יחד נתנצח

כבר לפני השבעה באוקטובר, המושג של משמעת קואליציונית במפלגת השלטון היה פרוץ, כל פעם ח"כ סורר מתעורר ומשתמש בשיטת 'סחוט כפי יכולתך' כדי לתמוך בחוק שלא עובר לו בגרון ואז מקבל את מבוקשו, לאחר השבעה באוקטובר וירוס המרד החמיר והתפשט לקבוצת מורדים שמאיימת על שלמות הקואליציה.
חוק הגיוס שמתגלגל איתנו מַשל הוא נשמה תוהה המתחננת שישחררו אותה מיסוריה, הוא רק הסיפתח שלפחות חמישה מורדים מנסים לנטרל אותו, חוק הרבנים שמחולל רפורמה מקיפה במינוי רבני ערים ושכונות, ומשנה את אופי גוף הבוחר המקומי בגוף ארצי, התחיל במורד אחד וטיפס לארבעה ועוד היד נטויה, אם נתניהו חשש מגלנט ואדלשטיין בענין הגיוס, מעתה החשש שלו הוא כפול 5, חשוב לזכור שבשבתו כיו"ר וועדת חוץ ובטחון, אדלשטיין ימרח את חוק הגיוס כמו שנתניהו מרח אותו בשעתו, החשבון פשוט, אם רוה"מ לא יעמיד את חברי מפלגתו במקומם, ממשלתו השישית תקרוס הרבה לפני שרפיח תקרוס. 
ממשלת ההקפאה מוצאת את עצמה במרדף אחר יעדי המלחמה באי לגיטימציה לאומית ובינלאומית ומנסה לשרוד את ההסתה שמחנה השמאל מייצר ושהצליח להפוך את הסלוגן של יחד ננצח ליחד נתנצח. 
פרישתו של גנץ ואייזנקוט מממשלת ההקפאה מחד, לא גרמה ולו לסדק אחד בניהול המלחמה לאחר שהם היו סוכני השירות החשאי של ביידן שלא תרמו מהומה, ומאידך הזיקה תדמיתית בכך שבעזה ובביירות חגגו והוציאו בקלאוות על 'קריסתה לטענתם של ממשלת נתניהו', מעבר לכך שגנץ גרם נזק תדמיתי ופוליטי כשהתראיין לתקשורת, הוא אף גרם לסינואר ממקום מחבואו לקפוץ משמחה ולעשות עוד וי בדרך להשגת אחד מיעדיו, שהוא הפלת נתניהו. 
הנחמה היחידה של נתניהו בפרישתם של גנץ ואייזנקוט שקבינט הקונספציה התפרק ויחזור לקבינט המדיני השפוי, נטול הקונספציה.
המלחמה שנמשכת לצערנו הן בדרום המדמם והן בצפון הבוער, גורמת לחרדים להבין שאם לא יטפלו בחוקים שנכנסו בימי הרפורמה ז"ל להקפאה הם יישארו שם עד בוא המשיח, והעלו לסדר היום את חוק הרבנים בניסיון שוב להעבירו, נכון לכתיבת השורות אין רוב בוועדה לחוק, חכי"ם מימין ומשמאל מנסים שוב לטרפד בעילה שגם תוכן החוק בעייתי וגם הזמן שבו הוא צץ, קרי אמצע מלחמה ושההסתה נגד החרדים בשיאה.
הבעיה היא שהחרדים למורת רוחם תמיד על גריל ההסתה, וכל חטאם שתורתם אומנותם, דרעי מרגיש שהכנסת הנוכחית מקפיאה חוקים יותר מאשר מפשירה, בדגש על חוקים של החרדים, שעל זה נאמר כל המקפיא הרי זה מבורך, והעביר מסר לאנשי נתניהו שהוא לא יכול לעבור על כך לסדר היום.
דרעי מבין שבליכוד איש הישר בעיניו יעשה ומשם לא תבוא לו הישועה ולכן הוא יצטרך שוב את טובת החכי"ם הערבים, הנהנים מהחיזורים ומשחקים בכולם.
אפשר להבין את דרעי, הוא מרגיש שמאז כינון הממשלה הימנית הברכה לא שורה בה, הכל קפוא ולא רואים אור בקצה הממשלה, ואם כן מפשירים ומצליחים להעביר, זה חוזר להקפאה בהוראת בג"ץ שהוא הריבון.
החרדים מבינים שלמלחמה אין תאריך תפוגה, ומה שהם לא ישיגו היום הם לא ישיגו לעולם, אלא אם כן הם יתנו גט כריתות לנתניהו, ואז האחים לשעבר ואולי לעתיד לפיד ובנט (שמתחמם בינתיים על הקווים) יתנו לחרדים צי'ק פתוח בחתימת בג"ץ, בדומה למה שהציעו להם בשעתו בממשלת ההונאה, ולא רק הם, גם גנץ בזמנו הראה נדיבות לא רגילה, העיקר שהחרדים ימליכו אותו כרוה"מ ויסכימו להיפרד מנתניהו, למרות שנראה שמהלך שכזה הוא קלוש, אבל את זה נדע לאחר שפלונטר הגיוס יפתר.
גם השרים הסרוגים לא מלקקים דבש בממשלת העציצים, בשעה שסמוטריץ' נלחם לפגוע ברש"פ ולתקוע לה תקציבים, הוא מגלה שהוא לא קובע שום דבר, ופקידי משרדו מורידים הנחיות, סוגרים ברזים לקהלים מסויימים ללא ידיעת השר הממונה אבל כן בידיעת היועמשי"ת.
גם בן גביר נלחם כל העת עם היועמשי"ת בניסיון להוכיח לה שהוא לא עציץ במשרדו, יוצא איפא, שעד כה הישגי הממשלה מסתכמים בכלום ושום דבר, והאבסורד הוא שלא בטוח שהבחירות ישנו משהו, וגם אם הימין ינצח, כל עוד השמאל שולט בשמנת, הפקידים בממשלה ימשיכו לקבוע את המדיניות והשרים ימשיכו להיות עציצים.