בית המשפט פוסל צוואה שוויונית

רקע המקרה

המנוחה, ניצולת שואה ילידת 1926, הלכה לעולמה בגיל 96. במהלך חייה היא ערכה שתי צוואות עיקריות: הראשונה ב-2012, שהורישה כמעט את כל רכושה לבת אחת, והשנייה ב-2020, שחילקה את הירושה באופן שווה. לאחר מותה, פרץ סכסוך בין הבנות איזו צוואה תקפה?

האחות שקיבלה רק שקל בצוואת 2012 ביקשה לקיים את צוואת 2020 וטענה שהיא משקפת את רצון האם. לדבריה, מומחה פסיכיאטרי קבע שהאם הייתה כשירה לערוך את הצוואה המאוחרת. מצד שני, האחות שזכתה בצוואה הראשונה טענה שהאם הוכרזה פסולת דין בשנת 2018, והדגישה שמצבה הקוגניטיבי רק הלך והחמיר.

עדויות מנוגדות: בית המשפט בחן חוות דעת רפואיות שסיפקו שתי הבנות. מומחית אחת ציינה שהאם סבלה מבלבול והזיות מאז 2018, בעוד שמומחה מטעם האחות שקופחה טען שהיא הייתה כשירה ב-2020. עם זאת, אותו מומחה עצמו הודה שב-2017 היא נזקקה לאפוטרופוס כי לא הייתה מסוגלת לטפל בענייניה.

השופט צ'יזיק סיכם: "קשה לקבל שחוות דעת קובעת חוסר יכולת ב-2017, ואז קביעה הפוכה ב-2020, בלי שום ראיה לשיפור במצבה." הוא גם התרשם שהאחות ובעלה היו מעורבים בעריכת הצוואה המאוחרת.

הכרעת השופט: השופט החליט לבטל את צוואת 2020 בגלל ספק בכשירות האם וחשד למעורבות חיצונית. הוא הורה לקיים את צוואת 2012, שבה המנוחה הורישה כמעט את כל רכושה לבת אחת והשאירה שקל לשנייה. ההחלטה התבססה גם על תצהיר של האם שבו נכתב כי בתה האחרת הייתה קרה אליה ולא גילתה עניין מלבד בכסף.

התוצאה: בית המשפט חייב את האחות שקופחה לשלם 15,000 ש"ח הוצאות משפט.