לשניהם בבייס, והיד עוד נטויה.
הטיקט השני הוא המתווה השנוי במחלוקת, שניהם אגב מכרה זהב פוליטי עבורו, אם המתווה יאושר גנץ ירוויח ממנו לא פחות מנתניהו, ואולי אף ישאיר אותו בממשלה עד למשבר הבא, ואם הוא לא יאושר, אז תהיה לו סיבה ותחנת יציאה חד פעמית לפרישה ובכך למסמר את ארון הקבורה על ממשלת ההדלפות שהיה חלק בכיר בה.
מבחינת הבית הלבן, האמצעי לא חשוב כמו המטרה והיא הפלת נתניהו וכל הדרכים כשרים לכך, הזמנתו של נתניהו לנאום בשני בתי הקונגרס מדירות שינה מעיני ביידן לא פחות שהם מדירות שינה מהאבק שטראמפ משאיר לו בסקרים, הרשעתו של טראמפ השבוע בבית המשפט בסעיפים רבים מקרבת אותו בצעדי ענק לבית הלבן, ביידן יודע שנתניהו נטוף הכריזמה יהפוך בנאומו באנגלית לסאנטורים את הראש, ובדומה לאסון טבע שפוקד את ארה"ב והנשיא אומד את הנזקים הכבירים מהסערה, כך הוא יצטרך לאמוד את הנזקים מהסערה שנתניהו יעשה לו צמוד לבחירות לנשיאות, ולכן חשוב לביידן לערער לו את הקואליציה ולהפילו כמה שיותר מהר.
נראה שביידן הטיל על הסוכן הסמוי שלו גנץ משימה בלתי אפשרית, ולמרות הפלונטר הסבוך, נראה שביידן יעזוב הרבה לפני שנתניהו יעשה זאת.