מרתק: מסכת הקשרים השמיימית בין ה'בבא סאלי' לרבי מלובביץ'

סקירה מרתקת על קורות חייו של ה'בבא סאלי': שלושים ותשע (ט"ל) שנה חלפו מאז הסתלקותו לגנזי מרומים של הצדיק המופלא רבי ישראל אבוחצירא, ה'בבא סאלי'. במשך שנים רבות עמד בקשר מיוחד ונדיר עם הרבי מלך המשיח, וביניהם שררו יחסים של אהבה וחיבה מיוחדים. אין ספק שיותר ממה ששמעו וראו המקורבים, הרי הקשר נרקם בערוצים רוחניים-שמיימיים.. • 'נזר התורה והקדושה של יהדות צפון אפריקה', 'מצמיח ישועות ומלומד בניסים', אלו הם חלק מתואריו של רבי ישראל אבוחצירא, הידוע בכינויו ה'בבא סאלי' שנפטר בד' שבט תשד"מ • לקריאה ולתמונות נדירות מחייו

•••

הצדיק נולד בראש השנה שנת תרנ בתפילאלת שבמרוקו, לאביו הגאון והמקובל רבי מסעוד אבוחצירה זצוק"ל (בנו של המלומד בניסים הגאון הקדוש רבי יעקב אבוחצירה זצוק"ל, שמקום ציונו בדימנהור שבמצרים, ואשר חיבר ספרים קדושים בנגלה ובנסתר, וביניהם 'פתוחי חותם' 'מחשוף הלבן' ועוד).

ה'בבא סאלי' זצוקל היה קשור בעבודתו בעבותות אהבה פנימית לבעל שם טוב הקדוש ותלמידיו, ובמיוחד לאדמור הזקן בעל התניא והשולחן ערוך. יום ההילולא היחידי שבו לא אמר תחנון היה כד בטבת יום הסתלקות אדמור הזקן.

כאשר התגורר מפעם לפעם בצרפת בין השנים תשיד-תשכד, רצה להתבודד לפני הימים הנוראים ולעסוק בעבודת הבורא בלי שיפריעו לו כל אלו שצבאו על פתח ביתו להתברך מפיו. ולכן עשה כמה פעמים את חודש אלול והימים הנוראים בין כתלי ישיבת תומכי תמימים בברינווא. בהיותו שם קיבל מהנהלת הישיבה שני חדרים, ושם היה עוסק בתורה ומתפלל. בכל לילה מחצות עד אור הבוקר, היה עוסק שם בלימוד 'ליקוטי תורה' של אדמור הזקן.

הגאון רבי ישועה חדד שליטא – רב במילאנו, סיפר לי, כי בחודש אלול של שנת תשטז זכה להיות ה'חברותא' של הבבא סאלי ללימוד לקוטי תורה. הוא זוכר שלפנות בוקר לאחר הלימוד של כל הלילה, היו מסדרים לו מנין והיה מתפלל שחרית ואחר כך הולך לנוח. בערב יום הכיפורים ביקש שיביאו לו שוחט לשחוט את הכפרה שלו. הרב חדד הביא לפניו את הרהת ר יואל איידלמן זל. לאחר השחיטה שאל הרב חדד את הבבא סאלי, איך היה השוחט? וענה לו: 'גם משה רבינו יכול לאכול משחיטתו'. אחר כך סיפר לו אודות אותו שוחט שהיה מרטיב את הסכין בדמעותיו בקריאת שמע שעל המטה, וכך מחליק ובודק את הסכין.

 

יודע מיהו הבעל שם טוב!

 

הגהח רבי מכלוף עמינדב קריספין שליטא רבה של קרית ביאליק, נשוי לנכדתו של הצדיק. הוא סיפר לי סיפור מדהים אודות ה'בבא סאלי' זצוקל, שהוא היה עד לו. אני מעתיק בזה את הסיפור כלשונו:

'בשנת תשמ זכיתי להכנס ליחידות אל כק אדמור מלך המשיח. הרבי ביקש ממני שאספר לו איזה דבר מהבבא סאלי. וסיפרתי לו את הדברים דלהלן: כאשר הגיע הצדיק לגור בארץ הקודש בשנת תשכד, היתה תחילה ישיבתו בעיר יבנה אצל חתנו (שהיה גם בן אחיו) הצדיק רבי אברהם אבוחצירה זצל. בעיר זו היה כולל אברכים, וראש הכולל היה גאון גדול ובעל יחוס חשוב, מזרעו של הגאון מוילנא. ראש הכולל ביקש ממני, שאסדר לו פגישה עם הבבא סאלי. נכנסתי אל הצדיק ואמרתי לו שראש הכולל רוצה להכנס אליו. הוא נכנס והצדיק התיחס אליו בכבוד גדול וציווה להגיש מיני מזונות ומשקה לאמירת לחיים.

