מה עושים ב'ליל ניטל'? • כתבה מרתקת

לא יישאר לו מה לעשות ב'ניטל': לרגל 'ליל ניטל' בו נולד 'אותו האיש' ימח שמו שיסד את הנצרות, עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מפרט על מנהגי רבותינו נשיאנו והתייחסות הרבי מלך המשיח ליום זה • כידוע מנהג ישראל ובפרט בקרב קהילות החסידים שלא ללמוד תורה בשעות הראשונות של יום זה – וזאת כדי שלא להוסיף 'חיות' בקליפות ובטומאה • ומה ענה בחריפות הרבי ה'צמח צדק' ליהודי שהעיר לו שלומד בזמן 'ליל ניטל' • לכתבה המלאה

•••

לרגל 'ליל ניטל' בו נולד 'אותו האיש' ימח שמו שיסד את הנצרות, עורך אתר 'לחלוחית גאולתית' מפרט על מנהגי רבותינו נשיאנו  והתייחסות הרבי מלך המשיח ליום זה. כידוע מנהג ישראל ובפרט בקרב קהילות החסידים שלא ללמוד תורה בשעות הראשונות של יום זה – וזאת כדי שלא להוסיף 'חיות' בקליפות ובטומאה. לדוגמא ניתן לראות בשיחת פרשת וישב תש"נ דברים מפורשים על כמה עניינים השייכים לאופן ההנהגה ב'ניטל' – משחק ה'שאח', תפירת הבגדים וכדומה, וכן 'ציור' פני קודשו של הרבי.

הנה הדברים כפי שהוגהו:

'כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר גם סיפר פעם שאביו (הרבי נשמתו עדן) נהג אז 'לשחק' 'שאח' (או לעמוד בשעת מעשה ולהציע איך לשחק). ויש לומר העניין בזה: על ידי זה הורה הרבי נשמתו עדן לימוד והוראה, שאפילו בזמן שלכאורה שייך רק עניין דסור מרע (העדר) – כלומר, תחתון-תחתון ביותר שלא ניתן לברר באופן ישיר על ידי לימוד התורה – ינצלו אותו (ולפעול את הבירור) עם תועלת.. 'לשחק' אז ב'שאח', משחק שיש בו חכמה (אלא – בענייני רשות), שעושים לשם שמים, כל מעשיך לשם שמים ובכל דרכיך דעהו. 

זה: א] מוסיף חריפות בראש, בכדי שיוכל אחר כך להבין תורה טוב יותר ב] מקדש שם שמים ושבחן של ישראל לעיני כל העמים (שמחשיבים את המשחק) – בראותם שבני ישראל הם 'עם חכם ונבון' גם בחכמה זו, ג] אפילו כדבר של רשות – יש בזה תועלת לאלו שזהו ה'מסחר' שלהם, לא גרוע מענייני מסחר אחרים, ואדרבה – כיוון שזהו מסחר שיש בו חכמה כנזכר לעיל.

מזה ישנה גם הוראה (ונתינת כוח) בנוגע לפועל כיצד לנצל את הזמן ד'ניטל' – לא להיות בטל חס ושלום (כדי שלא להוסיף חיות), אלא לתועלת – ובפרט להוסיף בענייני חכמה עם המעלות (כוונות) הנזכרת לעיל, או בהוספת צדקה וחסד, או בהנהגת הבית וכיוצא בזה.

שמעתי פעם מתלמיד ישיבה, שבלבושו היה חסר כפתור – שהטעם מדוע הוא לא תופר את הכפתורים בלבושיו – כי אז לא יישאר לו מה לעשות ב'ניטל'!.. אצל תלמיד ישיבה – לילך בטל – מאן דכר שמיה? אלא הוא צריך להשתמש עם הזמן לתועלת, כולל – לתפור את הכפתורים, באופן שיהיה צד הימין (מגביר) על צד השמאל (כידוע מנהג ישראל בזה).

