סקירה מקיפה: הרבי מלובביץ' מעודד את אלמנות ויתומי צה"ל

מה הרבי כתב לאלמנת צה"ל שלא הסכימה להתחתן אחרי שבעלה נהרג במלחמת יום הכיפורים? העצה של הרבי לאלמנת צה"ל לצאת מהבדידות, מה המשל שהרבי נתן להבין את הסבל של המשפחות השכולות? האם להזכיר ליתומים את האבא שנהרג במלחמה? ומדוע ביקש הרבי חינוך דתי ליתומי צה"ל? ומה הדרך להתגבר על מצב הרוח של האלמנות? • בקשר למלמחמת 'חרבות ברזל' המתקיימת בארץ הקודש, אנו מגישים סקירה מקיפה עם שלל תשובות ומכתבים של הרבי מלך המשיח, בהם מעודד הרבי את אלמנות ויתומי 'צבא הגנה לישראל' • לקריאה

•••

מה הרבי כתב לאלמנת צה"ל שלא הסכימה להתחתן אחרי שבעלה נהרג במלחמת יום הכיפורים? העצה של הרבי לאלמנת צה"ל לצאת מהבדידות, מה המשל שהרבי נתן להבין את הסבל של המשפחות השכולות? האם להזכיר ליתומים את האבא שנהרג במלחמה? ומדוע ביקש הרבי חינוך דתי ליתומי צה"ל? ומה הדרך להתגבר על מצב הרוח של האלמנות?

להמשיך בתפקיד הקדוש לעודד אלמנות ויתומי צה"ל

במכתב מתאריך כ"ד סיון, תשכ"ט כותב הרבי לגברת שפרה מורוזוב שעסקה רבות בפעולות עם אלמנות ויתומי צה"ל: 'עליה להמשיך בתפקיד הקדוש שלקחה על עצמה לעודד לב אלמנות ויתומים בחיות ואור חסידותיים, ולהמשיך באופן דלהוסיף מפעם לפעם, והרי הצליחה בזה. וכשתוסיף בפעילות יוסיף ה' בההצלחה. ואשר לקושיים ואי-נעימות וכולי.. הרי כבר הורגלו שכל ענין טוב וקדוש קשור בקושיים ובאי-נעימות וכולי. שולח אני מכתב זה מהיר דחוף בכדי שתקדים בהוספה בפעולות שלה ומתוך שמחה וחיות, והשם יתברך יצליחה'. 

ספר 'אגרות קודש' חלק כ"ו עמוד קמט.

נותן עידוד בחייהם למרות האסון

במענה משנת תשל"א כותב הרבי על החשיבות בפעילות בקרב האלמנות והיתומים: 'על דבר פעולתה ובפרט בנוגע לאלמנות ויתומים – שליט"א – בארץ הקודש תבנה ותכונן, ואיך שסוף סוף נקלטת בלבם נקודת היהדות והתורה ומצוות, ועד שמתבטא במעשה בפועל (בר מצוה, סדר בפסח וכו') – וזה נותן להם עידוד וחיות בחייהם למרות האסון כו' ועל אחת כמה וכמה שצריך להיות פעולות כאלו בכל קצוי תבל ובנוגע לאלו, שברכם ה' וכו' וכו". 

ספר 'אגרות קודש' חלק כ"ז עמוד רכח.

חינוך דתי יוסיף בביטחון עצמי של הילדים

כידוע הרבי נהג לענות בפרטיות על בקשות ופניות של משפחות אלמנות צה"ל, הננו להביא מענות לפ"נים שכתבו לרבי בשנת תשל"א אלמנות צה"ל. 'להודיע השמות (ודבתה) (בצירוף שם אמם) ואזכיר על הציון. והוספה בבטחון בה' – מוסיפה בברכות ה'. מצורף בזה – 100 ל"י מקופת כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר להצלחה'.

ותשובה נוספת: 'בנוגע לילדיה שיחיו: תשתדל שיהיו ככל האפשרי בחברת ילדים בני גילם, ואין כדאי להזכירם על דבר האב ע"ה (באם אין שואלים אודותו) כיון שזה מוסיף במתח החיים שלהם וכו'. וה' יצליחה ותרווה נחת מהם. להודיע גם שם אמה והשמות דהילדים שי' ואזכיר על הציון'. ותשובה דומה: 'חינוך דתי ובבית ספר דתי ספוג אמונה וקיום מצות – גם יבסס מצב הרוח ויוסיף בבטחון עצמי דהילדים וכו".