אינני יודע איך הגיעו הדברים לנושא הבעל שם טוב והגרא, אבל בין דיבור לדיבור אמר ראש הכולל אל הצדיק בסגנון של ביטול: 'אין מה להשוות את הבעל שם טוב לעומת גדלותו של הגאון מוילנא בנגלה'. הבבא סאלי שמע והתרגז מאד, ואמר לו: 'מי אתה שתכניס עצמך בנושא כזה להכריע בין הגדולים הללו?! אני יודע מיהו הבעל שם טוב! ועכשיו קום ותצא מכאן, אינני רוצה לראות אותך על ידי'.

הייתי עמם בחדר במשך כל השיחה, וכשהצדיק התרגז יצא ראש הכולל, ואני יצאתי אחריו מרוב בושה, שגרמתי לכל זה עי שסידרתי לו את הפגישה. כשיצאנו אמרתי לו 'איך נכנסת ללוע הארי ודיברת בצורה כזו?'. אני התביישתי לחזור לבבא סאלי, הייתי בחדר עם הדוד רבי אברהם המרא דאתרא, ופתאום בא הבבא סאלי שחיפש אותי ויבקש שאכנס אליו. כשבאתי לחדרו, אמר לי: 'מה עשית לי? הבאת אלי איש שמדבר כנגד הבעל שם טוב?' והוסיף: 'אתה תראה – אם מחר ישאר הכולל הזה ביבנה אני אינני בבא סאלי'. יצאתי וסיפרתי את זה לרבי אברהם זצל, עיניו זלגו דמעות מרוב צער, ואמר: 'מה נעשה בלי הכולל?', ועניתי לו: 'הבבא סאלי יודע מה שהוא עושה'.

כמובן שהצדיק לא דיבר על זה עם אף אחד, וגם אני לא סיפרתי לאף אחד את המקרה. אבל עובדה היא, שלמחרת בבוקר קרא ראש המועצה של יבנה לראש הכולל, ואמר לו: 'קבלתי הודעה שמפסיקים ממשרד הפנים את התקציב עבור האברכים'. באותו היום הכולל כבר לא היה שם!

לאחר איזה זמן קרא הצדיק לחתנו רבי אברהם, ואמר לו שיארוז את חפציו, כי הוא עוזב את העיר הזו, ואחר כך עבר לגור באשקלון'. את כל הסיפור הזה סיפרתי לרבי כאשר הייתי ביחידות. הרבי הקשיב קשב רב, ואחר כך פרס את שתי ידיו הקדושות ואמר לי בהתרגשות: 'כך היה? יש לך סיפורים כאלו ואתה שומר אותם לעצמך?!'. עד כאן אות באות מסיפורו של הרב קריספין שליטא.

הרבי מעודדו להציל חינוך ילדי מרוקו

קשריו של הצדיק עם הרבי מלך המשיח היו מופלאים. בסדרת אגרות קודש מוצאים אנו את מכתב קבלת הפנים שכתב אליו הרבי ביום כו טבת תשיב (אגרת אשע), בה מכנה אותו: עמוד התורה בוצינא דנהורא, חד מבני עלי מראשו ומעלה עטרת זהב גדולה.

