חיבוק מתעתע

כמיטב המסורת תמיד שהנשיא האמריקאי בדגש על נשיא דמוקרטי דורש מאיתנו לשים רגל על הברקס ומחבק אותנו חיבוק דוב, טוב לא יוצא מזה, זה התחיל אי שם ב7 לאוקטובר מול חמאס , בין היתר בדרישה לא להיכנס לרפיח והאיומים הנלוים לכך, בלהזרים סיוע הומניטרי חסר תקדים ששימש חמצן עבור סינוואר, זה המשיך מול האיומים מתימן ומאיראן , מהחשש שזה יבעיר את המזרח התיכון ועל הדרך את הבחירות בארה"ב, וכעת זה ביתר שאת מול לבנון בדרישה להורדת הרגל מגז הניצחון.
כולנו הרגשנו והתרגשנו מרצף הנצחונות של השבועות האחרונים בלבנון שגרמו לעליית המורל הישראלי שכה היה זקוק לו , שמעבר לסיעתא דשמיא שהורגשה היטב בכל צעד ושעל , ניכר היה שרוה"מ נתניהו עשה את רוב המבצעים והסיכולים על דעתו וללא אישורו של הדוד סם 'הנחמד' והתוצאות לפנינו, לאחרונה שנתניהו נשמע שוב לנשיא הפורש והוריד את הרגל מהגז, חיזבאללה (או מה שנשאר ממנו ) מנצל זאת, ויורה ללא אבחנה על ערינו, אזרחינו ובסיסינו שהכניסו למרחבים המוגנים מליונים מאזרחינו.
בשנה האחרונה בחסדי שמיים אלפי כטבמי"ם שנשלחו לכיווננו יורטו ברובם ולא גרמו לנפגעים , אבל הספיק לנו כטב"ם קטלני אחד שגדע באבחה אחת 4 נפשות יקרות של חיילינו הקדושים הי"ד, שעלול לשנות את התמונה ולהזכיר לנו כלל ברזל, שכל עוד הרגל על דוושת הגז ממשיכים ללחוץ בכל הכוח עד לגדיעתו המוחלטת של האויב, וקל וחומר כשמדובר על ארגון טרור שיעי רצחני , שכמו חיה פצועה יורה לכל הכיוונים כדי לרשום הישג ולהרים לעצמו את המורל.
הנשיא ביידן וסגניתו האריס סופרים את הימים לבחירות בנובמבר ומנסים לעשות הכל כדי לצמצם גם את התקיפה הישראלית המתוכננת באיראן שהשלכותיה על המזרח התיכון אקוטיות, וזה הרבה תלוי בבחירה האסטרטגית של מקום התקיפה, היקפה ועוצמתה וזה ללא ספק גורם לממשל בטהרן בכלל ולמשמרות המהפכה בפרט להיכנס לחרדה , והם גם מנסים לצמצם את הפעילות הישראלית בתוך לבנון וכמובן שכל זה לא מדאגתם אלינו אלא מדאגתם לשרידותם הפוליטית.
מי שעוד מנסה לסייע בהרגעת הרוחות ולהגיע להסדר בלבנון זה נשיא צרפת מקרון שמאז כניסת צה"ל לדרום לבנון נמצא בעימות מתוקשר עם נתניהו, מקרון מאיים מחד להטיל אמברגו נשק על ישראל, ומעוניין מאידך להיות שחקן מרכזי במשחק המתיש בין ישראל ללבנון לכשיתבשלו התנאים להסדר, ולא לחינם הוא עושה זאת, צרפת נמצאת בקשר עם דרגים שונים בחיזבאללה לא מהיום, ובניגוד לממשל ביידן ושליחו לאזורינו הוכשטיין שפועלים להרגעה מול ממשלת לבנון שכידוע השפעתה על נציגי חיזבאללה דומה להשפעה של יאיר לפיד על יאיר גולן, מקרון מעוניין לפנות ישירות לנציגי הארגון בניסיון לדון על הסדרה בגבול הצפון בידיעה שכרגע הוא הפרטנר היחידי להתנהל מולו.
צרפת ברבות השנים אומנם צירפה את ארגון חיזבאללה לרשימה השחורה, אבל נמנעה מלהכריז על הזרוע הפוליטית שלה כארגון טרור והשמיטה את נציגיה הפוליטיים שאיתם היא שמרה על קשרי ידידות, בניגוד לארה"ב שהכריזה על כלל הארגון כטרוריסטיים ולכן כל עוד שהמו"מ שהבית הלבן מנהל הוא עם ממשלת המעבר של לבנון, הסיכוי שיגיעו כך להסדרה דומה לסיכוי שישראל תגיע להסדרה עם איראן, ימים יגידו האם מקרון יצליח בשיטתו להשפיע על הסדר מדיני שיגרום לנסיגת חיזבאללה מעבר לליטני, או שמא יגרום נזק יותר מתועלת, בדומה אגב למה שהוא גורם במדינתו שלו בשלל תחומים.
ביידן ובלינקן מצידם לא אומרים נואש ומנסים להיתלות בקטאר סעודיה ומצרים שיפעלו לשינוי מדיני ופוליטי בארץ הארזים, קרי בחירת נשיא חדש שיגרום בעצם להיחלשות משמעותית בכוחו הפוליטי של חיזבאללה, שבל נשכח שמעבר להיותו ארגון טרור, הוא שולט פוליטית בלבנון וגורם נזקים מדיניים וכלכליים לאין שיעור, ככל שצה"ל ימשיך בהשמדה ובטיהור האזורים הנגועים ממחבלי הארגון הן מהאויר והן מהיבשה , כך תעמיק המצוקה והרצון של ממשלת לבנון להסדר מדיני שבעז"ה ידה של ישראל תהיה בו על העליונה , והתנאי העיקרי לזה הוא גם יישום החלטת 1559 של האו"ם ב2004 שכמה לא מפתיע לא יושם בפועל, שמורה על פירוק נשקם של כל המיליציות בלבנון בדגש על חיזבאללה, ואף את יישום החלטה 1701 ב2006 שלא רק שלא מנעה העברת אמל"ח דרך כוח יוניפי"ל אלא אף הזרימה יותר אמל"ח הן בכמות והן באיכות, וכיום אנו רואים זאת בחוש.
ללא התנאים הללו תושבי הצפון העקורים לא יוכלו לחזור בבטחה לבתיהם, ובינתיים כדי לשקם את ההרתעה חייבים לחדש את התקיפות בביירות, להשמיד מחבלים, משגרים ומפקדות, ולגרום להם שיתחננו להסדר שלא מן הנמנע שישפיע גם על הסדר עתידי לשחרור חטופינו בעזה שישראל תוביל ללא שטיקים וטריקים מצידו של סינוואר שמצידו עוקב בשקט אחר הנעשה בלבנון ומחכה לראות מי יתייאש ראשון במלחמת ההתשה הצפונית.

חג שמח.