סוף מעשה בהצבעה תחילה

בשנת 2002 ממשלת שרון הראשונה ניסתה להעביר בכנסת בשעתו את תוכנית החירום הכלכלית, שרי ש"ס התנגדו אליה בטענה שהיא פוגעת בשכבות החלשות ואף הצביעו נגדה, רוה"מ שרון פיטר אותם ללא היסוס, שנתיים לאחר מכן, בממשלת שרון השנייה, שוב הצבעה על התקציב בקריאה ראשונה, והפעם אלו היו שרי שינוי שהצביעו נגד ופוטרו בו ביום.

כל שר יודע שלרוה"מ יש שני קווים אדומים שלא חוצים.
1.אסור לשר לחתור תחת רוה"מ.
זה קרה ב91 לשמעון פרס שחתר תחת רוה"מ שמיר והוליד את 'התרגיל המסריח', זה שכידוע נגמר במפח נפש עבור פרס שיצא אבל וחפוי ראש לאחר ששני חכי"ם חרדים לא הופיעו בישיבת המליאה המיוחדת עבורו. זה קרה בהמשך גם לאיציק מרדכי ב99, ללבני ולפיד ב2014, ולגלנט ב2024 שחתרו תחת נתניהו ופוטרו.

2.אסור לשר להצביע נגד תקציב המדינה.
זה קרה כאמור לשרי ש"ס ב2002 ולשרי שינוי ב2004 שהצביעו נגד ופוטרו על ידי רוה"מ שרון.

פעם ראשונה שנתניהו נתקל עם שר מאתגר שמפר משמעת קואליציונית בהצבעה על התקציב, ואין ספק שהשר בן גביר הכניס את רוה"מ לפלונטר, האם לפטר אותו ולהעביר בכך מסר לשרים האחרים, או לנשוך שפתיים ולחכות לקריאה השנייה והשלישית בתקווה ששם השר הסורר יתעשת, בניגוד למקרה של שרון בשעתו ששם חוק התקציב נפל, כאן החוק עבר למרות התנגדותו של בן גביר וסיעתו, וזה לחלוטין מקל על נתניהו מלפטרו ולכן אולי יסתפק בלהנחית עליו סנקציות, עד לפיצוץ הבא.

בן גביר שכרך בחוסר אחריות את רצונו להדיח את היועצת בהצבעה על התקציב, מִסְמֵס כמעט לחלוטין את הסיכוי להדיחה, נאמר זאת כך, הסיכוי שלאחר סאגת ההצבעה על התקציב, וועדת האיתור תדיח את היועצת, דומה לסיכוי (להבדיל) שחברי מועצת חכמי התורה ידיחו את דרעי.

עניין הדחת היועצת כבר מזמן הפך לנושא פוליטי והיא מבחינתה נהנית מכל רגע בידיעה שהיא מאותרגת במגדל השן ולא רק, דבר נוסף שמסב ליועצת אושר, זה הסכסוך המתוקשר בין השר לוין לבג"ץ על אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים, ואי בחירת נשיא קבוע לעליון שהולך ומחריף, זה ללא ספק משרת אותה ומדביק אותה עוד יותר חזק לכיסא למורת רוחו של לוין, שכידוע הוא ממובילי המאבק להדחתה.

במקום שבן גביר ולוין יקדמו את פיצול תפקיד היועצת , קרי, להוציא ממנה את היותה התובעת הכללית ולהשאיר אותה רק יועצת משפטית, הם מנסים להדיחה בידיעה שאין לכך התכנות, לא בוועדה ולא בבג"ץ, לפיצול תפקידה יש רוב בכנסת, וזה יעבור לכולם בגרון, ובנוסף, בן גביר מרוויח שתי ציפורים במכה אחת, גם לא מערער ממשלת ימין שהוא חלק ממנה, וגם יצליח להיפטר מההתנכלות האובססיבית של היועמשי"ת כלפיו .

שתי סיבות למה נתניהו יבליג ולא יפטר את בן גביר.

1.אם יחליט על פיטוריו של השר הסורר, הוא יצטרך להִתלות על שותפו החדש גדעון סער שברצותו יפרק את הממשלה וברצותו יאריך את ימיה, למרות השידוך מחדש בין השניים, עדיין שוררת החשדנות ההדדית, בטח שסער הוא זה שמינה את היועצת השנויה במחלוקת, ולכן לשיקול של נתניהו בדילול הקואליציה יש משמעות פוליטית והיא מערערעת לו את ממשלתו.

