בחירות בזמן מלחמה • אקטואלי

מועד הבחירות המוניציפליות לרשויות המקומיות בישראל נקבע על ידי שר הפנים משה ארבל ליום ה-30 בינואר 2024, כ' בשבט ה'תשפ"ד.

כזכור, הבחירות נועדו להיערך ב-31 באוקטובר 2023 (ט"ז בחשוון ה'תשפ"ד) 5 שנים אחרי הבחירות המקומיות האחרונות שנערכו ב-2018, אך בשל מלחמת "חרבות ברזל" אישרה הכנסת את דחיית הבחירות ל-30 בינואר 2024, כ' בשבט ה'תשפ"ד.

מקרה דומה היה בשנת 1982 (תשמ"ב), בשל מלחמת לבנון הראשונה, אז הוחלט על דחייה של הבחירות המקומיות בשנה, דבר שעורר ביקורת באופוזיציה דאז.

יחד עם זאת, ביישובים שפונו בשל המלחמה, הבחירות יידחו. על פי החלטת שר הפנים, בחירות ביישובים מפונים יתקיימו רק חמישה חודשים אחרי חזרת התושבים המפונים לביתם.

האם בחירות בזמן מלחמה הן לגיטימיות?

שאלה קשה שנשאלת כל יום שעובר ומועד הבחירות "המיוחל" קרב ובא.

כל בר-דעת מבין שקיום בחירות בזמן מלחמה אינן לגיטימיות ואף מופרכות, הן פוגעות במאמץ המלחמתי, במתמודדים, בפעילים ובבוחרים שנמצאים בשירות המילואים, וגם באחדות בעם בימים אלה.

ואפרט; ראשית כל, הרבה מן המתמודדים בעת הזאת משרתים במיל', ואין זה נובע מפוליטיקה אלא מתוך ערכיות ומסירות, רובם הוזנקו החל מהשביעי באוקטובר ואינם נחים לרגע, בחזית, בעורף ובכל מקום שהוא. המורם מכל, מדובר במתמודדים שאכפת להם, מסורים, פחות דיבורים יותר מעשים, עם גב של עקשנות ערכית ומוסרית.

בין המתמודדים לרשויות המקומיות ומשרתים בצה"ל בימים אלה; רס"ן יאיר שטבון סמג"ד בחטיבת הקומנדו ומתמודד לראשות העיר אריאל, סמל דוד נמר לוחם מיל' תותחנים בעזה ומתמודד למועצת העיר קרית ים, סגן אלוף אהרון הינמן סגן מפקד אוגדת איו"ש במיל' ומתמודד למועצה בגבעת זאב, סרן רפאל טרבלסי מפקד יקל"ר בפיקוד העורף ומתמודד למועצת העיר טבריה, אליאור עמר מנהל מערך ההסברה בפיקוד העורף עוטף שדרות ומתמודד לראשות עיריית קרית מלאכי ועוד.

כל המשאבים, הכוונת, המחשבה, התקציבים (כן, גם התקציבים!), צריכים להיות מוקדשים בזמן המלחמה לצרכי המלחמה, למאמץ המלחמתי, לסיוע למשפחות השכולות, הנחטפים והמפונים, לא עולה על הדעת מציאות שכל הנ"ל "ייזרק" על הבחירות. את כל המאמץ צריכים להשקיע במלחמה. הבחירות יכולות להמתין, נקודה.

שלא נדבר על הפילוג בעם, בימי בחירות. הרי כל מוטו המלחמה מסתובב סביב צמד המילים "ביחד ננצח" כי זוהי האמת. האחדות בעם זהו נקודת המפנה לניצחון מוחלט והכרעת האויב במלחמה.

המכתב של שר האוצר ומה שמאחוריו

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ פנה במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט בו קבל על ההחלטה שהתקבלה לערוך את הבחירות תוך כדי לחימה.

במכתב כתב השר סמוטריץ׳: אמש פניתי לשר הפנים בבקשה לחזור בו מהחלטתו לקיים את הבחירות המקומיות בסוף חודש ינואר. אני סבור כי קיום בחירות בתקופת מלחמה עלול לפגוע הן במאמצי הלחימה והן במתמודדים שהם, פעיליהם ובוחריהם נמצאים בשירות מילואים. במכתבי ציינתי כי מבדיקה שערכנו עולה כי 62% מבעלי התפקידים ברשימות המתמודדות מטעם הציונות הדתית בכל רחבי הארץ נמצאים במילואים".