ואחר כך כותב: 'לרגל עלותו לארצנו הקדושה, תבנה ותכונן עי משיח צדקנו בעגלא דידן אכיר, יהא בואו ברוך לה. מה מצעדי גבר כוננו, ומכיון שזיכהו הקבה לעלות לארצנו הקדושה תו, הנה בטח העמיסה עליו ההשגחה העליונה תפקיד מיוחד על אדמת הקודש, להחיות רוח חיה בקרב אחבי הספרדים, ולהשפיע עליהם בחיזוק התורה והמצווה בכלל, ובפרט אשר ישמרו על בניהם וטפם לבל יהיו לבז, ולא יפלו ברשת חינוך של הפקר רל, אלא ישמרו עליהם בעינא פקיחא, אשר כולם, בניהם ובנותיהם בלי יוצא מן הכלל, יתחנכו על ברכי התורה והמצוה, ביראת שמים ומסורת אבותיו הקדושים, במוסדות חינוך המתנהלים על טהרת הקודש. ובזכות עבודתו למילוי תפקידו זה במסירות נפש, יאריך השית ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, ועוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים ויצליח בעבודתו הכבירה להגדיל תורה ולהאדירה, ובעניניו הפרטיים מנפש ועד בשר די והותר'.

מלך ומנהיג לאחינו בני ישראל הספרדים

בספר תולדותיו 'סידנא באבא סאלי' (כרך ב עמוד קלד) מסופר, כי כבר בשנת תשיב היה הצדיק מתייעץ עם הרבי שליט"א. וכך נאמר שם אודות מכתבו אל הרבי בענין מקום קביעת מגוריו: כל מטרתו בעלותו לארץ הקודש היתה לישב על התורה ועל העבודה בשלוה, ומפאת המצב הרוחני הירוד בארץ ישראל.. חושב הוא לצאת מקודש לחול, ואולי להגר לארצות הברית.. ששם אפשר לשבת על התורה ועל העבודה בלי שום טרדה.. הרבי ענה לאדמור תשובה ארוכה ומנומקת בדבר חזל ובדברי קבלה וחסידות.. באגרתו לאדמור כותב הרבי, כי משמיא זיכו לאדמור להיות 'איש כללי ומנהיג בישראל' אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו, וכי מן השמים ניתנו לו כוחות חזקים כאלה. הנה כי כן רצוי שישאר בסמיכות למקומות בהם נמצאים מאחינו הספרדים שליטא הצמאים לדבר ה.. ולכן הוא מייעץ לרבינו להשאר בארץ. עד כאן חלק מהמתואר בספר הנל.

ואמנם באגרת מיום ט ניסן תשיב מוצאים אנו: בנועם קיבלתי יקרת אגרתו מראש ומקדם, וגם אגרת השנית הזאת משלהי אדר. ואבוא בזה בהצעת חוות דעת בשאלתו.. אשר כיון שרצונו לישב על התורה והעבודה לכן העתיק אהלו לארהק תו, ויש סברא אשר אולי יסע לארצות הברית.

(הרהח ר בנציון גרוסמן שהיה מבאי ביתו של הצדיק, סיפר לי את אשר שמע ממקורביו לפני שנים רבות, שלכאורה פלא הדבר שהצדיק רצה להגר בשנת תשיב לארהב, בו בזמן שבאותם השנים לא היתה כמעט שום יהדות חרדית שם, ובפרט לא קהילות ספרדיות מאורגנות, ומה יש לו לחפש בארהב? ושמע מהם משמו של הצדיק, שעיקר כוונתו היתה לראות ולהראות עם הרבי, ולהיות עמו בצוותא חדא, וידע שעל ידי זה יוכל לפעול גדולות ונצורות לקירוב הגאולה. ולכן שאל דוקא את הרבי אודות ענין זה ודל).

הרבי כותב אליו מכתב מלא בדברי קבלה, ומייעץ לו לקבוע מושבו בארץ הקודש משום שהוא בבחינת מלך, מאן מלכי רבנן איש כללי ומנהיג בישראל אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו .. הנה זכות עצום וגדול נפל בחלקו של כהדרג שליטא, אשר הוא ישתמש בהכשרונות והסגולות אשר חננו השית ובהאוצרות מלכים אשר נמסרו לו מאבותיו הקדושים דור אחר דור, לצאת במלחמה נגד היצר, קליפות וסטרא אחרא, בראש צבאות קהלות הקודש המושפעים ונשמעים לרצונו, ללחום מלחמת ד ולפרסם אלקותו ית בכל סביבתם.

