אני מאותם אנשים שתקופת הקורונה עשתה להם טוב.

שלום לכולם , אני ניב שקד בן 47 מהקריות .                                                  היה זה ערב שבת , כמה דקות לפני צפירת השבת בשכונת המגורים שלי.

נשענתי על החלון בסלון ביתי והשקפתי על הים.

אני ומשפחתי גרים בקומה שישית והראות משם מדהימה.

לפתע , אני מבחין ביונה רכה וחמודה , נחה בשלוה על מפתן החלון שהיה מרוחק ממני בכמה סנטימטרים בודדים. היא הסתכלה עליי ברכות.

נזכרתי , השבת מתחילה  פרשת נח. שאלתי את היונה , את יודעת איזה יום היום?

וכך , אני מפזז מילים ומנגינה שהתחברו להתחלה של שיר.

מיד זיהיתי שיש פוטנציאל גדול שיהיה שיר טוב.

הקלטתי מהר מהר בטלפון את כל השטויות שיצאו לי מהפה.

כל השבת השתדלתי לא לחשוב על זה , שלא אצור יצירה בשבת חס ושלום.

אך ברגע שסיימתי הבדלה , ניגשתי למחשב , הדלקתי מנועים והתחלתי להקליט

סקיצה ראשונית של השיר נח.

למזלי ושמחתי , יש לי חבר יקר בשם רני ענבר שגר בשומרון.

רני הוא מוסיקאי מחונן ומוכשר בטירוף.

בנוסף גיטריסט , שאני באופן אישי חושב שהוא אחד החזקים ששמעתי.

כך גם חשבתי על סיון גרושתי שהיתה גיטריסטית מחוננת , בעלת שמיעה

מוסיקלית אבסולוטית.

לצערי המאוד רב , סיון נפטרה מהמחלה הארורה לפני שנתיים.

בכל אופן התקשרתי לרני ובקשתי ממנו שיקשיב ל "לחרטוט" שהקלטתי

וביקשתי ממנו שלא יתבייש לומר לי שזה כלום ושום דבר.

להפתעתי הגמורה , רני התחבר מאוד למילים וללחן ומיד התחיל בהפקה ועיבוד

מוסיקלי שהפך לשיר מקסים , לפחות בעיניי, שיר ששימח אותי מאוד מאוד.

האמת , הייתי בטוח שזהו נס חד פעמי , מאחר שאני איש סאונד ולא מוסיקאי כלל.

וגם הפעם טעיתי , השירים התחילו לזרום להם אחד אחרי השניבלי הפסקה.

כיום יש כבר 10 שירים , שכל אחד מהם מרגיש לי כמו ילד ועוד אחד שמצטרף למשפחה.

הילד המתוק שלי ישי (9) זוכר ושר את כל השירים שלי באופן מדהים וכך גם

האחיינים המקסימים שלי. איזה כיף גדול.

ובמיוחד שאת כל השירים שקיבלתי במתנה מהשם יתברך , אני שר ומקדיש בחזרה

לאבינו שבשמיים ישתבך שמו לעד.

אז לפעמים תקופות קשות יכולות להוליד דברים מדהימים ולא , אני לא שוכח

את אחי ואחיותי שנספו בקורונה הארורה.

יהיה זכרם ברוך.