כיצד נתקשר עם בן הזוג שלנו בצורה נכונה ?

אימגו- דימוי אודות אהבה וקשר, הקיים באופן לא מודע בתפיסתנו

תיאורית האימגו נוצרה בשנות השמונים של המאה ה- 20 בארה"ב, ע"י ד"ר הארוויל הנדריקס, אשר לפרסום ספרו "לבסוף מוצאים אהבה" בשנת 1988, הייתה השפעה רבה בשדה הטיפול והייעוץ הזוגי. את השם אימגו, לקח הנדריקס מהמילה הלטינית ל"דימוי". תיאורית האימגו אומרת כי כל אחד ואחת מאיתנו, מביאים כנדוניה למערכת הזוגית שלנו, אלבום גדול מלא תמונות בשם : "מה זו אהבה". באלבום הזה נמצא תמונות של כל מי שטיפל בנו מהרגע בו הגחנו לאוויר העולם. כך נמצא שם את כל דרכי האהבה והקשר, של המטפלים בנו כלפינו ואחד כלפי השני, רגעים טובים ומתוקים, אך גם מפחי נפש ואכזבות. הפאזל הזה, המורכב מכל התמונות, הוא האימגו – הדימוי הקיים במוחנו, ומשפיע על בחירת בני הזוג שלנו.

טעות נפוצה היא לחשוב, שיש לנו רשימה של תכונות על פיה אנו בוחרים בן-בת זוג: בחור יפה, חכם, שנון, נדיב, ספונטאני…בחורה צנועה, בעלת חוש הומור, עשירה, אוהבת טבע….. תיאורית האימגו אומרת כי מי שעושה את הבחירה הוא הלא מודע שלנו. הלא מודע רוצה אותנו אנשים שלמים מבחינה רגשית ורוחנית, רוצה שנחיה חיים מלאים. רואה בזוגיות כבר מתהליך הבחירה חלק מרכזי וחשוב במסע לחיים מלאים.

כאשר אנו באים לבחור את בני הזוג, המוח שלנו יכול רק לבחור מישהו שהוא מזהה, וכיצד הוא מזהה? על פי הדימוי הזה, הקיים במוחנו. כך שבסופו של יום, נמצא את עצמנו עם מישהו שיהיה בו איזה שהוא שילוב של התכונות הטובות והרעות של ההורים שלנו, ושל מטפלים נוספים שהיו עימנו בשנותינו הראשונות.

אם תשאלו, איך איננו שמים לב לכך? התשובה היא השלב הרומנטי שקיים במיוחד לשם כך, כדי שלא נראה את הדמיון הזה ונירתע ממנו. בשלב הרומנטי אנו מלאים בחומרים כימים שונים ובהורמונים המראים לנו רק את הטוב והנפלא. שלב זה נועד ליצור את אותו הדבק שיחבר אותנו ביחד ויאפשר לחוש ולזכור את הפוטנציאל הגלום בזוגיות .ועם זאת הייעוד הוא לסיים הילדות ולהתרפא ממנו.

אנו נולדים לקשר, נפצעים בקשר, והריפוי מתרחש בקשר

תיאורית האימגו מדברת על כך שאדם אינו חי לבדו, כי אם נועד להיות בקשר. מהרגע שאנו נולדים אנו זקוקים לידיים החמות והאוהבות, ולמבט המתפעל והמעריץ של המטפלים בנו. אם הורינו היו מלאכים, והיו מסוגלים לתת לנו את כל מה שאנו צריכים, ברגע בו אנו זקוקים לו, ובדיוק בכמות אותה אנו צריכים, הכל היה מתנהל כהלכה. משום שמלאכים יש רק בשמים, והורינו אינם מסוגלים לתפקוד המושלם הזה, אנו נפצעים אי שם כבר בתחילת הדרך. היופי של האימגו, הוא בכך שהוא אומר כי באנו לעולם בקשר, אנו נפצעים בקשר, אבל גם התקווה – הריפוי, יקרה בתוך קשר.

האימגו מדבר על המרחב הזוגי – הגן הזוגי- בו יתרחש הריפוי, אם רק נלמד איך לטפח אותו, ליצור בו ביטחון ולשמור עליו. ההשקעה והמחויבות לקידוש המרחב הזה ולטיפוחו, הם המוקד של תשומת הלב בשיטת האימגו, כנאמר במסכת סוטה: "איש ואישה זכו – שכינה ביניהם, לא זכו – אש אוכלתם".

מטפל האימגו, הוא מומחה לאריגת ביטחון במרחב הזוגי. הוא משמש מעין מאמן, המנחה ומלמד את בני הזוג את מלאכת אריגת הביטחון החיוני עבורם כדי לגדול ולהתפתח,ולהביא לידי ביטוי את הפוטנציאל, השמחה והחיוניות של כל אחד מהם, ושל הזוגיות שלהם במלואם.