השר סמוטריץ נתן דוגמא לבעיה של מתמודד לראשות עיר שנמצא הלחימה בעזה: כך, למשל, רסן י. המכהן כסמגד ביחידת הקומנדו, נמצא כרגע בלחימה בעזה, ומתמודד לראשות עיר מטעם הציונות הדתית. סגן אלוף א. המכהן כסגן מפקד אוגדת איוש במילואים, ומתמודד לחברות מועצה. רסן ע. המשרת כקצין בפיקוד העורף, משרת במערך החירום של הרשויות המקומיות מתמודד לראשות מועצה. סרן י., לוחם ביחידת כרמלי בגבול לבנון ומתמודד למועצת עיר. סרן ה. משמש כקצין אגם בפיקוד צפון, מתמודד לראשות עיר במרכז הארץ. רסל י. המשרת ביחידת צלפים באוגדה 98, נמצא כרגע בלחימה בעזה, ומשמש כמנכ״ל המפלגה אשר אמור לתכלל את כל המערכה המונציפלית. וכך עוד רבים".

אני מודע לכך שלא בכל רשימות המתמודדים מטעם כל המפלגות שיעורי הגיוס למילואים גבוהים כמו ברשימות הציונות הדתית, ואולם גם אם מדובר באחוזים קטנים יותר עדיין מדובר בפגיעה קשה. האם אנחנו רוצים שאותם לוחמים ומפקדים יעזבו את תפקידיהם במלחמה כדי לנהל קמפיין בחירות?! האם לגיטימי לדרוש מהם להישאר במילואים ולוותר על התמודדותם או להפסיד בה בשל כך?! כך גם מאות אלפי משרתי המילואים שלא יוכלו לממש את זכותם ולהצביע. גם בהם יש לציונות הדתית שיעורים גבוהים בהרבה מחלקה היחסי באוכלוסייה. חשוב להזכיר שבשונה מבחירות כלליות, בבחירות מקומיות מדובר בהרבה יותר רשימות ופתקים, ולא סביר שצהל יצליח להיערך לוגיסטית בכדי לאפשר לכל הלוחמים להצביע, כל לוחם בהתאם לרשימות המתמודדות במקום מגוריו. כתב סמוטריץ'.

זאת ועוד, הוסיף השר כי בתקופת בחירות נדרשת אחדות לאומית. מסעות בחירות בכל עיר ועיר כרוכות באופן טבעי בביקורת ומחלוקת. האם זה מה שנדרש כעת לחוסן הלאומי שלנו?! האם זה יקדם את החוסן של הלוחמים בחזית וממילא את הניצחון?!

אני מודע לשיקולים כבדי המשקל המצדדים בקיום הבחירות בהקדם הוסיף שר האוצר וציין כי יש מחיר גם לדחייה נוספת של הבחירות. אולם בשעת מלחמה השיקולים הביטחוניים ואלו הנוגעים למשרתי המילואים גוברים. יש מחיר לדחיית שנת הלימודים האקדמית, ולמרות זאת היא נדחתה כדי לא לפגוע במשרתי המילואים. ובכלל, יש מחירים גדולים למשק בשל קיום המלחמה ואנו נושאים בהם בלב שלם מתוך הבנה ששיקולי המלחמה גוברים כרגע. כך צריך להיות גם במה שנוגע לבחירות.

הוא הדגיש כי ניתן לדעתי לדחות את הבחירות בחודשיים נוספים, באופן שבו הן תתקיימנה בסבירות גבוהה מספיק זמן לאחר סיום שלב המלחמה האינטנסיבי ושחרור מרבית סדכ המילואים.

השר חתם את מכתבו, מאחר וכאמור מדובר בנושא בעל השלכות ביטחוניות מובהקות הנוגעות לקיום הלחימה, אבקש כי תביאו את הנושא בדחיפות לדיון בקבינט המדיני ביטחוני בכדי שניתן יהיה להביא את המלצת הקבינט בפני הממשלה ולקדם חקיקה שתדחה שוב את מועד הבחירות.

מהי דעת המילואימניקים שמתמודדים בבחירות והאם הם ירצו להשתחרר?

