ניצחון מוחלש

לאחר שהשתמשו ברפורמה ז"ל כטריגר להפלת נתניהו, השמאל הקיצוני בישראל תיכנן את השלב הבא כדי להפיל שוב את נתניהו, והפעם הטריגר הוא המלחמה בעזה, הם אומנם הצליחו לקבור את הרפורמה אבל לא את נתניהו, ומבחינתם הם חדורי מטרה להשיג את היעד הנכסף.
הטבח הנורא בשבעה באוקטובר גרם להם להיות בשקט יחסי, הם הטעינו את עצמם בהסתה פרועה, עקבו באדיקות אחר המהלכים של נתניהו בהשגת יעדי המלחמה, וחיכו לטיימינג המתאים כדי לצאת לרחובות, והופ, ברגע שנתניהו הכריז על כניסה לרפיח, מבחינתם הרגע המיוחל הגיע.
ראשי המחאה זיהו שלמרות האזהרות החוזרות ונשנות מוושינגטון נתניהו החליט להיכנס בזמן הקרוב לרפיח ולהשתלט על ציר פילדלפי, כי מבחינתו המשמעות של כניסה לרפיח היא שדרכה יתאפשר גם להציל את החטופים ללא עסקה שנויה במחלוקת וגם לחסל את בכירי חמאס המסתתרים שם, הוא מבין שבלי טיפול כירורגי שם, אי אפשר להשיג את יעדי המלחמה שהציב לעצמו, זה לא אומר שהמבצע ברפיח יסיים את המלחמה בניצחון מוחלט, אבל בהחלט יקדם אותנו משמעותית לשם.
ראשי המחאה המגובים לא רק על ידי מתנגדי נתניהו מבית, החליטו שזה הזמן לצאת ולשרוף את המדינה בהפגנות אלימות שבינן לבין הכאב האמיתי להחזרת החטופים הוא מקרי בהחלט, הרי ברור לכל בר דעת שההפגנות בקפלן בזמן שישראל נמצאת במלחמת התשה בכמה חזיתות במקביל מסייעות לאויבינו מצפון ומדרום שנהנים מכל הפגנה שיוצאת משליטה, ובכך הם מייחלים לגרום לכאוס ברחובות, ועל ידי זה להתפוררות הממשלה.
ראשי המחאה לא לבד 'בתענוג הזה', בבית הלבן מתמקדים לאחרונה בשני דברים עיקריים, האחד זה לחסל את טראמפ פוליטית, והשני זה לחסל את נתניהו פוליטית, הרי לא סוד שנתניהו עומד לביידן כמו קוץ בגרון, וכל הניסיונות של ביידן להוציא אותו משם עלו בתוהו.
הוא ניסה לגרום לסכסוכים בתוך הממשלה כדי לגרום לה להתערער ולא צלח, חשב לעצמו אולי ההחלטה להימנע בהטלת הווטו באו"ם תלחיץ את נתניהו ותפורר לו את הממשלה וגם בזה הוא נכשל, גם הניסיון של הממשל להשתמש בגנץ כדי להקריס את ממשלת החירום קרס, בצר לו, ביידן המיואש פנה 'ליועצים' שלו בלינקן וסאליבן, ואז עלתה ההצעה להחיות את המחאות בישראל נגד נתניהו, וייטב הדבר בעיני ביידן וההוראה ניתנה, כי מבחינתו של ביידן, הניצחון המוחלש היא האמצעי למטרה, שהיא הפלת נתניהו.
כל הניסיונות של ממשל ביידן לפגוע בנתניהו רק מחזקות אותו בבייס ומסייעות לו פוליטית בעתיד, גם הניסיון של לפיד לטוס לוושינגטון כדי להתייעץ עם בלינקן באיך למען השם אפשר לגרום להקדמת הבחירות ולסלק את נתניהו מהזירה הפוליטית פעם אחת ולתמיד לא צלח, לפיד הסתפק בלהסתכל על ליקוי החמה הנדיר בתקווה שאולי דרכה הוא יצליח לראות לאיפה נדדו המנדטים שלו בסקרים.
לפיד ניסה להשתמש בחוק הגיוס התקוע ויחד עם גנץ חשב לעשות פוטש לנתניהו, ולהוביל יחד עם החרדים ממשלה חלופית באי אמון קונסטרוקטיבי, ולהמליך אחד מהליכוד במקום נתניהו, בתמורה, החרדים יקבלו חוק גיוס משופר בכשרות היועמשי"ת, פלוס בג"ץ מהדרין, הסיכוי כמובן שהחרדים (שאבדו אמון במערכת) יתנו את ידם למהלך שכזה זהה לסיכוי שלפיד יתן יד להצלת נתניהו.
לפיד מצידו לא אמר נואש, הוא הודיע לנתניהו שאם יש עסקה מתרקמת לשחרור חטופים, ולא משנה מה מחירה, הוא מוכן להיכנס נקודתית לממשלה להצביע בעדה במידה ובן גביר וסמוטריץ יתנגדו לה, ומיד לצאת ממנה.
לפיד, כמו כל עם ישראל, רוצה בהחזרת החטופים לביתם, אבל הוא רוצה יותר להחזיר לעצמו מנדטים ולהציב את עצמו בחזרה כראש המחנה במקומו של גנץ, התוכנית של לפיד בעניין החטופים, היא גם לקרוץ לבייס המאוכזב שנדד לגנץ, וגם לקרוץ לבית הלבן המשווע לעסקה, ולוּ רק כדי להציג הישג משמעותי בבחירות הקרובות לנשיאות.
חמאס ככל הנראה, ולא בפעם הראשונה, יתנגד לעסקה המוצעת על ידי האמריקאים או לחלק ניכר מהסעיפים בה, ומקשיח מבחינתו עמדות כדי לסחוט כמה שיותר, ולא לחינם סינוואר מרשה לעצמו, יש לו רוח גבית מערוצי התרעלה שעושה לו את העבודה.
התנגדות חמאסית לעסקה לא רק שלא מזיקה לנתניהו אלא אף מועילה לו, היא גם מכשירה לו את הקרקע לכניסה לרפיח, למורת רוחו של הדוד סם, ומחזקת אותו בימין, היא גם מונעת ממנו להעביר עסקה שלא בטוח שהיה רוב להעבירה, והיא גם מאריכה לו את ימיה של הקואלצייה המקורית שלו, לכן סביר להניח שהאמריקאים ילחצו להגיע לפשרות ולהתקדם לעסקה בכל מחיר, האבסורד שבמקום שהלחץ המאסיבי יתמקד בחמאס, הוא מתמקד בישראל.