ביג בניסן תשיג (אגרת בפג) שמח הרבי לשמוע כי אין לכבוד הצדיק זצל תרעומת על מכתבו הנל שיעץ לו 'להקדיש כוחותיו למען הכלל ולא לישב בדד. וכמובן באגרת הידועה של ר שרירא גאון, אשר כשבא רב לבבל והגיע למקום תורה, לא קבע שם מושבו, אלא אדרבא הלך למקום שאין בו תורה, והקדיש כוחותיו לגדור גדר בבקעה אשר מצא'.

'קירוב הדעת בטח יביא תועלת'

בכא תמוז תשיב (אגרת אתשכא) כותב הרבי אל הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק בארהק: נודע לי אשר הרב אבוחצירא שי פרסם מכתב אודותם, ולפלא שלא הודיעו לי עדז מקודם, ונא לשלוח העתק מכתבו. שוב כותב אליהם בט אלול תשיג (אגרת זתתקעח): בטח יעמדו בקישור עם הרב הגאון והרב החסיד כו כו מוהר ישראל אבוחצירא שי… הקירוב הדעת משני הצדדים בטח יביא תועלת.

גם אל הרהח ר אליעזר קרסיק זל מחשובי זקני רבני חבד בארהק כותב בט ניסן תשיב אתק: מוסגפ העתק מכתבי שכתבתי להרהצ וכו מוהר ישראל אביחצירא שליטא. ובאם לא טרחה יחשב, הנה בקשתי, שכתר יצרף אליו עוד אחד או שנים, ויבקרו את הנל בביתו, ויאמרו לו שעפי בקשתי עושים זאת להבעת כבוד.

מאז ומתמיד תמך האדמור רבי ישראל זצוקל בכל הפעולות של הרבי. כאשר חזר למרוקו בתשיד, וראה את אשר חוללו שם שליחיו בכל הערים והכפרים, שיגר אל הרבי מכתב תודה נלהב ביותר. כפי שסיפר, היה הרבי שולח אליו למרוקו את ספריהם של אדמורי ליובאוויטש, והוא היה שולח את ספרי סבו האדמור רבי יעקב אבוחצירה זצוקל.

כאשר חזר לארהק בתשכד המשיך את הקשר החם עם הרבי ושלוחיו בארץ ישראל. כשהוכרז על מבצע תפילין, יצא בקריאת הצטרפות למבצע ביחד עם הגאונים הצדיקים רבי עזרא עטיה זצל ורבי רפאל ברוך טולידאנו זצל. וכן יצא בקריאת קודש גם לעידוד מבצע נרות שבת קודש עי בנות שהגיעו לחינוך. כשבאו לספר לו שאחד מהרבנים יצא כנגד הקריאה הקדושה, ביטל זאת לגמרי והגיב כמשתומם: מה לזבוב קצוץ כנפים אצל הנשר בשמים?

'מי אני ומה אני שהאדמו"ר מליובאוויטש יחשוב עלי וישלח לי מכתב תנחומין?'

במאבק לתיקון חוק מיהו יהודי נלחם לצידו של הרבי מלך המשיח, חתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבק נגד גיורי ווינה, ובעד תיקון החוק שיאמר בו 'גיור כהלכה'.

בשנת תשמא פירסם מכתב ברכה לכל אלו שהשתתפו בקנית אותיות בספר התורה המיוחד של ילדי ישראל: כולנו מחכים ומצפים לגאולה השלימה שתבוא מיד עם משיח צדקנו, ולשם כך עלינו להתלכד וללכד את כל עם ישראל. כק אדמור שליטא מליובאוויטש פנה בימים האחרונים ללכד את כל ילדי ישראל, עי כתיבת ספר תורה מיוחד לילדי ישראל שהם צבאות ה. זכות גדולה לכל אחד ואחת מילדי ישראל לקנות אות אחת בספר תורה זה, ועל ההורים לעשות הכל, שילדיהם יקנו ויזכו באות אחת מספר התורה, ברכתי האישית שלוחה לכל ילד וילדה שירשמו לספר התורה של צבאות ה. ובודאי נזכה כולנו מיד לביאת המלך המשיח, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה. עבד ה המצפה לגאולה קרובה. ישראל אבוחצירה.

