מהו התפתחותה של הפסיכולוגיה המודרנית ? חלק א.

עמיחי לוי  יועץ זוגי ומטפל רגשי                                                                                                                 יור' "זוגיות" מכון לאבחון וטיפול זוגי/רגשי

במאה ה־21 קל לנו, באופן יחסי, להגדיר מהי פסיכולוגיה, ולציין את מטרות
המחקר שלה.  

במרכז סקירתנו ההיסטורית
עומד עיקרון פשוט, שלפיו לרעיונות נודעת חשיבות רבה. תולדות הפסיכולוגיה
מאופיינות בוויכוחים סוערים על מהות התכנים שלה ועל שיטות המחקר
המתאימות ביותר למדע העוסק בתודעה ובהתנהגות.

סקירתנו ההיסטורית תוצג בשתי רמות ניתוח. בחלק זה של הסקירה
נתוודע לאותה התקופה בהיסטוריה שהונחו בה כמה מן היסודות החשובים
ביותר של הפסיכולוגיה המודרנית, ותוכלו לעמוד מקרוב על המאבק הרעיוני
שהתרחש באותה העת. בחלק השני בכתבה הבאה  נתאר ביתר הרחבה שבע גישות, שצמחו
בתקופה המודרנית. לגבי שני החלקים תוכלו לתאר לעצמכם את הלהט
האינטלקטואלי שליווה את התפתחותן של התיאוריות השונות

היסודות ההיסטוריים של הפסיכולוגיה:

"לפסיכולוגיה עבר ממושך אבל היסטוריה קצרה" כתב הרמן אבינגהאוס
אחד מראשוני הפסיכולוגיה הניסויית.
במשך שנים שאלו אנשי רוח שאלות חשובות על טבע האדם כיצד הוא תופס
את המציאות, מה טיבה של התודעה ומה מקור השיגעון אבל לא עמדו
לרשותם האמצעים להשיב על שאלות אלה. נסו להיזכר בשאלות היסוד שהציגו
הפילוסופים היוונים הקלאסים: סוקרטס, אפלטון ואריסטו במאות הרביעית
והחמישית לפני הספירה. הפסיכולוגיה המערבית רואה את שורשיה בדיאלוגים
של אנשי רוח גדולים אלה, אף־על־פי שצורות מסוימות של פסיכולוגיה התקיימו
במסורות היוגה ההודית, שעסקו בשאלות, כמו: כיצד פועלת התודעה? מה טיבו
של הרצון החופשי? ומהם יחסי הגומלין בין אזרחים יחידים לבין הקהילה
או המדינה שלהם?

בשלהי המאה ה־19 התחילה הפסיכולוגיה לצמוח כתחום
דעת, כאשר חוקרים יישמו את טכניקות המעבדה שהיו מקובלות במדעים
אחרים, דוגמת פיזיולוגיה ופיזיקה כדי לחקור את שאלות היסוד שהעסיקו
את הפילוסופים.

דמות מפתח בהתפתחות הפסיכולוגיה המודרנית היה וילהלם וונדט אשר ייסד בשנת 1879 ,                         בלייפציג שבגרמניה, את המעבדה הרשמית הראשונה, שעסקה בפסיכולוגיה ניסויית.                                          וונדט אמנם הוכשר כפיזיולוג, אבל במהלך הקריירה שלו התחלפה התעניינותו                                       משאלות בענייני גוף לשאלות בענייני תודעה.                                                                                                הוא רצה להבין את התהליכים העומדים בבסיס החישה
והתפיסה ואת מהירותם של תהליכים מנטליים פשוטים. קודם שייסד את
המעבדה הפסיכולוגית שלו, השלים וונדט מחקרים שונים ופרסם מהדורה
ראשונה, מבין מהדורות נוספות, של ספרו עקרונות הפסיכולוגיה הפיזיולוגית
עם הקמת המעבדה בלייפציג התחיל וונדט להכשיר את
תלמידי המחקר הראשונים בתחום החדש, פסיכולוגיה, והם ייסדו מאוחר יותר
מעבדות פסיכולוגיות משל עצמם במקומות שונים ברחבי תבל.