2.פיטורי בן גביר עלולים לגרום להפלת הממשלה, ואז נתניהו יצטרך לראות את מעשי ידיו שהתאמץ למענם בחודשים האחרונים טובעים בים, ממיטוט רוב היכולות הצבאיות של חמאס, הפגיעה הקשה והמוראלית בארגון חיזבאללה, הסכם הפסקת האש בצפון שמקרבת בצעדי ענק את התושבים חזרה לביתם, נפילת משטרו של הנשיא אסד שהיה הנתיב העיקרי של ציר הרשע שנפגע ב"ה אנושות מהמהלך, השמדת הנשק והאמל"ח בשטח סוריה, כיבוש היסטורי של החרמון הסורי ושמירה על גבולותיה של ישראל, וכמובן, התקיפות הישראליות המדויקות בטהראן שמלקקת את פצעיה משני גלי התקיפה הקשים שחטפה.

לכן, עם כל התסכול מבן גביר, נתניהו עדיין לא סיים את המלאכה, והוא מחכה בקוצר רוח לממשל טראמפ שהולך להיות הכי אוהד שהיה אי פעם לישראל, בתקווה שיסייע לו להשלים את היעדים שהציב:
1.שחרור כל חטופינו
2.חיסול הגרעין האיראני
3.נירמול הקשרים עם הסעודים
זה יסגור לנתניהו את ההשגים המרשימים שהצליח להביא בגזרה הביטחונית והמדינית בחודשים האחרונים, ובא לישראל גואל.

מהצד השני אם נתניהו יבליג היום ולא יפטרו, הוא עלול לשלם על כך פוליטית בעתיד, עסקה לשחרור חטופינו נמצאת מעבר לפינה בתפילה שאכן זה יתממש, בן גביר ככל הנראה יתנגד לה, יפרוש מהממשלה, וינכס מכך רווח פוליטי על חשבון נתניהו, מה שכיום אילו היה פורש או מפוטר, על סאגת אי הצבעתו על התקציב וכריכתו בהדחת היועמשי"ת, הוא לא היה מצליח להפיק מכך רווח פוליטי, ואף היה נפגע בבייס שאומנם מסכימים איתו על הרעיון, אבל חולקים עליו על הדרך שבה זה נעשה, ובטח שלא יעניקו לו צל"ש על ערעור ממשלת ימין.

אחרי הסאגה המבישה של בן גביר, נתניהו ודרעי מבינים שאם היועצת תישאר בתפקידה זה יהיה רק בגללו , לנתניהו יש סדרי עדיפויות, והדחת היועצת נמצאת בתחתית הרשימה, העברת חוק הגיוס שמתחיל להתקדם בוועדת חוץ וביטחון, והעברת תקציב המדינה, הם כרגע בראש מעייניו.

דבר נוסף, נתניהו שהתחיל השבוע להעיד בבית המשפט בתיקי האלפים, מעדיף לא להתעסק בעניין היועצת, בטח שלא במישרין, ומעוניין לסיים את הסאגה המעיקה הרובצת עליו ללא קידום רפורמה משפטית או חלקים ממנה, שממילא לא יחולו בעניינו ורק יסבכו אותו משפטית, למרות שכל יועץ משפטי אחר שיבוא וירצה בכך, יכול במחי החלטה לבטל את משפטו גם ללא סיבה מיוחדת, ובשל שהסיכוי שזה יקרה הוא אפסי, נתניהו ודרעי מדברים על הרצון לפטרה, אבל לא באמת משתפים פעולה במשחק שתוצאותיו ידועות מראש, הכלל מבחינתם הוא, שאסור לצאת למהלך שבסופו אתה יודע שתפסיד בו, הרי כולם יודעים שלו יצא מצב שיצליחו לבסוף לסלקה דרך החלון, בג"ץ יחזיר אותה אחר כבוד דרך הדלת הראשית למורת רוחם של מתנגדיה, והכל ירד לטמיון, ועל זה נאמר סוף מעשה במחשבה תחילה.

שבת שלום.