בתשיעי בדצמבר כ-250 מועמדות ומועמדים לראשות ומועצות הרשויות המקומיות מכל הארץ ומכל גווני הקשת הפוליטית, קראו במכתב לשר הפנים, משה ארבל לעצור מיד את ההחלטה השגויה ולדחות את הבחירות עד אחרי המלחמה, "עכשיו שאנחנו נלחמות ונלחמים על הבית "למה לנו פוליטיקה עכשיו? בזמן שמדינת ישראל נלחמת על קיומה, זה לא הזמן לעצור ולהתחיל להתעסק בפוליטיקה מקומית, עם ישראל כולו מאוחד לניצחון"!

אכן, כצפוי, במכתבם של המועמדים הם דורשים לדחות את מועד הבחירות עד לאחר סיום מלחמת "חרבות ברזל".

לדברי החותמים, ההחלטה לקיים את הבחירות לרשויות המקומיות בסוף חודש ינואר "הינה למרבה הצער, החלטה לא מידתית, מנותקת מהמציאות, פוגעת בערכי הדמוקרטיה והשוויון, ונגועה בשיקולים פוליטיים זרים, שדומנו טוב היה אם כלל לא היו נלקחים בחשבון, נוכח הטלטלה שעוברת על מדינת ישראל מאז היום המר והנמהר של השבעה באוקטובר.

"לא יעלה על הדעת שבשעה שמאות אלפי חיילות וחיילים עסוקים בלחימה בעזה, ובהגנה על גבול הצפון, בין במילואים ובין בסדיר, תתקבל החלטה שכזו, לא כל שכן יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות. רבים וטובים, מבין חיילי המילואים שנלחמים בימים אלו, הינם מתמודדים שזנחו את כל עיסוקם על מנת להתגייס, וברי לעין כל שהחלטה על קיום הבחירות בסוף חודש ינואר, פוגעת בהם פגיעה אנושה".

"יתרה מכך, ברור לכולנו, שכן בתוך עמנו אנו יושבים, שלאף אחד מהמתמודדים והמתמודדות בבחירות, אין כרגע את הפניות ואת הרצון לפצוח בקמפיין פוליטי, בה בשעה שכל יום מגיעות ידיעות מרות על נפילת חיילנו בקרבות, ובידי החמאס נמצאים ונמצאות 138 חטופים וחטופות שמצבם כלל לא ידוע. האם כבודו מצפה שבשעה שעל לוחות המודעות מופיעות מודעות אבל, יתנוססו במקביל מודעות הקוראות להצביע למועמדים לבחירות. האם כבודו סבור שזה הזמן לעסוק בפוליטיקה? עד כמה ניתן להיות מנותק מהמתרחש במדינת ישראל?

"ההחלטה על דחיית הבחירות ל עם אפשרות לדחייה בחודש נוסף, שהתקבלה במסגרת חקיקת החוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד- 2023, נעשתה בסמוך לתחילת המלחמה, בה בשעה שעוד לא ידוע היה מה יהיה היקפה ומה יהיה פרק הזמן שיידרש לה. נכון להיום ישנם/ן מועמדים ומועמדות שמגויסים/ות עד ל-15.1.2024 ועל פי ההצהרות בתקשורת, יידרשו כחודשיים עד לסיום התמרון הקרקעי בעזה, כשכלל לא ברור, מה קורה בגבול הצפון למעט העובדה שעשרות אלפי תושבות ותושבים פונו מבתיהם על מנת לקדם את פני הרעה", כתבו.

תגובת משרד הפנים לא איחרה מלבוא

במכתב לשר סמוטריץ' מסביר השר ארבל מדוע לא לדחות את הבחירות המקומיות: "דחיית הבחירות תיתן פרס לאלו המבקשים לפגוע בחיים התקינים במדינה ובחיי אזרחיה. הדחייה תיתפס ככניעה ופגיעה בחיים הדמוקרטיים בשל מתקפות אוייבנו".

סא"ל (מיל') לביא זמיר שנלחם בעזה והפסיק את מירוץ הבחירות לראשות מועצת לב השרון פנה לשר ארבל: "איך אפשר לקיים כך בחירות מוניציפליות? אני אמור לבחור אם אני נשאר עם החיילים שלי או לעשות קמפיין?". שר הפנים משה ארבל: "יהיו קלפיות בעזה ב־30 בינואר. ביחס לסוגיית המועמדים אין מניעה לשחרר אותם.