זמן קצר לאחר שהפסיכולוגיה תפסה את מקומה כתחום דעת נפרד, החלו
להופיע מעבדות פסיכולוגיות באוניברסיטאות ברחבי אמריקה הצפונית,
הראשונה מביניהן באוניברסיטת ג'ון הופקינס ב־1883 .השפעתו של וונדט
ניכרה לא פעם במעבדות אלה. לדוגמה, לאחר שלמד אצל וונדט, ייסד אדוארד
טיצ'נר מעבדה באוניברסיטת קורנל ב־1892 ,והיה לאחד
הפסיכולוגים הראשונים בארצות־הברית. ואולם, בערך באותו הזמן, פיתח
ויליאם ג'יימס  פרופסור צעיר לפילוסופיה מאוניברסיטת
הרווארד, שלמד רפואה והתעניין מאוד גם בספרות ובדת, אסכולה אמריקנית
ייחודית. ג'יימס, אחיו של הסופר הדגול הנרי ג'יימס, פרסם ספר של שני כרכים:
עקרונות הפסיכולוגיה שנחשב בעיני מומחים רבים כטקסט
הפסיכולוגי החשוב ביותר שנכתב אי פעם. זמן קצר לאחר מכן, ב־1892 ,ייסד
ג' סטנלי הול את האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה.

ב־1900 פעלו בצפון אמריקה יותר מ־40 מעבדות פסיכולוגיות עם צמיחת                                            הפסיכולוגיה התעורר  ויכוח על התכנים ועל שיטות המחקר
הראויים לתחום הדעת החדש. הוויכוח הגדיר כמה סוגיות, המעסיקות את
עולם הפסיכולוגיה גם בימינו. אנו נתמקד במתח שבין הסטרוקטורליזם לבין
הפונקציונליזם.

סטרוקטורליזם: תוכנה של התודעה
היכולת הגלומה בפסיכולוגיה לתרום תרומה ייחודית לעולם הידע התחוורה
כאשר הפכה מדע, המבוסס על ניסויים במעבדה. בניסויי המעבדה של וונדט
נתבקשו המשתתפים להגיב תגובות פשוטות לומר כן או לא, ללחוץ על כפתור
לגירויים שהוצגו להם, בתנאים שהשתנו בעזרת מכשירי המעבדה השונים.
מכיוון שהנתונים נאספו בתהליכים שיטתיים ואובייקטיביים, צופים בלתי
תלויים היו יכולים לחזור על הניסויים ולקבל אותן התוצאות. דגש על השיטה
המדעית והקפדה על מדידה מדויקת וניתוח סטטיסטי של הנתונים
אפיינו את המורשת הפסיכולוגית של וונדט.

גם טיצ'נר, שהביא את הפסיכולוגיה של וונדט לארצות־הברית, תמך בשימוש
בשיטות מדעיות לחקר התודעה. השיטה שלו לחקר מרכיבי החיים המנטליים
המודעים נקראה בשם אינטרוספקציה. על־פיה, האדם בודק, בשיטתיות, את
מחשבותיו ואת תחושותיו ביחס לחוויות חושיות שהוא חווה. טיצ'נר הדגיש את
ה"מה" של התוכן המנטלי יותר מאשר את ה"למה" או ה"איך" של החשיבה.
גישתו נודעה בשם סטרוקטורליזם חקירת המבנה המנטלי וההתנהגות.
הסטרוקטורליזם התבסס על ההנחה, שלפיה אפשר להבין את כל החוויות
המנטליות האנושיות כצירוף של מרכיבים בסיסיים. גישה זו חתרה
לחשוף את המבנה החבוי של התודעה האנושית באמצעות ניתוח היסודות                                               המרכיבים את החישה  וחוויות אחרות היוצרות את החיים המנטליים של
היחיד.

פסיכולוגים רבים מתחו ביקורת על הסטרוקטורליזם משלוש בחינות:
1 ) הוא רדוקציוניסטי,שכן הוא מצמצם את כל החוויות האנושיות המורכבות
לכדי תחושות פשוטות;

2 ) הוא עוסק בחלקים בלבד, שכן הוא שואף לחבר
אלמנטים או יסודות לשלם, ואינו חוקר ישירות התנהגויות מורכבות או שלמות;
3 ) הוא מבוסס על התודעה, שכן הוא חוקר רק דיווחים מילוליים של תודעה
אנושית מודעת, ומתעלם מחקר בני אדם שאין להם היכולת לתאר את החוויות
הפנימיות שלהם, ביניהם ילדים ופגועי נפש, וכן מתעלם מחֶקר בעלי חיים.

