מרוץ הסמכויות בין בית המשפט לבית הדין בשיאו

 בית המשפט דוחה ערעור בנושא מזונות קטינים- המרוץ נמשך המאבק עדיין לא תם 

 השופט שאול שוחט קובע: בית המשפט לענייני משפחה נהג כשורה כשהותיר את ההכרעה בידי בית הדין הרבני, בהתאם להלכת פלמן . עם התרת הסמכות מגיעה גם ההבנה כי מאבק הסמכויות עדיין נמשך . כך לפחות זה מרגיש עד שתגיע הכרעת בג"ץ בעניין .

פסיקה חשובה של בית המשפט המחוזי בתל אביב קובעת כי אין להתערב בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה אשר נמנע מלדון בסוגיית המזונות של קטינים, והעדיף להותיר את הסוגיה להכרעת בית הדין הרבני. השופט שאול שוחט הבהיר כי החלטתו נובעת מהצורך לשמור על עקרון כיבוד הערכאות ולמנוע כפילות משפטית, כפי שנקבע בהלכת פלמן.

הרקע להליך המשפטי בני זוג יהודים שהתגרשו בשנת 2024 וניהלו מאבק משפטי על מזונות ילדיהם הקטינים. האם הגישה לבית המשפט לענייני משפחה תביעה רכושית, ובהמשך כרכה בתביעת הגירושין שהגישה לבית הדין הרבני גם את נושא מזונות הילדים. האב התנגד לדיון במזונות בבית הדין הרבני בטענה שהנושא אינו ניתן לכריכה. בעקבות זאת, הוא ביקש מבית המשפט לענייני משפחה לקבוע כי הסמכות נתונה לו.

בית המשפט לענייני משפחה החליט להמתין להכרעת בית הדין הרבני בסוגיית הסמכות. בית הדין פסק מזונות זמניים אך לא הכריע מפורשות בסוגיית הסמכות. האב, שטען כי בית הדין חרג מסמכותו בכך שפסק מזונות מבלי להכריע בנושא הסמכות העניינית, הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, שנדחה.

  מירוץ הסמכויות 

בין שתי ערכאות משפטיות המקרה הנוכחי ממחיש את אחד האתגרים המשפטיים המרכזיים בתחום דיני המשפחה בישראל "מירוץ הסמכויות" בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני. תופעה זו מתרחשת כאשר בני זוג פונים לערכאות שונות בתקווה להשיג יתרון טקטי.

בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני מחזיקים כל אחד בסמכות ייחודית בתחומים מסוימים, אך במקרים מסוימים ישנה סמכות מקבילה. למשל, בענייני גירושין עצמם הסמכות מסורה לבית הדין הרבני, אך נושאים כלכליים נלווים, כמו מזונות קטינים, מצויים תחת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. הלכת פלמן קובעת כי כאשר נושא מסוים נכרך בתביעת גירושין, יש לבחון האם הכריכה נעשתה כדין והאם נושא הכריכה בר-תוקף מבחינה משפטית.

הכרעת השופט שוחט והשלכותיה השופט שאול שוחט דחה את הערעור וקבע כי אין הצדקה לסטייה מכלל כיבוד הערכאות במקרה זה. לדבריו, העובדה שבית הדין פסק מזונות זמניים אינה מהווה קביעה חד משמעית של סמכותו לדון בתביעה העיקרית.

בהכרעתו, השופט חזר על עקרונות מרכזיים בהלכת פלמן, המדגישה כי כאשר טרם ניתנה הכרעה ברורה בסוגיית הסמכות, הערכאות חייבות לכבד זו את זו. כלל זה נועד למנוע מצבים של פסקי דין סותרים ולהבטיח יציבות משפטית. במקרה זה, בית הדין הרבני טרם הכריע אם יש לו סמכות לדון במזונות, ולכן בית המשפט לענייני משפחה היה רשאי להמתין להחלטתו.

משמעות רחבה יותר של פסק הדין פסיקה זו מחזקת את העיקרון כי אין מקום לניהול מאבקים משפטיים מיותרים בין הערכאות, וקובעת כי על בעלי הדין לכבד את סמכות כל אחת מהערכאות ולא לנסות לעקוף החלטות קיימות. היא גם מבהירה כי לא בכל מקרה ניתן להכתיר את פעולת בית הדין הרבני כהשתלטות על סמכות בלתי לו.

מירוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה צפוי להמשיך להוות סוגיה מרכזית בדיני המשפחה, אך פסק דינו של השופט שוחט מהווה תזכורת ברורה לכך שהלכת פלמן עדיין רלוונטית ומשמשת עקרון מנחה בשאלות של סמכות שיפוט.

קרדיט: צילום: אתר GET-OVER( הרשות השופטת) / השופט שאול שוחט