בתחילת חודש מנחם אב תשמג פירסם (ביחד עם רבי יצחק כדורי שליטא) קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו בחסידים שלימדו את ספר התניא בוויליאמסבורג: כל זאת בשל הרבצת תורת החסידות ודביקותם באור שבעת הימים הבעשט הקדוש זיעא בדרך משנת חבד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש עי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשוע זיעא וממשיכי דרכו הק, עד ליבדלחטא מופת הדור גאון ישראל וקדושו כק מרן אדמור מליובאוויטש שליטא.

ה'בבא סאלי' בביקור מיוחד בתלמוד תורה בכפר חב"ד

••

כמה סיפורים מחתנו של הצדיק, הגהח רבי ישראל אדרעי שליטא:

א. בשעה שישב הצדיק 'שבעה' לא עלינו אחרי הסתלקותו של בנו הצדיק רבי מאיר זצל, קיבל מכתב תנחומים מהרבי. עם קבלת המכתב קם ממקומו בבכיה ואמר: 'מי אני ומה אני שהאדמור מליובאוויטש יחשוב עלי וישלח לי מכתב תנחומין?'..

ב. פעם הביאו לו חתיכת עוגת דבש שהרבי שלח אליו. הוא שמח על זה כמוצא שלל רב. מיד קרא לי ולכל בני הבית, וחילק בשמחה עצומה חתיכה קטנה לכל אחד ואחת, באומרו, שזכות גדולה היא לנו וסגולה נפלאה, לאכול מהעוגה שהרבי שלח.

ג. אחד הרבנים שביקרו בביתו היה מעיין באלבום תמונות של הרבי, ושאל את הצדיק מה דעתו על כך שהחסידים אומרים שהרבי הוא מלך המשיח. הבבא סאלי ענה לו עם חיוך והבעה של התפעלות והערצה: 'אישתהיל קילשי!' (זהו ביטוי בערבית שפירושו: נאה לו הכל, מגיע לו הכל).

ד. פעם באו אליו אברכים שדיברו נגד החסידות. הוא לא רצה לקבלם, באמרו: כל המתנגד לתורת הבעל שם טוב, הרי הוא מרחיק את המשיח.

הגהצ רבי יוסף דייטש זצל, ראש ישיבת אנשי מעמד בירושלים נוהג היה לספר:

יום אחד השתתפתי בסעודה אצל הצדיק זצל, בעת הסעודה חזרתי על דבר תורה מאת הרבי שליטא מליובאוויטש. כאשר שמע הצדיק את שמו של הרבי הרים את ידו ואמר: ולו יקהת עמים (פסוק זה מדבר על מלך המשיח).

הרהח רבי משה דייטש שליטא (בנו של הרב דייטש זצל) סיפר:

לקראת ראש השנה שנת תשמ נסעתי אל הרבי. לפני נסיעתי ביקרתי בנתיבות אצל הצדיק זיעא. הוא ציוה עלי לבקש עבורו ברכה מהרבי מליובאוויטש והזכיר את הענין המיוחד שעבורו מבקש את הברכה. כשנכנסתי ליחידות כתבתי את הבקשה הזו, והרבי הגיב: רבי ישראל אבוחצירה?! ער איז דאך ר בעל-שםסקער איד! אחר כך ברכו הרבי בברכות מאליפות עבור מה שביקש.

אחרי כמה שבועות במוצאי שמחת תורה, כאשר נגשתי לקבלת כוס של ברכה בין כל אלפי הרבנים החסידים ואנשי מעשה, שאל אותו הרבי: מה שלום הרב אבוחצירה? הגיעה אלי שמועה שהצטנן קשה בערב יום הכיפורים. אמרתי ששמעתי מהרבנית בטלפון שעכשיו מרגיש יותר טוב. הרבי ברך, שתהיה לו רפואה קרובה ויאריך ימים על ממלכתו. בתוך כך מסר לי בקבוק קטן של משקה לתת לו לרפואה. כשהגעתי לארהק, נסעתי מיד אל הבבא סאלי, ומסרתי לו את הבקבוק. הוא התמלא שמחה. ציוה מיד להביא סעודת מצוה דגים ובשר ויין, ודיבר בסעודה בהתפעלות גדולה מהקדושה של הרבי.