טיפול אימגו- מה הייחודיות שבו ?

אחד הדברים שאנו לא תמיד יודעים לעשות זה לאהוב את בן זוגנו באופן שהוא רוצה להיות נאהב על ידינו. לרוב את מה שהוא-היא הכי יזדקקו מאתנו לא תמיד נדע לתת. אם נלמד לעשות זאת לא רק שניתן לבן-בת זוגנו "מתנה", אלא שניתן לעצמנו מתנה של התפתחות. נלמד להשתמש ב" שרירי אהבה" מפותחים, כאלה אותם ניוונו משך השנים….

טיפול אימגו מתייחס לכל מה שקורה בקשר הזוגי ולקונפליקט, כהזדמנות לצמיחה של בני הזוג ביחד, זה בעזרתו של זה, ואמצעי לרכוש את כל מה שמערכת היחסים זקוקה לו כדי להתקיים בבטחה ובאינטימיות ולהירפא. בני הזוג לומדים לנקות את מרחב היחסים ולא להשאיר בו תחושות לא נעימות של מתח, כאב, עלבון, כעס שמצטברים.

באמצעות השימוש בדיאלוגים שונים ומובנים שבהם אחד מבני הזוג מדבר ו"שולח" את דברו והשני מקשיב, משמש "מיכל", ולא מגיב, בני הזוג לומדים להתנהל באופן שמפחית את התגובתיות האוטומטית, בונה קשר מודע, שמהווה מנוף לאינטימיות חדשה. הדיאלוגים מאפשרים להכיר את הצרכים של בן-בת הזוג, להם הוא זקוק למענה כדי לרפא את פצעי העבר. ביומיום הצרכים הזוגיים הרבה פעמים מוצאים ביטוי בסוג של "תלונה" כלפי בן הזוג "אתה אף פעם לא מפרגן לי"….בני הזוג "נאבקים" כי הם רוצים לחוש "חיים", הם רוצים לחוש תשוקה, רוצים לחוש "שאתה ואני נהיה צוות מנצח". הזעקה שיוצאת מגרונם בקשר היא אודות תחושה שהקשר סדוק .אין בו מספיק "ביטחום". (בטחון וחום)

בטיפול אימגו בני הזוג לומדים להפוך תסכול לבקשה, ובכך להביא לקשב אחר של בן הזוג כלפיהם. טיפול אימגו מאמן את בני הזוג להגיע למחוזות שמעבר ל"מאבקי הכוח"- להתכווננות שיוצרת תשתית לקשר בטוח ואוהב. טיפול אימגו בצורה שונה וייחודית ממיר את ה"מאבק" לכוח חיובי הדוחף ומוביל לשינוי, בדרך לחיים מספקים ומאושרים.

דיאלוג האימגו- הכלי הבסיסי עליו מושתת הטיפול

בתוך ארגז הכלים המשוכלל שטיפול אימגו מצייד בו את בני הזוג, נמצא הכלי החשוב ביותר והוא הדיאלוג.
בחיים היומיומיים אנו אוהבים לרב להשמיע את עצמנו יותר מלשמוע, ויותר מכל להיות צודקים. בזוגיות אנו אוהבים להתווכח, להתפלפל, לנהל דו-שיח כמו פינג פונג- אחד מדבר השני מגיב, וחוזר חלילה….הרבה פעמים נאהב להשמיע את המילה האחרונה. דיאלוג האימגו מכשיר אותנו להקשיב בדרך מאד אחרת ולייצר סבלנות אמיתית "לדעת" את בן-בת זוגנו. ככה נמצא שנכנסת אודותיו-אודותיה אינפורמציה חדשה שבכלל לא ידענו אותה, למרות שאנו חיים ביחד. פתגם עתיק אומר : " כשנדמה לי שאני כבר מכירה אותך אני ממיתה את נוכחותך בקירבי". דיאלוג האימגו מאפשר לנו לשבור את אותם דגמי חשיבה מקובעים זה אודות השני. להוציא את האחר מלהיות אסיר השיפוטיות שלנו.

כל אחד מבני הזוג הוא עולם בפני עצמו. הדימוי של דיאלוג האימגו הנקרא הדיאלוג ההתכוונותי , הוא הדימוי של "מעבר הגשר לארצו של האחר…", אנו מבקרים ב"ארץ" של בן זוגנו עם סקרנות, כשמשאירים מאחור את כל מה ששיך לארץ שלנו- הדעה שלנו, האמת שלנו, התגובה שלנו לדברי השני. אנו מתאמנים לפתוח את לבנו בקשב רב לחוויות של השני אותנו. איך זה להיות בנעליים של בן זוגנו… זה ממש דורש אמון רב כי זה קשה לנו לעשות. קשה לנו לקבל את השונות שלנו זה מזו. את היותנו אנשים שונים בזוגיות. "האם כשאקשיב לך איאלץ להסכים אתך או לוותר על העמדה שלי ??" הדיאלוג מאפשר להבין שזוגיות אינה אודות הסכמה בהכרח, אלא אודות הניסיון להבין. אם נכיר במציאות האחר לא בהכרח נצטרך לוותר על המציאות עפ"י ראייתנו.