כאמור, פורסם כי השר ארבל "מוכן לשחרר" את המילואימניקים שמתמודדים בבחירות המקומיות. אמנם יהיו כאלה שיעזבו, וישובו לניהול קמפיין בחירות בזמן מלחמה, אך יש את אותם העקשנים, החזקים, שהם הם לא מוכנים. הם לא יעזבו את החיילים שלהם, הם לא יינטשו את שדה הקרב באמצע המלחמה. הערכים שלהם, הערכים שלנו הם לאפשר להם התמודדות הוגנת.

אריה קינג סגן ראש העיר ירושלים ויו"ר סיעת 'מאוחדים' במועצת עיריית ירושלים ומשרת כעת במיל' כתב: "ראשי הערים שאף אחד מהם לא גוייס בצו 8, מעדיפים לעסוק בפוליטיקה בזמן המלחמה, תתביישו לכם כל אחד ואחת מכם".

עצומה נוספת

בעצומה נוספת, עליה חתמו מאות חברי מועצה מרחבי הארץ, בהם מחיפה, טירת כרמל, הקריות ומועצה האזורית חוף הכרמל, חתמו על עצומה הקוראת לדחות את הבחירות לרשויות המקומיות עד לסיום המלחמה.

בעצומה, עליה חתומים שמות כמו יוסי שלום נציג יש עתיד לראשות העיר חיפה, יוסי הניג נציג הציונות הדתית למועצת העיר חיפה, דוד שחר המועמד לראשות העיר טירת כרמל והילה שלם-רובין המועמדת לראשות העיר קריית אתא, נכתב כי ההחלטה לקיים את הבחירות במועדן (31.1.2024) הנה "לא מידתית, מנותקת מהמציאות, פוגעת בערכי הדמוקרטיה והשוויון, ונגועה בשיקולים פוליטיים זרים, שדומנו טוב אם היה כלל לא היו נלקחים בחשבון, נוכח הטלטלה שעוברת על מדינת ישראל מאז היום המר והנמהר של השבעה באוקטובר".

לדבריהם, "לא יעלה על הדעת שבשעה שמאות אלפי חיילות וחיילים עסוקים בלחימה בעזה, ובהגנה על גבול הצפון, בין במילואים ובין בסדיר, תתקבל החלטה שכזו, לא כל שכן יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות. רבים וטובים, מבין חיילי המילואים שנלחמים בימים אלו, הינם מתמודדים שזנחו את כל עיסוקם על מנת להתגייס, וברי לעין כל שהחלטה על קיום הבחירות בסוף חודש ינואר, פוגעת בהם פגיעה אנושה.

"יתרה מכך, ברור לכולנו, שכן בתוך עמנו אנו יושבים, שלאף אחד מהמתמודדים והמתמודדות בבחירות, אין כרגע את הפניות ואת הרצון לפצוח בקמפיין פוליטי, בה בשעה שכל יום מגיעות ידיעות מרות על נפילת חיילנו בקרבות, ובידי החמאס נמצאים ונמצאות 138 חטופים וחטופות שמצבם כלל לא ידוע. האם כבודו מצפה שבשעה שעל לוחות המודעות מופיעות מודעות אבל, יתנוססו במקביל מודעות הקוראות להצביע למועמדים לבחירות. האם כבודו סבור שזה הזמן לעסוק בפוליטיקה? עד כמה ניתן להיות מנותק מהמתרחש במדינת ישראל?".

חברי המועצות והמועמדים קוראים לשר לחזור בו מההחלטה ולכנס את ועדת הפנים עם סיום המלחמה על מנת לקבוע תאריך ראוי לבחירות. בתוך כך אציין כי ישנם מועמדים נוספים שמתנגדים לקיום הבחירות במועדן הנוכחי אך לא חתומים על העצומה.

"זו פגיעה בדמוקרטיה ובזכות לבחור ולהיבחר"

יוסי שלום, יו"ר יש עתיד בחיפה: "המלחמה פרצה בעיצומה של מערכת הבחירות. מיום הראשון הפכנו את המטה שלנו לחמ"ל מלחמה שסייע ועזר לחיילים ומפונים. במקביל 3 מתוך החמישייה הראשונה גויסו למילואים. הבחירות חשובות מאוד אבל אי אפשר לקיים את אותם בזמן מלחמה, שמועמדים שלנו עדיין מגויסים, שכמעט בכל בית יש קרוב שמגויס למערכת הביטחון, אין לאנשים ראש לזה עכשיו. אנחנו נמצאים בשטח כל יום ומדברים עם אנשים ומבינים כמה זה רחוק מהם כרגע".