וכך סיפר הרהח רבי מאיר אבוחצירה שי מברוקלין (מגדולי העוסקים בקירוב יהודים והחזרתם בתשובה בדורנו):

בשנת תשל נכנסתי אל הרבי ליחידות. ביקשתי מהרבי ברכה לעלות ארצה, והרבי אמר: מקומך כאן!, היתה זו היחידות הראשונה שלי, עדיין לא הייתי חסיד ולכן המשכתי: אבל אני לא אוהב את החיים בארצות הברית, אני מתפלל בכל יום שאוכל סוף סוף לחזור ארצה. והרבי ענה לי בסבלנות: כמה שנים אתה מתפלל? עשר? נו, אני מתפלל על כך כבר שבעים שנה.

מעניין לציין, שממש באותה תקופה, הורי ביקרו בארץ והם נכנסו אל הבבא סאלי זצל, ובקשו ממנו ברכה שאזכה לבוא מהר לארץ. הבבא סאלי זיע אמר להם בזה הלשון: מאיר צריך להשאר באמריקה, ליד הרבי מליובאוויטש.

הוא הגדול מכולנו..

הרהח רבי משה אדרעי שי (אחיו של חתנו הרב ישר שליטא) מספר:

זכיתי להיות בין המקורבים ביותר אצל הצדיק הבבא סאלי זצוקל, ולא אחת ביקרתי אצלו אפילו פעמיים ביום .. פעם אחת, לאחר ששמעתי שידור מהתוועדות של כק אדמור שליטא (במושב ברוש הסמוך לנתיבות) נכנסתי כדרכי לביתו של הצדיק והתישבתי על המיטה מולו. אותה שעה נמנם קצת. חיכיתי בשקט עד שיתעורר. כאשר ראה אותי שאלני: מה אתה עושה פה? ועניתי: באתי לומר תיקון חצות עם הצדיק. בת צחוק השתפכה על פניו הקדושים ומזג לי כוס לאמירת לחיים. כדרכי סיפרתי לו נקודות מהדברים ששמענו עכשיו בשידור מהרבי.

אחר כך שאלתי אותו: מתי יבוא כבר הרבי שליטא מליובאוויטש לארץ הקודש? כאשר שמע את שאלתי, הרצינו פניו הקדושים, ואחכ אמר בהתרגשות: הטעם שמשה רבינו לא נכנס לארץ, הוא משום שמשה היה פני חמה והארץ נמשלה ללבנה, ואם היה נכנס היתה הארץ מתביישת מפניו. לכן רק יהושע שהוא פני לבנה נכנס לארץ. ולעתיד לבוא, שאז אור הלבנה יהיה כאור החמה, והארץ תתעלה לדרגת פני חמה, אז יכנס משה רבנו לארץ. ודי למבין.

מדברי הרהח רבי יוסף מעטוף שי מקרית מלאכי:

פעם השתתפתי במסיבת רבנים שהתקיימה בביתו של הצדיק. באותה הזדמנות סיפר כל רב סיפור מאחד הצדיקים. והנה ברגע שסיפרו על הרבי שליטא והזכיר את שמו, קם מיד הבבא סאלי על רגליו ועמד לכבוד הרבי (למרות חולשתו ומצבו הבריאותי).

שמעתי מהרהח רבי חביב ביטון שי מכפר חבד:

בשנת תשמא נסעתי עם אשתי מרים אל הרבי כדי לבקש ברכה לזרעא חיא וקיימא. לפני הנסיעה הלכנו להקביל את פני הבבא סאלי זיעא ולבקש ברכתו. כאשר שמע שאנו נוסעים עתה אל הרבי, הוא ביקש ממני שאמסור בשמו דרישת שלום, אחכ קרא בהתלהבות (בשפה הערבית): הוא הגדול מכולנו!

הגהצ רבי יורם אברגיל שליטא מנתיבות, סיפר:

כאשר היו מזכירים את שמו של האדמור מליובאוויטש בפני הבאבא סאלי, היה אומר: הוא ישראל שלם, הוא שלימות הכל, ואנו הלואי ונזכה ללמוד ממנו לפחות מעלה אחת.