מהנהגת אדמו"ר נשמתו עדן נתווסף עוד עניין: על-ידי עצם הידיעה בהנהגת אדמו"ר נשמתו עדן בזמן 'ניטל' – יכול לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו דמות פני קודשו של הרבי נשמתו עדן (על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו), על דרך 'והיו עיניך רואות את מוריך', המייסד של ישיבת 'תומכי תמימים' שזה בלבד (תואר פני קודשו) מוסיף באהבה ויראה וכו' – וכפי שנהג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו'.

התוועדות, נאומים, סיפורים וכיוצא בזה

על פי השמועה, בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, בליל 'ניטל' היה אחד המזכירים מכניס לחדרו של הרבי רשם-קול והרבי היה מאזין לקלטת מהתוועדות י"ט כסלו שהתקיימה בכפר חב"ד (לפחות באחת הפעמים שמע מקצת נאומו של שז"ר, וביקש לשמוע את נאומו של הרב שלמה יוסף זווין בשלימותו). רמז לדבר יש באיגרת המזכירות למר שז"ר מיום ג' בטבת תשי"ח: 'בשמענו אתמול תקליט נאומו ונאום הרב זווין שיחי' בהתוועדות י"ט כסלו בכפר'.. (יצויין כי בשנת תשח"י חל 'ניטל' בליל ב' בטבת).

ביום שני, ט' בטבת תשל"א רשם אחד הבחורים ביומנו: ביום חמישי האחרון הורה הרבי שליט"א לרב חדקוב למסור למארגני ה'פגישה' עם הסטודנטים, שבליל שבת קודש – היות והוא 'ניטל' – לא יהיו שיעורים בתורה, אלא רק נאומים, סיפורים וכיוצא בזה.

כשניגנו את הפרק של הרבי בתהילים, בכה..

בליל 'ניטל' תשל"ו רשם הרב מיכאל אהרון זליגסאן ביומנו: 'הלילה הרבי שליט"א הלך לביתו בתחילת הלילה, אחרי תפילת ערבית בשעה חמש, ולא נשאר ב-770 מאוחר כמו ביום רגיל'.

ובליל 'ניטל' שנת תשל"ז רשם: 'היום בערב נכנס אל הרבי שליט"א הרב בערל ליווי שבא בחזרה מביקור בברית המועצות וביקר שמה בכל האוהלים וכו' והראה לרבי סרט וידאו מביקורו. גם הראה כיצד מתוועדים היהודים ברוסיה וכשניגנו הניגון על הפרק של הרבי בתהילים, הרבי בכה. הרבי ביקש ממנו להראות הווידאו לבחורים ב'זאל' מכיוון שזה 'ניטל'. אחר כך הראה את הבניין שבו הייתה דירת הרבי רש"ב נשמתו עדן. הרבנית ע"ה העירה על זה 'אני זוכרת שהזיידע גר בבניין בן כמה קומות".

במוצאי שבת-קודש פרשת ויחי, ליל 'ניטל' תשל"ח, רשם ביומנו: 'שמעתי מהרה"ח ר' יוסף ויינברג שהרבי שליט"א אמר לו בנוגע לשיעור בתניא על הרדיו בלילה זה, שיספר איזה סיפורים מרבותינו נשיאינו. הרב ויינברג סיפר שפעם שאל את הרבי שליט"א אם יש מקור למה שאומרים שמותר ללמוד דברי חסידות בלילה זה ואמר לו הרבי: 'איך האב דערפון ניט געהערט' [לא שמעתי על כך]'.

שוטה! מי ביקשך לומר זאת..

ולסיום, סיפור מעניין שכותב הרבי מלך המשיח באיגרת מיום כ"ז בשבט תשי"ג (ספר 'אגרות קודש', כרך ז' עמוד קסא): 'ידוע הסיפור מה ששמענו מכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר, שפעם בליל 'ניטל', נכנס אחד לכבוד קדושת 'הצמח צדק' ומצאו לומד, ושאלו: רבינו, הלא 'ניטל' היום? וענהו ה'צמח צדק': פטאח! ווער האט דיר געהייסען זאגען [=שוטה! מי ביקשך לומר זאת]. אבל בכל זאת הנה סגר ה'צמח צדק' את הספר ופסק מלימודו'.