אושר תקציב 2025: גפני "הצלחנו להוריד הרבה מהמיסים"

אמש בשעות הלילה השלימה ועדת הכספים של הכנסת בראשות חבר הכנסת משה גפני את הדיונים לאישור הצעת חוק התקציב לשנת 2025. לאחר דיונים ארוכים ומרתוניים שהתקיימו בשבועות האחרונים, אישרה הוועדה את התקציב שיובא בשעות הקרובות להצבעה במליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית.

התקציב המאושר לחישוב מגבלת ההוצאה הממשלתית עומד על סכום חסר תקדים של כ-620 מיליארד שקלים, המשקף את האתגרים הכלכליים והביטחוניים המורכבים שעמם מתמודדת ישראל בתקופה זו. ניתוח של סעיפי התקציב מצביע על סדרי העדיפויות הלאומיים, כאשר תקציב משרד הביטחון תופס את הנתח הגדול ביותר בעוגת התקציב, ועומד על כ-109.8 מיליארד שקלים.

תקציב הביטחון הגדול משקף את המציאות הביטחונית המורכבת שבה שרויה ישראל, והצורך בהקצאת משאבים משמעותיים לחיזוק יכולות צה"ל והמערכות הביטחוניות האחרות. מיד לאחר הביטחון, ניצב תקציב החינוך כתחום השני בגודלו בתקציב המדינה, עם הקצאה של למעלה מ-92 מיליארד שקלים, המעידה על החשיבות שמייחסת הממשלה למערכת החינוך.

יושב ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני, התייחס לתהליך אישור התקציב ואמר: "מדובר בתקציב לא קל בתקופה לא קלה, עשינו הכל והצלחנו בסופו של דבר להוריד הרבה מהמיסים שהאוצר ביקשו להביא ובכך להקל על האזרחים. אני מודה לחברי הוועדה מהקואליציה והאופוזיציה על הדיונים הארוכים במהלך השבועות האחרונים עד לאישור התקציב בסיעתא דשמיא".

מדברי גפני עולה כי הוועדה פעלה להפחתת נטל המס שביקש משרד האוצר להטיל על הציבור, וזאת מתוך מטרה להקל על אזרחי ישראל בתקופה כלכלית מאתגרת. דגש מיוחד הושם על מציאת האיזון העדין בין הצורך לשמור על מסגרת תקציבית אחראית לבין הרצון להימנע מהעמקת הנטל על האזרחים.

תהליך אישור התקציב בוועדת הכספים התאפיין בדיונים ארוכים ומורכבים, שבהם נטלו חלק חברי כנסת הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה. הדיונים התמקדו בסוגיות מרכזיות של הקצאת משאבים, מדיניות מיסוי, וסדרי עדיפויות לאומיים, תוך שמירה על מסגרת התקציב הכוללת.

מליאת הכנסת צפויה להתכנס לדיון מיוחד לאישור הצעת התקציב בקריאה שנייה ושלישית. אישור התקציב במליאה יהווה את השלב הסופי בתהליך החקיקה של חוק התקציב, שלאחריו יוכל להיכנס לתוקף באופן רשמי.

תקציב המדינה לשנת 2025 מגיע בעת שישראל מתמודדת עם אתגרים מורכבים בתחומים רבים. המצב הביטחוני המתמשך דורש השקעות גדולות בבניין הכוח הצבאי ובמערכות ההגנה, בעוד שהמערכת האזרחית נדרשת לתת מענה לצרכים גוברים בתחומי החינוך, הבריאות, התשתיות והרווחה.

התקציב גם משקף את המציאות הכלכלית המאתגרת, שבה מחד גיסא ישנה דרישה להגדלת ההוצאה הציבורית לצורך התמודדות עם צרכים דחופים, ומאידך גיסא קיים הצורך לשמור על משמעת פיסקלית ולהימנע מהגדלה משמעותית של הגירעון והחוב הלאומי.

האישור הסופי בוועדת הכספים מהווה שלב מכריע בתהליך התקציבי, ומסמן את המעבר לשלב האחרון של חקיקת חוק התקציב. הדיון וההצבעה במליאת הכנסת צפויים להיות מרתקים ומשמעותיים, שכן הם ישקפו את כלל המחלוקות הפוליטיות סביב סדרי העדיפויות הלאומיים וחלוקת המשאבים.

לאחר אישור התקציב במליאה, הממשלה תוכל להתחיל ביישום התוכניות והמדיניות הכלכלית שלה לשנה הקרובה, וזאת במסגרת המגבלות והכללים שנקבעו בחוק התקציב. המשמעות היא שמשרדי הממשלה השונים יקבלו את התקציבים שהוקצו להם, ויוכלו להוציא לפועל את תוכניות העבודה שלהם לשנת 2025.

חשוב לציין כי בהקשר של המצב הביטחוני ואתגרי התקופה, תקציב 2025 נבנה תוך ניסיון לתת מענה לצרכים הייחודיים של השעה, תוך שמירה על אחריות כלכלית לטווח הארוך. האיזון בין הצרכים המיידיים לבין היציבות הכלכלית לטווח ארוך היה אחד האתגרים המרכזיים בבניית התקציב ובתהליך אישורו.

עם אישור התקציב בוועדת הכספים, כעת הזרקור מופנה למליאת הכנסת, שם יתקיים הדיון הסופי וההצבעה על הצעת חוק התקציב. האישור במליאה יסמן את השלמת תהליך החקיקה, ויאפשר לממשלה לפעול על פי המתווה התקציבי שנקבע לשנת 2025.