להתבונן בספירת העומר – מתחילים את שבוע התפארת

פתיחה לשבוע התפארת

מדת התפארת

האם הגענו לשלמות?
בשבועיים שחלפו עלינו התעסקנו עם מידת החסד ועם מידת הגבורה, לכאורה היינו חושבים שהגענו לאחר עבודה מסיבית על מידות אלו לשלמות האדם המתוקן, לא בדיוק. אמנם מידת החסד הינה אהבה ומידת הגבורה דין אך לא מספיק לנו בתיקון שני הצדדים ימין ושמאל אנו זקוקים לצד שלישי שיבוא לאזן ביניהם-למזג אותם יחד.

זו מידת התפארת, מידה הנוצרת משילוב צבעים וגוונים שונים, הלבן של החסד והאדום של הגבורה המתמזגים יחדיו.

למעשה כאן אנו נפתחים לגילוי הדגם היסודי של ״עץ הספירות״ על פי תורת הקבלה הנחלק לשלושה קווים שונים ימין, שמאל, אמצע, כאשר קו האמצע הינו הקו החשוב ביותר.

עץ החיים

החסד והגבורה משולים בגוף האדם לידיו של האדם, על פי זה נמשול את מידת התפארת לגוף האדם. עלי השוואה זו אנו לומדים יתרון משמעותי שיש לתפארת על פני מידות החסד והגבורה, חסד וגבורה הינם ידיים התפשטות של השפעה מדה כזו ומדה כזו, אך מידת התפארת הינה עצם ״גוף הדבר״, עצם גילוי האלוקות המתגלה בתפארתו.

בקבלה כל אחת מן הספירות מקבלת חלק משם ה׳ אך רק ספירת התפארת מקבל את שם ה-ו-י-ה בשלמותו, שם זה הנקרא שם המפורש/שם העצם/שם הרחמים.

מה קרה לנו בבריאת העולם?

ביום השלישי לבריאת העולם המכוון כנגד ספירת התפארת התגלתה לנו היבשה ונברא הצומח התחיל להופיע חיים על פני האדמה.

לפני היום השלישי חיו בעולם רק שני קולות חסד וגבורה, הכל היה דומם לא היה דבר חי רק בהופעת מדת התפארת המאחדת נוצר שיתוף פעולה מפרה ומחיה.

ביום השני לבריאה ״יום הגבורה״ עקב כך שהיה מלא בגבורה לא נאמר בו ״כי טוב״ אך לעומתו ביום השלישי לבריאת העולם נאמר פעמיים ״כי טוב״ כיוון שדווקא אז התגלה הטוב של היום השני-יום הגבורה.

מדת הרחמים

אז איזו מידה בנפש מתגלה לנו בתוך מידת התפארת? אכן מידת התפארת אינה רק הכלאה של חסד ודין, מידת התפארת גם מיוחדת בפני עצמה מידה של ״רחמים״.

נטייתנו הראשונה לאהבה (החסד) אינה מתייחסת כלפי האדם המקבל, הנותן המעניק אהבה אוהב לתת ולהעניק אך מה עם הצד המקבל? האם הוא נהנה מהנתינה?

על זה מגיעה מידת הגבורה מצמצמת ומגבילה, מתייחסת אל הצד השני ומשפיעה בצורה מצומצמת.

אך אבוי כאשר אנו מצמצמים מחסירים אנו מן הנתינה, על זה מגיעה אלינו מידת התפארת כעת לאחר הצמצום מתברר שגם אם מונעים השפעה חיצונית הרי לכל אדם יש הזדהות פנימית מלאה ברחמים המדלגת מעל לכל פער ובקורת, רחמים שיכולים להחזיר את האהבה והחסד תוך דאגה שתהיה טובה ונכונה.

פעמים רבות אנו נוטים לחשוב שאם מרחמים עליך אתה מסכן, אך דבר זה לא נכון. משמעות אמיתית של רחמים הינה יחס עמוק ואוהב מן הזולת כמאמר דוד המלך ״ארחמך ה׳״.

שמע ישראל

הביטוי של מידת התפארת פורץ בעת מצות היחוד ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״, האמונה הנטועה בעם ישראל שכל השוני הקיים למראית עין בעולם מתאחד בתוך המקור האלוקי, כל העולם כולו מתבטל בפני ה׳.

אחדות זו היא הביטוי השלם של תפארת האלוקית המאחדת ומייחדת את החסד והגבורה, אחדות זו מראה לנו כי כל העולם העשיר שסביבנו אינו אלא גוונים בתפארת של ה׳.

נקודה לסיום:
אמנם אמונת היחוד הינה יחודית לעם ישראל, כביטוי: ״תפארת ישראל״ אך רש״י מלמד שפירוש הפסוק הינו ״שמע ישראל״ הבן עם ישראל ״ה׳ אלוקינו״ כעת הוא רק אלוקינו,

אך לעתיד ״ה׳ אחד״ לבסוף ה׳ יהיה אחד בפני כלל אומות העולם ואז יתגלה התפארת בשלמותה.

בהצלחה