בוודאי בנה שבצה"ל מדייק במצוות תפילין

תשובה נוספת מתייחסת לאלמנת צה"ל שבנה היתום שמשרת בצבא: 'לתוכן כתבה. בנוגע לבנה שיחי'ה שבצה"ל – בודאי מדייק ככל הדרוש במצות תפילין. ובפרט שעליה נאמר 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך', ובמקומו וסביבתו עתה בטח מוסיף ומשתדל ככל התלוי בו – שכל חבריו שליט"א יעשו ככה. והרי זה טובת היחיד וטובת הרבים וטובת הכלל. ונאמר 'והיה מחניך קדוש' – אשר אז (ככתוב בתחלת הפסוק) 'ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויבך לפניך'. והוספה בביטחון בה' בכלל ובפרט – מוסיפה בברכת השם'.

השם נתן לה כוח ומרץ להתגבר על מצבן על ידי עזרה לאחרים

ועוד תשובה מעניינת: 'אחת מתפילותינו – אל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם. ה' בודאי נתן לה ולחברותיה במצב שלה, הכוח והמרץ להתגבר על מצבן, כולל – היציאה מן הבדידות (כביטויה במכתבה), ולא על ידי 'מתנת בשר ודם', כי אם בכוח עצמן. ואחת הדרכים בזה – על ידי עידוד ועזר (רוחני, או גשמי) לאלו הזקוקים לזה (אשר רבים הם בכל עיר וחוג, אף שקצתם מתביישים לדבר אודות זה וכו' ו והרי דוקא על אלו הרחמנות גדולה יותר)'.

איך אפשר להסביר את הצער והסבל של המשפחות?

במכתב מתאריך י"ג חשון תשל"ב עונה הרבי על השאלה מהו ההסבר לסבל והצער של משפחות השכול מהמלחמות: 'הרי זה חלק משאלה כללית מהו הביאור והטעם למציאות הצער והסבל בעולם בכלל, שהרי בורא עולם ומנהיגו הוא עצם הטוב, ובסגנון הידוע, מטבע הטוב להיטיב. וכמה נסיונות נעשו בפתרון שאלה האמורה, ומהם מהעקריים והמובנים ביותר הוא בלשון הכתוב: החקר אלו-ה תמצא וכו' וכו', שבספר 'איוב', שהוא אחד מכתבי-קודש שלנו, שכל נקודתו בשאלה האמורה במענה ופתרון שלה, שלכן פלא קצת על השואלים שאלות האמורות, כאילו לא נשאלו ולא נידונו וכו'.

ועוד להוסיף אשר בודאי שהאמונה בהשם יתברך היא בטבע כל איש ואשה הישראלים ועד לתינוק ותינוקת, שזה מכריח שבודאי ישנו ביאור פשוט ומתקבל בשכלם של תינוקות גם כן. ואמנם ישנו גם ביאור שכזה, והוא ובהקדם דוגמא הידועה: משל לאיש שאין לו כל ידיעה כלל בחכמת הרפואה וטיפול רפואי, ונכנס למחלקת הניתוחים שבבית חולים, ורואה קבוצת אנשים לבושי לבנים ועל פניהם מסוה, ובידיהם כל מיני סכינים ואזמלים וכלים מכלים שונים, ועומדים סביב איש המונח על שולחן כשידיו ורגליו קשורות אליו ברצועות, והאנשים לבושי המדים מרדימים את האיש ומנתחים אותו, ודמו שותת וכו' וכו'. שבודאי יזדעזע זה האיש שנזדמן לשם למראה עיניו ויזעיק את כל הסביבה למעשה איום כזה וכו' וכו'.

ואין פלא שהרי אין לו כל מושג ניתוח מה הוא, שאף שהוא גורם נזק קל לפי שעה, מציל הוא את חיי האדם ומביאו לחיים בריאים ושלמים עשיריות בשנים, וגם אין הדבר מתקבל בשכלו שאיך אפשר הדבר שעל ידי שפוצעים את הגוף והגוף שותת דם ולאחרי זה סובל כאבים וגם בשעת מעשה מוכרחים להרדימו וכו', הרי לכאורה אין מקום לומר שדוקא על ידי זה יתרפא הגוף ויהיה בריא ויוסיף חיים.

הנמשל בנידון שלנו מובן. שהרי בן אדם אינו יודע אלא המתרחש למראה עיניו משך חייו עלי אדמות, שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה והיו ימיו מאה ועשרים שנה, ואין לו מושג מה שהיה לפני זה ומה שיהיה לאחרי זה, אשר בערך הזמן שלאחרי ה'ניתוח' (הסבל והצער) הרי זה רגע קטן, ואיך זה אפשר שיהיה חשבונו חשבון צדק? ואם תמצא לומר הרי זה ביאור לא רק בשביל תינוקות כי אם אמתי מצד עצמו. ויש עוד להאריך בזה, ואין כאן מקומו'. 