איך נראה הדיאלוג הלכה למעשה

דיאלוג האימגו בנוי משלושה שלבים עיקריים ומהותיים: שיקוף, אישוש, אמפטיה.

השיקוף : השיקוף הוא תהליך של הקשבה עמוקה לבן השיח שלנו , והדהוד דבריו בדיוק כפי שנאמרו. גם המנגינה בה נאמרו הדברים היא אותה המנגינה הנשמעת בשיקוף.
בשיקוף את השני אנו משהים זמנית את התגובות שלנו, המחשבות שלנו על הנאמר, בניסיון להיות לגמרי "בארצו של השני" ולהקשיב לנקודת מבטו.

חוקר מח בשם ד"ר דניאל סיגל טוען שפעולה לכאורה פשוטה זו ממש מייצרת חיבור של נוירונים חדשים במח. השיקוף מהווה מרכיב כה חיוני בהתפתחות הקשר. השיקוף יכול להישמע כך: " שמעתי שאת אומרת שאתמול בלילה כשחזרתי מהעבודה מאוחר והתיישבתי במהירות במחשב מבלי לשאול לשלומך ואיך עבר היום שלך, הרגשת התעלמות ממני וחוסר התעניינות בך. האם שמעתי אותך?" השיקוף והשאלה האם שמעתי אותך, מאפשרים לשולח לשמוע בשנית את אשר אמר/ה ולשלוח שוב את המסר, עד אשר הוא נשמע במדויק, כפי שהיה רוצה שיישמע. הקשבה מדויקת של הפרטנר שלנו עושה לנו ממש טוב.

בתוך הקשר הזוגי אנו לא רק זקוקים שיקשיבו לנו, אלא שבן זוגנו יוכל למצוא הגיון בדברינו. שינסה להבין אותנו ונקודת המבט השונה שלנו. לשם זה בא האישוש: המותח שריר שמתרגל את ההכרה שיש יותר מאמת אחת, או דרך אחת שהיא ההגיונית להסתכל על העולם. אנו מאוששים את דברי השולח. מפתחים את המיומנות לתקשר שאנו יכולים להבין את נקודת מבטו, שלפרספקטיבה שלו/ה יש הגיון, גם אם המבט שלנו על הדברים הוא אחר.

כמו כן לקיחת אחריות על אשר אנחנו גורמים לבן-בת זוגנו להרגיש.
האישוש נשמע כך : " אני בהחלט יכול להבין על מה את מדברת….אני ממש יכול להבין שכשחזרתי אתמול מיום שלם של עבודה מאוחר, וכשכבר חזרתי הביתה ובחרתי להתיישב במהירות מול המחשב ללא שום התעניינות שלי בך ואיך עבר יומך, התעלמתי ממך ונתתי לך תחושה קשה של חוסר ענין בך. האם הבנתי אותך ?" כאן השני מוזמן לאמר : " כן הבנת, או הבנת את הרב, אבל חשוב לי שתבין גם ש…." עד אשר השולח ירגיש לגמרי מובן.

האמפטיה : האמפטיה היא היכולת לשער מה השני מרגיש לגבי החוויה אותה תיאר לנו. בעוד האישוש הוא אודות היכולת להבין את הנאמר, האמפטיה היא אודות היכולת לחוש את השני בתחושותיו. היא מאפשרת רמה נוספת של קירבה ואינטימיות. האמפטיה יכולה להישמע כך: " אני יכול לתאר לעצמי שכשהגעתי אתמול הביתה והתיישבתי ישר ליד המחשב מבלי לשאול לשלומך הרגשת עלבון, חסרת חשיבות, זנוחה, לא מעניינת….האם זה מה שהרגשת "?

כמובן שבן השיח יכול לאשר, להוסיף או לתקן….

השיקוף, האישוש והאמפטיה הם המרכיבים העיקריים של דיאלוג האימגו.

בין השיקוף והאישוש ישנו חלק של סיכום שהוא איסוף כל הדברים שנאמרו לכלל סיכום ממצא.

כל דיאלוג כזה אשר מתרחש בחדר הטיפולים בונה עוד נדבך של תחושת בטחון בקשר הזוגי : " בן הזוג שלי ממש הבין אותי כעת ". החוויה הנרכשת הזו החוזרת שוב ושוב במהלך הטיפול, יוצרת דרך חדשה לאהבה.