יירוט בליסטי

לאחר שנתניהו חטף כהוגן מביידן ומשאר מנהיגי אירופה על התנהלותו במלחמה בעזה, החיסול בדמשק של מפקד משמרות המהפכה חסן מהדאווי שינתה כיוון ולטובה, והביאה בעקבותיה מתקפת כטבמי"ם מתוכננת שבאה לנתניהו בטיימינג מושלם.
ברגע שרוה"מ נתן בתקשורת תאריך כניסה לרפיח, אבל לא ידע איך להגיד את זה לנשיא ביידן, שכידוע מתנגד נחרצות לכניסה לשם, באה ההצגה האיראנית והחזירה לנתניהו את גלגלי ההצלה שבִזבז מול המעצמות בכלל, ומול ארה"ב בפרט. 
אם לפני המתקפה האיראנית  נתניהו היה מחזר אחר ראשי מדינות כדי להוציא מהם אשראי לפעילות בעזה, כיום, לאחר המתקפה זה יתהפך, נתניהו מחוזר מול ראשי מדינות בדומה לחיזור אחריו ברגע שנבחר לראשות הממשלה בפעם השישית, הוא מבין שהדרישה שלהם היא שישראל לא תגיב בחזרה, בטח לא בעוצמה, כדי שלא להיגרר למלחמה עולמית, נתניהו דחה את השיחות של המנהיגים בינתיים, ומנסה כדרכו לעשות מהלימון לימונדה, בכוונתו לנצל את זה בעיקר כדי להוציא הסכמה שבשתיקה על כניסה לרפיח שעומדת לו כמו קוץ, ולא מן הנמנע שינצל את המאורע האיראני להרוויח זמן יקר שהוא זקוק לו כדי להשלים את יעדי המלחמה בעזה שהציב לעצמו, והפעם בלגיטימציה בינלאומית שהתפוגגה לה לאחרונה, בתמורה הוא ינדב  תקיפה ישראלית נקודתית באיראן או מחוצה לה שלא תגרום להבערת האזור, ובא למעצמות גואל.
האופציה הנוספת מצד נתניהו היא להתנהג בשיטת בעל הבית השתגע, לתקוף בעוצמה בתוך שטח איראן כדי להחזיר את ההרתעה, בדגש על המלחמה בצפון, במקרה כזה אולי ההרתעה תשוקם אבל הלגיטמציה הבנילאומית תיפגע. 
נסראללה עוקב באדיקות אחר המשחק המותח בין ישראל ואיראן בניסיון לראות מי מנצח ובאיזה פער, ותגובה ישראלית ללא ספק תשפיע על הנעשה בגבול הצפון.
ליל הירוטים המוצלח בסוף השבוע עוד ילמד לדורות, הוא הראה לנו מחד שלולי שמירה שמיימית אין לנו סיכוי לשרוד, והוא הראה לנו מאידך ששיתוף הפעולה בקואליציה שקמה נגד האיום האיראני, הכולל את ארה"ב, צרפת, בריטניה, ירדן והאמירויות מחזק את העובדה שאיראן מהווה איום קיומי לא רק על ישראל ויפה שעה אחת קודם שיבינו זאת.
חשוב לומר, אף אחת מהמעצמות לא יירטה טילים משטחה בגלל אהבתה לישראל, אלא מדאגתה לעצמה, 'ההתקפה' האיראנית תואמה ותוכננה לפרטים מול ערב הסעודית שעידכן את הבית הלבן שדאג לעדכן את ישראל בכל פרט, מכמות הטילים ואיכותן ועד לשעת יציאתן, איראן סך הכל רצתה לעשות שרירים בעיקר מול מדינות ערב שיראו שהיא מסוגלת לתקוף את ישראל לא רק דרך מסלול עוקף, קרי, סוריה ולבנון כמו שהיא בדרך כלל עושה, אלא מאיראן עצמה, בטהרן חוששים מישראל לא פחות משהם חוששים מארה"ב, והסיכוי שהם יפתחו במלחמה ישירה על ישראל דומה לסיכוי שסודאן תעשה זאת.
איראן עמלה שנים רבות על תוכנית הגרעין שלה, ומבחינתה כשהגיע המאני טיים רגע לפני שהתוכנית מוכנה היא לא תמוטט הכל בגלל חיסול מפקד שלה בדמשק, בכיר ככל שיהיה,
עכשיו כשהכדור אצל ישראל, יש לה את הזמן הדרוש גם למוטט את האיראנים תודעתית ולהשאיר אותם במתח, בדומה למה שעשו לאזרחי ישראל, וגם  לתכנן תקיפה חכמה שתרתיע את מדינות האזור ותבהיר לכולם שישראל יכולה להגיע לכל מקום ושיש לה גב מאחוריה.
זה לא חדש שהנושא האיראני מלווה את נתניהו עוד מהקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה והוא העלה את הסכנה האיראנית בכל פורום אפשרי, וגם הוא יודע שבמקודם או במאוחר הוא הולך להגשים את חלום חייו בהשמדת מתקני הגרעין ולסיים את הסאגה שמלווה אותו שנים.
המתקפה האיראנית לא משכיחה לרגע את המו"מ לעסקת החטופים המדשדשת, שהשבוע הוכח מעל לכל במה שמי שמקשה עליה ומטרפד אותה זה סינוואר ולא נתניהו. 
בהגדה של הפסח אנו קוראים 'שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם', בזמן האחרון כולנו מרגישים זאת מכל החזיתות, אבל לרגע לא שוכחים את 133 חטופנו הנמקים בעזה כבר יותר מחצי שנה בתפילה שבסמוך לחג חירותנו הם ימצאו בקרוב מאוד את חירותם יחד עם משפחותיהם, ונזכה כולנו לגאולה הקרובה ברחמים. אמן.
חג פסח כשר ושמח.