וכך כותב אלי ידידי הגהח רבי יעקב וינטרוב שליטא ראש כולל בית ישראל (על שם הצדיק) בנתיבות:

לפני נסיעתי אל הרבי בשנת תשמא, נכנסתי אל הבאבא סאלי זצל לקבל את ברכת הדרך. כשאך שמע שאני בדרכי אל הרבי, קם מלוא קומתו, תפס את ידי בשתי ידיו הקדושות ואמר: מיד כשתגיע, תמסור לרבי פריסת שלום ממני, ותאמר לו שאני מתפלל עליו ג פעמים בכל יום.

כשהגעתי מסרתי זאת למזכיר של הרבי, ותוך זמן קצר קיבלתי תשובה שהרבי מחזיר לו פרישת שלום. כשחזרתי לארץ הקודש מסרתי זאת לצדיק בנתיבות, ופניו קרנו משמחה ועונג. בהזדמנות אחרת, כאשר ישבנו בסעודת מלוה מלכה, קירב אותי הצדיק אליו ולחש באזני: משיח קרוב, קרוב, קרוב, קרוב מאוד.

עשרים ואחת שנה מלאו מאז הסתלק צדיק נשגב זה לגנזי מרומים והוא בן צד שנים. היה זה ביום ד שבט תשדמ, וכל בית ישראל ביכו את השריפה אשר שרף ה. כמה פעמים נשמע מפיו כי הוא לוקח על עצמו את היסורים בכדי לכפר על עם ישראל…

לאחר הסתלקותו הגיע מכתבו של הרבי לבני המשפחה: משפחת אבוחצירה שליטא. מאד נצטערתי להשמועה, מפטירת הרב הצדיק הרהח הווח איא נונ רברבן ובר רברבן, מוכתר במעלות ומדות תרומיות, מפורסם בתורתו ויראתו, יראת ה אוצרו, ישב על מדין ומצודתו היתה פרוסה וכו, מוהרר ישראל עה. המקום ינחם אותם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. ומכאן ולהבא אך טוב וחסד ימצא אותם תמיד כל הימים.

קדוש ומורם מעם

מילדותו היה מרבה בתעניות וסיגופים, פרש מעניני העולם ולמד תורת הנגלה והקבלה בהתבודדות שמונה עשרה שעות ביממה באופן קבוע, כך נתעלה בגאונות ובצדקות כאחד הקדושים אשר בארץ. כבר בילדותו היה פועל ישועות בתפלתו ומלומד בניסים. בגיל צעיר התייתם מאביו ואז נעשה ראש הישיבה במחוז תפילאלת. בשנת תרפא ביקר בארץ הקודש למשך שנה אחת והסתופף בצל חכמי ירושלים בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה. גאוני וצדיקי ירושלים שמחו לקראתו והפליאו את גדולתו ועבודת ה האמיתית שלו. גם בצפת ביקר באותם הימים והתחבר אל המקובל האלוקי הסבא קדישא רבי שלמה אלפנדרי זצוקל.

כשחזר למרוקו הוטלה עליו האדמורות וראשות הקהילה, לאחר שאחיו הגדול נהרג על קידוש ה. שנים רבות שימש כאבד ארפוד ואגפיה במרוקו ואחכ עבר לעיר ריסאני. בתשיא עלה הארי מבבל והתיישב בירושלים עיר הקודש. בתשיד נסע שוב למרוקו לעודד ולחזק את שארית הפליטה, ומפעם לפעם שהה בקרב קהילות יהדות מרוקו בצרפת. בשנת תשכד עלה סופית לארהק והתישב ביבנה ובאשקלון, ובתשל קבע מושבו בעיר נתיבות.

תמיד היו מחשבותיו קשורות ומיוחדות בבורא העולם. כל מעשיו ועבודת הקודש שלו עמדו בסימן הציפיה לביאת המשיח, והיו לו בגדים מיוחדים שזורים בחוטי זהב שהכין לקבלת פני משיח צדקנו. שמו הקדוש התפרסם בכל רחבי ארץ הקודש ובעולם כולו, ואלפים היו פוקדים את ביתו ומבקשים את ברכתו הקדושה. היה פועל ישועות בתפלותיו בבני חיי ומזוני, וראו אצלו ניסים מופלאים שלמעלה מדרך הטבע לגמרי.

את עבודתו הקדושה בלימוד התורה ובעבודת ה במסירות נפש, המשיך בהתמדה מופלאה גם בתקופה האחרונה לחייו, כאשר היה חולה וחלש ומדוכא ביסורים.