פרשת בהר | תכנון פנסיוני רוחני, ומה נלמד מארבעת בעלי החיים?

בפרשת השבוע שלנו התורה מלמדת אותנו על מצוות השמיטה. והפסוק אומר " שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ, וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר".

מקשה רבינו משה אלשיך זצ"ל: הרי אין ציווי לזרוע שש שנים או לזמור את הכרם שש שנים, כל הציווי הוא על השמיטה, מדוע אם כן מדגישה התורה את ששת השנים שבהן כן עובדים בשדה, הרי אין מזה שום לימוד מיוחד?

אלא מסביר האלשיך הקדוש, יש פה רמז של התורה לאדם, איך להתכונן לקראת החיים הנצחיים בעולם האמת. וזה על ידי סור מרע ועשה טוב.

כי יש שני סוגים של אנשים, ואפילו לפעמים אצל אותו אדם זה מתחלף לו לפי הזמנים והמעברים. לפעמים האדם נמצא במצב שהעבודה שלו צריכה להיות "סור מרע", ולפעמים ב"עשה טוב".

יש אדם, שהמצב שלו הוא כמו שדה, שהיא ריקה ("שדה בור") ואין בה כלום. על זה אומרת התורה תזרע שדך. תוסיף בעשייה של מצוות, תורה ותפילה ועבודת השם. ויש אדם שיש לו מעצמו כבר מצוות והוא בבחינת "כרם" יש לו כבר דברים טובים. ועיקר העבודה שלו היא סור מרע תזמור כרמך.

אבל כל זה רק "שש שנים" דהיינו בשישים השנים הראשונות לחיים של האדם. ובעשור השביעי של האדם "ובשנה השביעית שנת שבתון יהיה לארץ שבת להשם" = תקדיש את כל העשור הזה (וכל אלה שיבואו אחריו בעז"ה) לעבודת השם נטו, מפני שאחריו תגיע למצב שבו לא תוכל לזרוע ולא תוכל לזמור כי לאחר פטירת האדם נעשה חופשי מן המצוות.

ועל פי זה תובן המשנה המובאת במסכת אבות ונאמרת בתפילת שחרית: יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. שצריך הבנה, מדוע נקט התנא דווקא בארבע הדוגמאות האלה מבעלי החיים, הרי יש גם דוגמאות אחרות ובעלי חיים אחרים שאפשר ללמוד מהם לעבודת השם.

אלא ההסבר הוא כך, דיברנו על סור מרע ועל עשה טוב. והנה, לאדם יכולות להיות טענות למה לא לסור מרע, ולמה לא מספיק לעשות טוב.

תגיד לאדם בוא תעשה מצוות, הוא יגיד לך שתי טענות. קודם כל, הוא יסביר, אני מתבייש. לא נעים לי לבוא לעשות מצוות, כי יאמרו האנשים מי אתה בכלל, השפל והפשוט, שתבוא לעשות מצווה כה חשובה יקרה וקדושה? על זה אומר התנא תסתכל על הנמר, כשהוא רעב, הוא לא אומר לא נעים לי לאכול את הזברה הגדולה הזאת, אני אסתפק לי במשהו קטן… הוא רץ ומסתער ומזנק אל תוך העדר ולא אכפת לו מכלום כי הוא צריך לאכול!! וכך אתה תסתער בשמחה על כל מצווה ומצווה שאפשר!!

הטענה השנייה למה להתרשל בקיום המצוות היא, יאמר האדם, תשמע, אני בנאדם טוב, לא גנבתי מאף אחד, לא רימיתי, אני משתדל לקיים מה שצריך וזהו, מי אמר שאני צריך להיות הכי טוב מכולם…

כאן האלשיך הקדוש מטיל פצצה ואומר כולנו מכירים את דברי חז"ל על הנשר, שהוא עף הכי גבוה מכל העופות ולא חושש להניח את גוזליו מעל כנפיו הפרושות. על זה אומר האלשיך הקדוש שאף אחד לא הכריח את הנשר לעוף הכי גבוה! אלא הנשר מעצמו החליט שלא מספיק לו הגובה הזה והוא רוצה עוד ועוד ועוד עד שהגיע לגובה העצום הזה לעוף מעל כל העופות! אומר התנא לאדם, תהיה קל כמו נשר, כמו הנשר שבאמת לא היה חייב להיות הכי גבוה מכולם אבל המשיך להתאמץ רק כי הוא רצה, תתאמץ גם אתה ותהיה הכי גבוה שאתה יכול!

ממשיך האלשיך הקדוש ומסביר. יש גם שתי טענות למה לא להשקיע מספיק ב"סור מרע". הטענה הראשונה היא, היצר הרע הפתיע אותי, לא הייתי מוכן לזה, ופתאום הגיע אלי ניסיון, אז נכשלתי ח"ו. על זה אומר התנא "ורץ כצבי". הצבי רץ ובורח מפני הטורף שלו, ואת זה אפשר לראות שגם אם הטורף מפתיע את הצבי ממש מקרוב הוא לא נשאר על עמדו ומתייאש אלא בורח ורץ במהירות אדירה. וכמו כן מדי פעם הוא מסובב את ראשו לאחור כדי לוודא שההוא אכן מתרחק מן הסכנה. כך גם אתה, גם אם היצר הפתיע אותך, עדיין תברח ותנוס על נפשך, וכמובן שתסתובב אחורה כדי לדעת שברחת מספיק רחוק מן העבירה.

ואחרון חביב, גיבור כארי, יש לאדם טענה כזו שאומרת "היצר חזק יותר ממני", על זה אומר התנא תסתכל על האריה: הוא מודע לכח שלו, הוא משתמש בכוחות שלו במאת האחוזים, ואין שום חיה שמעיזה להילחם בו כך אתה תנצל את כל כוחות הנפש שהקב"ה טבע בך כדי לסור מרע ולעשות טוב.

ויהי רצון שנזכה לנצל את כל חיינו כדי לסור מרע ולעשות טוב לאורך ימים ושנים, ולזכות להשלים את תיקון נפשנו רוחנו ונשמתנו בזה העולם אמן.

לצפייה ביוטיוב:

לשמיעה בקול הלשון מספר שיעור 38422687

השיעור מוקדש לעילוי נשמת יעקב בן אביגיל ואסתר בת רחל ז"ל