הפסיכולוג הגרמני מקס ורטהיימר הציע אחת מן החלופות
החשובות לסטרוקטורליזם. גישתו התמקדה בדרך שבה התודעה מבינה חוויות
רבות כגשטאלט תבניות מאורגנות שלמות ולא כסכום של חלקים פשוטים.
לדוגמה, חוויית הציור היא יותר מאשר סכום מריחות אחדות של צבע.                                                ,פסיכולוגיית הגשטאלט ממשיכה להשפיע על חקר התפיסה גם כיום.

ביקורת שנייה שנמתחה על הסטרוקטורליזם מקורה בפונקציונליזם, שבו נדון
עתה.  פונקציונליזם: תודעה עם מטרה

ויליאם ג'יימס הסכים עם טיצ'נר על מרכזיותה של התודעה בחקר הפסיכולוגיה.
ואולם, על־פי ג'יימס, חקר התודעה לא הצטמצם ליסודות, למרכיבים ולמבנים;
התודעה זורמת בלא הרף ומקיימת יחסי גומלין מתמידים עם הסביבה.
התודעה האנושית מְקִלה על היחיד את ההסתגלות לסביבה; לפיכך, פעולותיהם
ותפקידיהם של התהליכים המנטליים הם החשובים ולא תוכני התודעה.
הפונקציונליזם ראה חשיבות עליונה בהרגלים שנלמדו, ואשר מאפשרים
לאורגניזמים להסתגל לסביבתם ולתפקד היטב. על־פי הפונקציונליסטים,
השאלה המרכזית שיש לענות עליה במחקר היא: "מהי הפונקציה או המטרה
של כל פעולה התנהגותית"?

אבי אסכולת הפונקציונליזם בארצות־הברית היה
הפילוסוף האמריקני ג'ון דיואי הוא הדגיש את השימושים
המעשיים של התהליכים המנטליים ותרם תרומה של ממש לחינוך. התיאוריות
של דיואי נתנו תנופה לחינוך הפרוגרסיבי בבית הספר הניסויי שלו ובמקומות
רבים אחרים בארצות־הברית: "הלמידה באמצעות שינון נזנחה לטובת הלמידה
באמצעות עשייה, ואנו מצפים שלמידה זו תעודד סקרנות אינטלקטואלית
ותקדם את ההבנה .
אף־על־פי שג'יימס האמין בהתבוננות יסודית, הוא הפחית מערכן של שיטות
המעבדה הקפדניות של וונדט. על־פי תפיסתו של ג'יימס, יש בפסיכולוגיה מקום
לרגשות, לעצמי, לרצון, לערכים ואפילו לחוויה דתית מיסטית. הפסיכולוגיה שלו
מבחינה בייחודיותו של כל אדם; ייחודיות שאי־אפשר לצמצמה לכדי נוסחאות
או ציוני בחינות. לפי ג'יימס, מטרת הפסיכולוגיה טמונה בהסבר ולאו דווקא
בבקרה ניסויית 

מורשתן של שתי הגישות על אף ההבדלים ביניהן,

התובנות של אנשי הגישה הסטרוקטורליסטית ואנשי
הגישה הפונקציונליסטית גם יחד יצרו סביבה אינטלקטואלית, שאִיפשרה
לפסיכולוגיה בת זמננו לפרוח. פסיכולוגים כיום בוחנים גם את מבנה
ההתנהגות וגם את תפקודה. חשבו על תהליך הפקת הדיבור. נניח שאתם
רוצים להזמין חבר לצפות עמכם במשחק גביע המדינה בכדורגל. כדי לעשות
זאת, המילים שתפיקו משחק, אתנו, היום צריכות לשרת את התפקוד
המתאים [הפונקציה], והמבנה התחבירי שלהן גם הוא צריך להיות נכון.

כמובן שלצירוף המילים: "לצפות רוצה במשחק היום אתנו אתה?" לא תהיה
תועלת. כדי להבין כיצד נוצר הדיבור, החוקרים בודקים את הדרך שבה דוברים
מתאימים משמעויות [פונקציות] למבנים הדקדוקיים והתחביריים של שפתם.