דחיה משום דאחייה

אף אחד מאיתנו לא נפל מהכיסא כששמע על התקדמות משמעותית במגעים לכניסתו של גדעון סער לממשלה, ובכל זאת המהלך גרם לגַרֵדת רצינית במחנה השמאל בכלל ולחברי האופוזיציה ההולכת ומתפוררת בפרט, וכל זה קורה בזמן שהיו"ר המפורר שלה, לפיד, שעל הדרך גם מתפורר בסקרים, שהה באותו זמן בפגישות בוושינגטון עם בכירים בממשל הן בפועל והן בדימוס, שהמכנה המשותף של כולם הוא שנאת נתניהו.
בניסיון לסנדל את הדרמה הפוליטית, יצאו אנשי גלנט בהדלפות על המגעים החמים על פיטוריו הקרובים של הבוס, וכשזה לא צלח בידם והפיטורים היו עובדה מוגמרת, ובו בזמן שגדעון סער תפר את החליפה המחוייטת לקראת כניסתו לקומה ה14 בקריה בתל אביב, התפרצה לה מתקפת הביפרים ההיסטורית בלבנון שנתנה מכה מודיעינית, טקטית ומורלית קשה מאוד לארגון השיעי שלא חלם שיחדרו לו לתקשורת האינטימית שלו.
המסר היה ברור וחד, הן ללבנון והן למדינות ציר הרשע שהבינו שאפשר לחדור מודיעינית לכל מקום, ולא מן הנמנע שמהיום הם יתחילו לתקשר ביניהם עם יונת דואר, על המבצע הזה עוד ידובר רבות שהצליח להרים את המורל של העם בישראל, והצליח לא פחות להוריד את המורל של אויבינו.
זה ללא ספק משקם את הרתעה, אך עדיין לא מביא הכרעה, וכאן ישראל נכנסת לפלונטר, מחד, האם כדאי לנצל את היותו של הארגון בחולשתו ולתקוף בעוצמה כדי להחזיר את התושבים בבטחה לבתיהם, או לחכות לתגובה שתגרור תגובה כנגד וחוזר חלילה, ומאידך דווקא בשל הפגיעה האנושה בארגון, המסר שידה הארוכה של ישראל תגיע עמוק לכולם יעבור ויגיעו לבסוף להסדר, ימים יגידו לאן פנינו מועדות, האם להסלמה או להסדרה (סיכוי קלוש).
כשנסראללה יתעורר מההלם שתקף אותו, הוא יאמוד את הנזקים וללא ספק יבין שהוא יוצא מהמכה הטקטית שחטף חבול ומוכה, ולא בפעם הראשונה, בהתחלה היה זה יד ימינו, רמטכ"ל הארגון פואד שוכר, שסוכל ופגע בו תדמיתית, ועכשיו אלו אלפי פעילים זוטרים ובכירים לבנוניים ואיראניים שנפגעו ונהרגו ומשאירים בוקה ומבולקה ברובע הדחייה בביירות.
מי שניצל מהשפלה פוליטית עקב המתקפה זהו גלנט, שנראה שיש לו מזל יותר משכל, מי שדווקא כן נפגע ממתקפת הביפרים, הוא סער שמינויו הוקפא, הוא רק יכול להתפלל שההקפאה הפעם לא תהיה ארוכה בדומה לחוקי הרבנים והרפורמה, ובינתיים, המחנה שהוא ערק אליו בשל איבה אישית לבוס לשעבר, החליט לשים אותו על גריל ההסתה ולתקוף אותו אישית, (התוכנית הייתה לשים את דרעי שוב על הגריל אבל המהלך המתוחכם בין היתר שלו, לפחות זמנית, הסיט את האש לכיוון סער). חשוב לומר, סער שועל פוליטי וותיק שעשה יחד עם תלמידו זאב אלקין לנתניהו בית ספר לא פעם.
למהלך המסתמן יש יתרונות וחסרונות, היתרון בכניסתו הוא חזרה שלו לליכוד, צריך לזכור כיום סער מחפש בית פוליטי לשהות בו, ואם ירוץ לבדו ללא חיבור נכון, הוא ימצא את עצמו מחוץ למערכת הפוליטית, ולכן, מעבר לשיבוצים שהובטחו לחברי מפלגתו, חזרה שלו למפלגת הבית, הוא הדבר הנכון פוליטית עבורו והוא יצטרך לבנות את האמון מחדש, לחזור להתמודד בפריימריז ברשימה ולהגיע למקום בכיר כבעבר.
