כשאוהבים, הכל אחרת…

התורה לא עושה לנו חיים קלים… כדי לקנות אותה ולהפוך אותה לחלק ממנו צריך להתאמץ, להשקיע, להזיע.
מי לא מכיר את המשנה המפורסמת? "כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בְּמֶלַח תֹּאכַל, וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה תִשְׁתֶּה, וְעַל הָאָרֶץ תִּישַׁן, וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה, וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל".

יותר מזה לא רק השקעה, זו התמסרות טוטאלית: "אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מִתְקַיְּימִין אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל'".

עכשיו תשמעו דבר מיוחד:
האר"י הקדוש אומר שאצל רבי שמעון בר-יוחאי וחבורתו לא היה צער ומאמץ בלימוד התורה, כל סודות התורה התגלו אצלם בכיף!

מה אפשר ללמוד מזה?!
באמת, צריך השקעה בשביל לימוד התורה, צריך 'להמית' רצונות רבים, לוותר על כל מיני דברים ולהתאמץ מאוד.
אבל לא חייבים להצטער ולהתייסר.

תנסו לדמיין את עצמכם אומרים לבן או בת הזוג (לא נשואים עדיין? בעזרת ה' בקרוב!) "אני מת עלייך!", או "אני מתה עליך!". איך זה נראה?
אני מוכן למות עלייך, לוותר על הרבה רצונות בשבילך, אבל זה בכיף, בשמחה, באהבה.

רשב"י, שגילה לנו את פנימיות התורה, מספר לנו את הסיפור הבא:

התורה היא מכתב האהבה של ה' לכלתו, עם ישראל כולו, וכל אחד ואחת מאיתנו בפרט. כשאוהבים, משקיעים ומתאמצים, מזיעים ובונים את הקשר, אבל הכל בשיא הכיף.

ומה אתם אומרים?!