ספר 'אגרות קודש' חלק כ"ז עמוד רנג.

צריכה להשתדל לנהל חיים 'נורמליים'

בשנת תשל"ח, בתשובה לאלמנת צה"ל שסירבה להתחתן, בעקבות הצער ממות בעלה הי"ד במלחמת יום הכיפורים. כתב הרבי מכתב ארוך בעשרת ימי תשובה דבר נדיר ולא שיגרתי בעליל, כדלקמן: 'תקותי שתתייחס באדיבות להבא לקמן בהמשך מכתבי זה, שלכאורה הוא התערבות בשטח פרטי, אבל כיון שהכל בהשגחה פרטית יש לי הרגש וגם האחריות שלא להעלים מחשבתי בענין זה, והיא: מובן וגם פשוט הצער והכאב והרבה יותר מזה באובדן הבעל ואבי המשפחה (ה׳ יקום דמו), אבל ביחד עם זה ובפרט שנתברכה מה׳ בילדים, וכאמור לעיל שעל ידי זה מוטלת עליה שליחות קדושה וגם נעימה, אף כי לפעמים די כבדה, בנוגע לחינוכם – הרי כתוצאה מזה מובן שצריכה להשתדל לסדר חיים רגילים, ובלשון העולם – נורמליים, בכל הפרטים ובשלמות ככל האפשר'.

נישואין – נחת רוח לנשמת הנפטר

'כוונתי, פשוט, חיי משפחה על ידי נישואין. ודלא כטעות רבים אשר על ידי זה פוגעים חס ושלום ברגשות הנשמה של הנפטר היקר וכו', כי אם אדרבה ולהיפך, שהרי הנשמה נמצאת בעולם האמת ורואה כל ענין לאמתתו. ואם מצד זכרון הנשמה, אפילו כשהזכרון טרי עדיין, נמנעים מלעשות דבר המוכרח וגם טוב בשביל הילדים וגם בשביל עצמה, נגרם על ידי זה צעד ועוד יותר מזה לנשמת הנפטר, שאין רצוני להאריך בדבר.

ואדרבה כשהנשמה בעולם האמת רואה שמייסדים החיים מתאים לתורתנו, תורת אמת, הנקראת גם תורת חסד, שכל הוראותיה אמת וחסד, הרי גורמים נחת־רוח אמתי לנשמה, ובלשון המסורתי – גורמים עלית הנשמה ועונג אמיתי לה.

למותר להאריך אשר הדבר קשור במאבק נפשי ומאבק שאינו קל וכו', אבל בודאי אשר הקדוש ברוך הוא, בורא האדם ומנהיגו, אינו עוזב אותו גם במצב הדורש התאמצות יתרה וכוחות נפשיים מיוחדים, וקודם שמביאו למצב כזה נותן להאדם כל הכוחות והאפשרויות להתגבר על מצבו. ובהחלטה בזה בתוקף המתאים – בא הדבר קל יותר ממה ששיערו מראש. עוד נקודה בדבר, אשר בקשר עם הילדים, הרי ככל שיוקדם הדבר כשגילם רך יותר, יהיה קל יותר להם להתרגל לפנים תדשות בבית ולתפקידו, שבטח ימלא באופן הכי טוב, כשיצליח אותה ה׳ ותמצא בן זוגה, ולא רק באופן הכי טוב כי אם גם בלבביות וכוי'. 

(לימים סיפרה האלמנה שקיבלה את המכתב הנזכר לעיל, שרק בזכות מכתבו הקדוש של הרבי מלך המשיח יכלה להתגבר באופן מופלא על מצבה הקודר וזכתה להתחתן בשנית באושר ובלבביות).

ספר 'ליקוטי שיחות' חלק י"ט עמוד 514.

האבא מתענג בעונג רב בהנהגתך הטובה

במכתב כללי מט"ו מנחם אב תשל"ה 'לברי הבר מצווה של יתומי המלחמה והחבלנות בארצנו הקדושה' כותב הרבי שליט"א 'וסגולה מיוחדת במצוות תפילין אשר, כהודעת חכמינו ז"ל על ידי קיומה כל עמי הארץ יראו ממך. ועל ידי זה תגרום נחת רוח אמיתי לאביך ה' יקום דמו, אשר מעולם האמת בו הוא נמצא, משגיח בהנעשה אתך, מתענג עונג רב בהנהגתך הטובה, ושמח שמחה גדולה בראותו אשר אתה הולך מחיל אל חיל בתורתנו תורת אמת ומצוותיה'. 

ספר 'אגרות קודש' חלק ל'  עמוד ערב.