החוצצת המשפטית לממשלה

בשנת 1986 נוצר משבר בין ממשלת שמיר ז"ל לבין היועץ המשפטי לממשלה דאז יצחק זמיר, לאחר זמן לא רב, התקיימה ישיבת ממשלה שבסופה עלתה במפתיע הצעה להחלפת היועץ זמיר ביוסף חריש, ההצעה עברה פה אחד וזמיר מצא את עצמו בחוץ, אבל בשנת 1997 בשל פרשת בר און חברון הדברים השתנו ומוסד היועץ המשפטי בצאלח א-דין קיבל כח כמעט בלתי מוגבל.
במסגרת הדיל שנרקם, נתניהו ימנה ליועץ המשפטי את רוני בראון, הוא מבחינתו יציע לדרעי לסיים את משפטו בהסדר טיעון ללא קלון, ובתמורה לכך ש"ס תתמוך בהסכם חברון שנתניהו קידם בשעתו, מינויו של רוני בראון ליועץ משפטי, לא החזיקו יותר מ48 שעות, ובשל הלחצים מבית ומחוץ עקב הפרשה הוא התפטר מתפקידו ונבחר במקומו היועץ והשופט בדימוס אליקים רובנישטיין.
ובשל זה שלא יוכלו לפטר די בקלות, את מי שיכול/ה לפטר די בקלות רוה"מ ולשלוח מדינה שלימה לבחירות, הוחלט על הקמת וועדת איתור המונה 5 חברים בראשות שופט בדימוס, שתבחן את מינויו ופיטוריו של היועץ המשפטי לממשלה שהוא מכהן כתובע הכללי, ובשנת 2000 בממשלת ברק התקבלה החלטת ממשלה בעניין, ומאז ידעו כולם שלא קל בכלל לפטר יועץ משפטי כזה או אחר המצר את צעדי הממשלה, ובכלל כדאי לא להתעסק איתו.
 זה לא סוד שהיחסים בין ממשלת נתניהו השישית לבין היועצת המשפטית לממשלה נמצאים בשפל שלא היה כמותו מאז קום המדינה, לאחרונה יש ניסיון של מעט שרים וחברי כנסת, בעיקר מהליכוד ועוצמה יהודית, להוביל להדחתה המיידית, מהסיבה שהיא אובר לעומתית ושהיא תוקעת חדשים לבקרים מקלות כמעט בכל צעד ושעל לממשלה הנוכחית. (אגב מה שלא עשתה לממשלה הקודמת בה היא מונתה ושמרה לה אמונים על מלא) לפי החוק יש 4 עילות לפיטורי יועמ"ש:
1.אם היועמ"ש עשה מעשה שאינו הולם את תפקידו.
2.אינו כשיר לבצע את תפקידו בעקבות שינוי מצב קיים.
3.מתנהלת נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום.
4. אם קיימים חילוקי דעות בין הממשלה ליועמ"ש היוצרים מצב בו נמנע שת"פ יעיל.  (במקרה שלה אין בכלל שת"פ)
העילה האחרונה היא בעצם הרלוונטית למקרה שלנו, ולמרות זאת וועדת האיתור יכולה להתנגד לדרישת השר לפטרה ואז ההחלטה תתגלגל לפתחו של בג"ץ, ולא קשה לנחש מה תהיה עמדתו.
הצעד הראשון לסיים את כהונתה התחיל כשמזכיר הממשלה יוסי פוקס ביקש מהשרים להכין לו רשימת תלונות על היועצת כדי שהוועדה תקבל את עמדת הממשלה וכמוה בג"ץ, השרים, שחלקם הגדול חוששים מהתעסקות עם ההגמוניה השולטת, לא ששים להשיג לפוקס את מבוקשו, וזוהי הסיבה שגם הדרישה של השר קרעי להשיג חתימות מהשרים בדרישה לסלקה החוצה נענתה בקול ענות חלושה, מתוך 33 שרים רק 13 חתמו, כנראה הרצון להימנע מתפירת תיקים גדול מהרצון לפטר את היועצת שנהנית מכל רגע מההצגה הכי טובה בעיר, היא בטוחה שהפיטורים לא יעברו את וועדת האיתור ובטח לא את בג"ץ, ולכן מרשה לעצמה לצפצף על השרים וכמה שיותר, ויש לה את הפריבילגיה לעשות זאת עד פברואר 2028 שרק אז היא תסיים את תפקידה.
זה התחיל ברצון שלה להשיג את ראשו של נתניהו, דרך מעצרו של יועצו פלדלשטיין בניסיון לשבור אותו במעצר ארוך מתיש והזויי, במטרה אחת ועיקרית להשיג את נתניהו דרכו, מה שהזוי בסיפור של פלדשטיין שלא חוקרים למה העלימו מי שהעלימו מרוה"מ את המסמך, אבל חוקרים את מי שכן רצה להעביר כדי למנוע פגיעה בביטחון המדינה, בו בזמן שהוא מואשם בפגיעה ממשית בביטחון המדינה.
זה המשיך בלהשיג את ראשו של השר לביטחון לאומי בן גביר שיושב לה כמו קוץ בגרון, אולי השר היחיד שלא חת מפניה, וקורא לפיטוריה מעל כל במה, אבל היא בדרכה מנסה להוכיח לו הפוך, מעצר מקורביו בכירי השב"ס והמשטרה הם רק הסיפתח מצידה כדי להפילו במטרה לגרום לו להירגע במקרה הטוב, או במקרה הפחות טוב לגרום לפטרו ולסלקו ממוקדי הכח סביבו, אבל גם בן גביר מבחינתה, הוא האמצעי כדי להגיע למטרה הנשגבה שהיא להפיל את נתניהו וממשלתו.
היועצת המשפטית גורמת בדרכה לחציצה בין חלקי העם, ומורידה את הערך שהיה פעם למוסד היועץ המשפטי לממשלה שמהותו הוא לפרשן את החוק ולהגן על החלטות הממשלה, בטח לא לצאת נגדן.
לא לחינם דרעי נתן הנחייה לא להשתתף בהצגה של קרעי ובן גביר, דרעי מעוניין לא פחות ואולי אף יותר מהם בסילוקה, אבל הדרך להשיג את המטרה חשובה, ולא פחות חשוב בעבור איזו סיבה, עם כל הכבוד לרדיפה שלה אחר בן גביר, דרעי נתניהו וגולדנקופף מחכים לראות מה שר הביטחון כץ יעשה עם חוק הגיוס בוועדת חוץ וביטחון יחד עם אדלשטיין שעדיין מערים קשיים, וכשזה לא יסתדר והיועצת לא תתמוך, אזי החרדים ישתפו פעולה עם נתניהו במצב של אין ברירה, נתניהו מבין שזה או שהוא יפטר אותה או שהיא תפטר אותו, והבחירה שלו ברורה.

 שבת שלום.