אבל, וזה אבל הגדול, שבשונה מהפעם הקודמת שבה הפסיד לנתניהו את ראשות התנועה ופרש ממנה, כיום, אם הוא חפץ חיים פוליטית הוא יצטרך לשבת בשקט עד תום עידן נתניהו (אם קיים דבר כזה) ואז יתמודד על ראשות הליכוד, המפסידים מכניסת סער לזירה, הם ברקת, כץ ואדלשטיין שמחממים מנועים ליום שאחרי נתניהו , ומבינים שיהיה להם קשה יותר לנצח כשסער במירוץ.
יתרון נוסף של סער הוא שטייטל של שר ביטחון יועיל לו לטווח הארוך כשיתמודד על ראשות הממשלה (לשם הוא מכוון), לאותם אלו שטוענים שאין לו ניסיון ביטחוני, שיסתכלו על שרי הביטחון בדימוס, משה ארנס ושמעון פרס ז"ל, ויבדל לחיים עמיר פרץ, ששלושתם ללא עבר ביטחוני, גם הם חטפו ביקורות ולבסוף הביאו השגים לא פחות מהאלופים ורבי האלופים בדימוס.
ופה הטענה היא לא פחות למחנה השמאל שזועק שצריך לצאת לבחירות תוך כדי מלחמה מתישה, אבל אסור לפטר שר ביטחון תוך כדי מלחמה, צביעות במיטבה, אם לא נכון לפטר שר, ואפשר להתווכח על כך, אז גם לא נכון לצאת לבחירות, אבל ברור שמה שמנחה אותם זה הרי 'רק דאגה לחטופים' ולא הפלת נתניהו, שאגב, אחד מהיתרונות מכניסת סער היא הרחבת הקואליציה בין היתר לשבור את הווטו של בן גביר גם לגבי עסקה עתידית.
מרויח נוסף מהמהלך המסתמן הוא נתניהו שמרגיש שגלנט תוקע לו מקלות בניהול המלחמה כבר מתחילתה, ולא רק, נתניהו רואה באופק את הדד ליין של חוק הגיוס שמסרב לעזוב אותנו וגם את תקציב המדינה, ומבין שחייבים לשנות את ההרכב הנוכחי ואין כמו סער שמתאים לכך, ההנחה הרווחת היא שכניסתו פנימה תמתן את היועמשי"ת, ובימים אלו אין להקל בכך ראש.
נתניהו מגיע לסער כיום ממקום אחר מאשר שהיה בתחילת המלחמה, כיום הסקרים מחמיאים לנתניהו, בדומה למה שהוא מחמיא לרעיתו שרה, ולכן הוא מבין שסער לא יהווה איום בתוך הליכוד נגדו, ואדרבא הוא ישתף פעולה ויתמוך בו כדי להתברג חזק שוב במרכז הליכוד. 
מרויח נוסף מהמהלך, זהו דרעי שרואה איך הכל תקוע בממשלה והזזת גלנט הצידה תשחרר ותקדם הן את חוק הגיוס והן את חוק הרבנים הקפוא שהתחייבו לו בהסכם הקואליציוני, ובעיקר שבירת הווטו של בן גביר על כל החוקים שהוא תוקע לו, בן גביר לא יפרוש מהממשלה, אבל הוא מבין שהוא כבר לא יהיה לשון מאזניים בקואליציה הנוכחית.
המפסידים מהמהלך הם בנט ובן גביר, בנט, שהתחיל לחמם מנועים כדי לנסות לעשות קאמבק, מבין שהוא עובד על ניוטרל, ובן גביר שאומנם רצה בפיטוריו של גלנט, לא תכנן שזה יבוא על חשבון היותו לשון מאזניים בקואליציה, אבל אל דאגה, הוא יחפש קורבן אחר ולהבליט את היותו איש שמאל בממשלת ימין בשביל לקושש רווח פוליטי, סביר להניח שיעשה זאת על דרעי בטח לאחר שיש לו יד ורגל בכל המהלך שהחליש את כוחו.