יום ראשון, 08/09/2024
האנשים שלי
עמוד הבית » מעניין

תצפית נדירה באילת: כריש לווייתן ענק נצפה סמוך לחוף

תצפית נדירה ומרגשת במפרץ אילת: כריש לווייתן באורך 4 מטרים, מין בסכנת הכחדה, התגלה סמוך לחוף על ידי פקחי רשות הטבע והגנים • צפו

09:01 ,09/08/23
עמרי עומסי וחן טופיקיאן רשות הטבע והגנים
קרדיט: עמרי עומסי וחן טופיקיאן רשות הטבע והגנים
בואו לכתוב בחבּוּרֶה!

חבּוּרֶה בנויה מתוכן גולשים.
גם אתם מעוניינים לכתוב ולהשפיע?
הצטרפו והעלו עכשיו את התוכן שלכם

הצטרפות

פקחי רשות הטבע והגנים זכו במפגש מפתיע עם כריש ממין כריש לוויתן בגודל כ 4 מטרים בחוף הצפוני במפרץ אילת במסגרת סיור פיקוח ימי. הפרט נראה במצב טוב.

הכריש מגיע לקרבת החוף במפרץ אילת מדי פעם בחיפוש אחר מזון. במפגש כזה מומלץ לאפשר לו לנוע בחופשיות ולא לגעת בו. כמו כן, חל איסור לפגוע בו עם כלי שייט.

כרישי הלוויתן מוגנים בישראל ובסכנת הכחדה עולמית. כריש לוויתן הנו הדג הגדול ביותר בעולם ואינו נחשב למסוכן לאדם.

ברשות הטבע והגנים מבהירים כי מדובר בערך טבע מוגן. כריש הלוויתן הוגדר גם בספר האדום של IUCN האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע, כמין בסכנת הכחדה, כלומר, בסיכון משמעותי להכחדת המין מהטבע.
הפרט הגדול ביותר שנתפס אי פעם ונמדד בצורה מדויקת היה באורך של מטר ובמשקל של מעל 21.5 טון. טענות לגבי פרטים גדולים יותר שנצפו אינן מבוססות מבחינה מדעית.

למרות גודלו, כריש זה אינו נחשב למסוכן לבני אדם, וצוללים רבים נוהגים ללוותו ואף להיצמד אליו תוך כדי תנועה. הכריש הלווייתני נצפה לעתים קרובות בפיליפינים, בחופי תאילנד, באיים המלדיביים, במערב אוסטרליה, באיי גלאפגוס ואף בים-סוף. הכריש הלווייתני ניצוד לעיתים כחלק מדיג מסחרי או חובבני, לרוב במקומות בהם הוא מתקבץ באופן עונתי. גודל האוכלוסייה נמצא כיום בירידה, ומצב השימור שלו מוגדר כיום על ידי ה-IUCN כמין בסכנת הכחדה.

מין הכריש הלווייתני זוהה לראשונה באפריל 1828, לאחר שפרט בגודל של 4.6 מטרים ניצוד בעזרת צלצל בטייבל ביי שבדרום אפריקה. מאוחר יותר הוא תואר על ידי זואולוג בשם אנדרו סמית', רופא צבאי שהיה מסופח לחיילים בריטיים שהוצבו בקייפטאון. הוא המשיך ופרסם תיאור מפורט יותר של אותו הפרט ב-1849. שמו של הדג, "כריש לווייתני", נובע מהפיזיולוגיה שלו דג זה הוא כריש שגודלו כגודל לווייתן ושמשתמש בטכניקת אכילה דומה לזו של הלווייתן סינון המזון מתוך המים.

קרדיט: עמרי עומסי וחן טופיקיאן רשות הטבע והגנים

קרדיט: עמרי עומסי וחן טופיקיאן רשות הטבע והגנים

חבּוּרֶה מספקת פלטפורמה לכותבי תוכן ואינה אחראית על איכות ואמינות התוכן ובכלל. לדיווח על טעות או הפרת זכויות ולכל דיווח על התוכן לחץ כאן. ייתכן שהתמונות בכתבה יהיו כפופות לזכויות יוצרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות של גיל קוקה
עוד באותו מדור
ajax loader
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
- תוכן בבדיקה טרם עלה לאתר -
האפליקציה שלנו מחכה לכם התקינו עכשיו