פרשת משפטים עם האלשיך הקדוש: בשבח משפטי ישראל

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". אחרי שעם ישראל קיבלו את התורה, משה רבינו עולה ארבעים יום וארבעים לילה ולומד מפי הגבורה את הדינים וההלכות לפרטי פרטים, על מנת שילמד את בני ישראל.

בפרשה זו, רבינו משה אלשיך זיע"א מסביר כל מצווה ומצווה וכל הלכה והלכה גם על פי הפשט וגם על פי הרמז (עונג שבת ממש!! כדאי מאוד ללמוד בפנים). ולפני הכל מקדים האלשיך הקדוש ומלמד אותנו את המעלה המיוחדת והגדולה שיש במשפטי התורה הקדושה.

שהרי, היה מקום לומר, בסך הכל הקב"ה רוצה עולם מתוקן, עולם בו לא יגנבו ולא ירצחו, עולם בו משלמים לעובד את מה שמגיע לו, עולם מהוגן. ואם כן, אם נמצא דרך אחרת להעניש את הגנב, בלי תשלומי כפל, אולי היא עדיפה? אולי מה שהתורה כתבה פה זה רק המלצה ח"ו?

וכמו שאנו רואים, גם בנימוסי הדתות והעמים, אסור לגנוב. אסור לרצוח. וכל עם ואומה הסכימו בתוכם בינם לבין עצמם מה יהיה העונש למי שעובר על הנימוס. ואם כן מה מיוחד דווקא בדיני התורה שעוסקים גם הם במה שבין אדם לחברו?

מבאר האלשיך הקדוש: 

הבדל ראשון ומהותי הוא עניין הלימוד. אם תרצה להיות אזרח טוב, ותיקח את ספר החוקים של המדינה, ותלמד אותו מרישא ועד גמירא, אף אחד בשלטון לא יתן לך על זה שכר. אך בתורתנו הקדושה, עצם לימוד הדינים וההלכות זה מצווה, גם אם לעולם לא תיפגש במקרה הזה שלמדת, למשל עגלה ערופה או בן סורר ומורה, עדיין על עצם למידת ההלכה והדין תקבל שכר מן השמיים.

ולא רק שתקבל שכר על לימוד ההלכה, אלא גם על לימוד הדעות שלא נפסקו בסופו של דבר להלכה אלא היו רק בהווא אמינא, עדיין גם על הלימוד שלהם תקבל שכר.

וההבדל השני הוא "משפטי השם אמת צדקו יחדיו" שהיה ראוי לשאול, הרי המשפט של ה' הוא אחד, ומדוע הפסוק אומר בלשון רבים.

מגלה לנו האלשיך הקדוש מדרכי הקב"ה: בראש השנה כל באי עולם עוברים לפני הקב"ה כבני מרון, והנה נפסק הדין על פלוני, נקרא לו ראובן, שיפסיד כך וכך כסף במהלך השנה.

כאשר מגיע הזמן של ההפסד הכספי, שולח השם לראובן איזו עסקה כושלת, והוא נכנס לתוכה ומפסיד את כספו בדיוק כפי שנגזר עליו.

יושב ראובן וחושב לעצמו איך הפסדתי את כל הכסף, כנראה זה בגלל שמעון שותפי, או בגלל לוי המוכר, והוא לוקח אותם לדין תורה כדי שיבררו את האמת. הנה מהשמיים שמים בפי הדיינים את הפסק כך שהדין יהיה עם שמעון או עם לוי, וראובן יצא נפסד, וזה משום שכך גזרה חכמתו יתברך בראש השנה, ובית הדין של מטה יפסוק בדיוק כמו שפסק בית הדין שלמעלה.

אך מה יקרה אם אותו ראובן הולך ח"ו לערכאות, ותובע את שמעון או את לוי, בבית הדין של ערכאות ראובן יכול אולי לזכות בדין ולקבל חזרה את הכסף, אבל למי הוא הרס? לעצמו הוא הרס, שכן מהשמיים נגזר עליו שיפסיד, ואם הוא לוקח בכח הערכאות חזרה את הכסף מהשמיים לא יוותרו לו, והוא יצטרך גם להפסיד בעסקה אחרת, וגם להחזיר את הכסף לשמעון או ללוי.

וזהו "משפטי" השם בלשון רבים בדווקא המשפט למטה מתואם עם המשפט שלמעלה, והם "צדקו יחדיו" כי אצל השם יתברך הכל אפשרי, וגם הדיינים הגשמיים יפסקו לפי הדין הרוחני.

לשמיעת השיעור בהרחבה בקול הלשון: מס' שיעור 37351711

השיעור מוקדש לעילוי נשמת אסתר בת רחל ז"ל