יוסי הניג, יו"ר הציונות הדתית בחיפה: "לקיים את הבחירות המוניציפליות בזמן מלחמה זו פגיעה במשרתי המילואים ובבוחריהם ובהגינות. מדינת ישראל נמצאת במלחמה ומתמודדים רבים, פעילים וכמובן הבוחרים נמצאים במילואים ולקיים את הבחירות בעת הזאת, זה ניתוק. המרוויחות הישירות מקיום הבחירות ב-30.1 אלו המפלגות הערביות והמפלגות החרדיות".

הילה שלם רובין, יו"ר סיעת הילה שלם והתושבים בקריית אתא: "אנו בשעת מבחן מנהיגותית, ולא סתם מנהיגותית אלה מנהיגות ערכית! האם אנחנו רואים מה שנוח לנו או אכפת לנו בחברנו המגויסים שנלחמים למעננו ולא יכולים להתמודד כראוי באופן שווה והגון כנאמר באותה הרוח מוזילים מערך הלחימה וההתנדבות כנראה שכחו את הערך 'אהבת לרעך כמוך'. אם מדברים על דמוקרטיה זוהי פגיעה אמיתית בדמוקרטיה המקומית נפגעת הזכות לבחור ולהיבחר. לא ניתן ללובי ראשי העיר לעשות מחטף בחירות. קיום בחירות מקומיות בינואר 2024 זה ניתוק מהמציאות ופגיעה בציבור התושבים.

"בתקופה כזו, בה הלחימה עדיין מתקיימת, 137 חטופים עדיין בשבי החמאס והכלכלה במצב מאוד בעייתי לקיים בחירות מקומיות זה חסר אחריות. בתקופה כזו השלטון המקומי צריך להתמקד אך ורק בציבור התושבים, בחוסן הקהילתי, בהכנות לחירום ולשמור על התקציבים למען התושבים. הבחירות המקומיות לא מעניינות את התושבים ובצדק! זאת סוגיה סופר ערכית ועליה אנו נלחם למען התושבים ולמען חברינו המתמודדים בעזה".

דוד שחר, המועמד לראשות העיר טירת כרמל: "אני רב סרן במילואים, כך גם מספר 3 ברשימה שלי רוני לניאדו, גם מספר 5 דדי כהן נמצא במילואים וכך גם יועץ התקשורת שלי. איך בזמן מלחמה ניתן לקיים בחירות? אנחנו עדיין קוברים את מתינו, הולכים לבקר את הפצועים, והחטופים לא שבו לביתם. יסביר לי שר הפנים בבקשה מה הבהילות? איזה אסון יקרה אם הבחירות ידחו בחצי שנה? בחירות עכשיו זה חוסר צדק וחוסר שוויון".

לסיכום, בחירות עושים כשהלוחמים חוזרים הביתה

האמת צריכה להיאמר, אין דחיפות לערוך בחירות מקומיות בעת המלחמה, בפרט שזה בא על חשבון הערכים, המוסריות והמילואימניקים היקרים שמתמודדים לבחירות המקומיות ולהם יאה לנצח.

נוכח נסיבות אלו ומאחר שחלק מהדברים התבהרו, הרי שאין שום סיבה שלא לשוב ולדון בכובד ראש בהתחשב במכלול הנתונים בקביעת מועד חדש והגיוני לבחירות לרשויות המקומיות תוך מציאת איזון ראוי בין הרצון לקיים הליך דמוקרטי שוויוני וראוי, לבין שמירה על שגרת החיים המוניציפאליים ומתן אפשרות אמיתית לציבור להתאושש, הן נפשית והן כלכלית מרעידת האדמה שהתרחשה במדינת ישראל.

אשר על כן על שר הפנים לחזור מהחלטתו, לאפשר למדינת ישראל לסיים את מלחמת חרבות ברזל, בהתאם ליעדים שהוצבו, ולהניח לפוליטיקה. עת מלחמה היא, והמשאבים, כל המשאבים צריכים להיות מופנים לשם. עם סיום המלחמה, תתכבד ותתכנס ועדת הפנים, ותקבע את התאריך הראוי לבחירות. ההחלטות שהתקבלו במסגרת החוק, אינן בבחינת 'כזה ראה וקדש', ובהחלט ניתנות לשינוי, ואף ראוי שישתנו. ובתקווה שנזכה לחזות בביאת משיח צדקנו עוד קודם הבחירות, במהרה בימינו, אמן ואמן.

אשמח לשמוע את דעתם בתגובות למטה.